מערת המכפלה – השגת התכלית הטוב

אשרינו ומה טוב חלקינו שזכינו להתקרב לרבינו!

ההתקרבות לצדיק יסוד עולם, רבינו הקדוש – היא כל תקותינו בזה ובבא וממילא היא היא "אורותינו, גדולתינו, קדושתינו, תכליתנו, נחמותינו, ושמחתינו" וכו' (ליקוטי תפילות ח"ב ל"ג).

אך כאן רק מתחילה הדרך! ובהמשך, לכשנזכה, אכן לא יהיה קץ לאושרינו!

ואם כבר נדמה לו שמצא את הצדיק האמת בוודאי זה צריך לבקש ולחפש עוד יותר ויותר כי יכול להיות שהוא יושב אצל הצדיק ועדיין אורו חשוך אצלו ואינו מרגיש נעימות אמיתת עצותיו הק' וכו' ומחמת זה הוא רחוק מתיקונו עדיין וכ"ש בהתו' ויהי הם מריקים בס' י"ז מזה ע"ש… ולזה צריכין יגיעה גדולה וחיפוש הרבה עד שימצא ואם יחפש באמת בוודאי ימצא" (ליקו"ה שלוחין ה, ו).

כי צריך לדעת שה"התקרבות" להצדיק אינה ערובה מוחלטת לסם חיים ולהצלחת הנפש. ואדרבה לפעמים חלילה ייתכן ההיפך הגמור.

"כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כוחות שיש להתורה סם חיים וסם וכו' אם הוא משתוקק לעבודת הש"י יוכל לקבל מהרב דרך ישרה לעבוד את ה'" (תו' ל"א דף מה). ושם בהמשך מובא: "ויש מי שמתקרב להצדיק ומקצץ בנטיעות וכופר בכל ח"ו והוא נקרא רשע"

ובתורה קכ"ט – "אם אין רצונו כלל לעבוד את ה' לא יועיל לו שום התקרבות… כי אינו נאכל כלל להצדיק אף שמקורב אצלו כי הצדיק אינו יכול לסובלו ומקיא אותו… ה' יצילנו" – עכ"ל.

והדברים נוקבים ומבעיתים, בפרט כשנשים לב ונדקדק שמדובר כאן ב"מתקרב" לצדיק דהיינו באדם שנמצא קרוב וסמוך ויושב אצלו (ודו"ק היטב בלשונות הנ"ל)

וכאן הבן שואל ומתחנן – מה אם כן עלי לעשות לזכות לסם החיים שבהתקרבות וכיצד אנצל מההיפך?

דומה בס"ד שהתשובה נמצאת מבוארת ומפורשת בדברי מוהרנ"ת זי"ע (שהבאנו לעיל בתחילת המאמר מהלכים שלוחין ה'), המפנה אותנו לעיין בתורה י"ז המזמינה אותנו להיכנס למערת המכפילה לטעום ולהבין ולראות דרכה את אמיתת אור הצדיק.

"כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק… ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק שעל ידו יוכל לבא לתכלית הטוב וכמו שמצינו גבי עפרון שמקום מערת המכפלה שהוא שער גן עדן… ואורו גדול מאד אעפ"כ אצלו היה מקום חשך ואפילה… וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות מכל שכן בעולם הזה, ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבה הוא חושך אצלו…"

והנה לכאורה עדיין לא מצאנו פתח תקוה בדברים הנוראים הללו – ואדרבה…

אך כשנתבונן היטב בדבריו הקדושים על מנת לקיים, נמצא בהם את הפתרון והעצה הנכונה של סם החיים בהתקרבות והוא:

הכוונה הטהורה בהתקרבות להצדיק במטרה היחידה והברורה היא: לבוא לתכלית הטוב ולבער מתוכינו כל כוונה ומטרה אחרת – היא היא שתביאנו לסם החיים וכפי הרמז הנפלא שהסביר מוה"ר לוי יצחק בנדר זצ"ל בסיפומ"ע (מעשה י"א מהבנים שנתחלפו) אודות דברי האדם של הסוס שביקש מבן המלך שימכור לו את הכלי.

"כי מה תוכל לפעול עם הכלי הלא הוא רק שתעשה קומדייא אבל אני יודע דבר שהוא טוב יותר מהכלי שלך… להבין דבר מתוך דבר"

והסביר זאת ע"פ תו' י"ח (סוף סעיף ו') שפירוש להבין דבר מתוך דבר הוא: להשיג התכלית בכל דבר "בבחינת בכל דרכיך דעהו שיוכל להשיג התכלית בכל דבר"

והמשיך ר' לוי יצחק: הכלי והנגינה הנ"ל הוא ענין ההתקרבות לרבינו והנפלאות של אוצרותיו, תורותיו ועצותיו. אך חלילה כשחסר את ההבנת דבר מתוך דבר שהיא הכוונה הרצויה בהתקרבות, להגיע ולבוא על ידה לתכלית הטוב, אזי חלילה יכולה ההתקרבות להתהפך לקומדיא רח"ל, וכמו שאירע לפני שנים רבות באומן עם אברך מופלג (בכשרונות) שאחרי מספר שנות התעמקות בספרי רביז"ל, במנהגי אנ"ש ותנועותיהם וניגוניהם וכו', נסע לפולין ונעשה "מפורסם" כשהוא משתמש עם כל האוצרות למימוש… הקומדייא רח"ל.

אבל מדה טובה מרובה בוודאי ובוודאי וכשנזכה "לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו ית', – ומתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת שנוכל לדעת ולהכיר הבורא ית' מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיית עד התכלית" (ליקו"מ ח"ב ל"ט) – אז נזכה "שירחם עלינו הש"י ויתן לנו מנהיג ורועה נאמן שיוכל להאיר בנו ידיעה הנ"ל… ולבוא אל התכלית" (שם)

אשרינו שזכינו עד כה להתקרב לשורש חיותינו המביאנו לתכליתינו!