השבת – מקור האמונה
כ״ג בסיון תשפ״א
"הבה ניקח לעצמנו מתנה טובה זו ונקדיש לה את מלוא הרצון, ההשתוקקות, והעבודה לקנין אמונה בהירה חיה וחדשה, ולהמשיכה על כל ימי חיינו"
זה פלא, הוא הרי מאמין שה' בורא הכל עושה הכל ומנהיג ופועל הכל, הוא יודע זאת וגם חוזר על כך הרבה, ואף על פי כן בשעת נסיון הוא עלול לבוא לידי כעס או פחד, לידי שנאה ולידי נקמה, לידי איבוד עשתונות ולידי עבירה ח"ו. איך זה יתכן? הוא מאמין או לא מאמין?
מפלאי הנהגתו של השם יתברך, שהאמונה הקדושה מתחדשת בכל בוקר אך במשך היום היא שבה ומתכסה, וכפי שגילה רבינו הקדוש: "האמונה מתחדשת אצל האדם בכל בוקר, בחינת 'חדשים לבקרים רבה אמונתך', ומחמת טרדת עסקי עולם נתכסה האמונה" (ליקוטי מוהר"ן, סב). טרדות היום-יום מכניסים שוב ושוב את האדם למחשבות של 'כוחי ועוצם ידי', ולמהלך מחשבה של טבע, כאילו הכל תלוי בו ובזולתו ולא בהנהגה האלוקית חלילה. אין זה מדרכי החכמה לשבת ולהאשים עצמו על החשכת אור האמונה בלבו ולהגיע מכך למסקנה המטופשת שהוא לא מסוגל לאמונה ושאין הוא ניגש לכך באמת, כי כן, זה דרכה של האמונה שהיא מתגלה וחוזרת ונחשכת, ועלינו נפל חובת היום לפשפש בה ולדבר בה, להקימה ולהחיותה, להבריאה וליסדה בכל פעם מחדש.
וכך מלמדנו מוהרנ"ת: "כלל ויסוד כל התורה כולה תלוי באמונה, ואנו צריכין לקבל עלינו אמונתו הקדושה בכל יום ויום. ועיקר המצוה בכל יום הוא להכין עצמו ולהשתדל בכל כוחו וכוונתו שיקבל על עצמו האמונה הקדושה מחדש, בבחינת 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'. כי צריך לפשפש עצמו באמונה ולראות ולקבל על עצמו האמונה בכל יום מחדש, כי אף על פי שאנו חזקים באמונה מכבר משנים קדמוניות, כי ירושה היא לנו מאבותינו הקדושים, אף על פי כן אין זה הדבר ישן ח"ו, כי באמת הוא בכל יום ויום חדש לגמרי, כי אין יום דומה לחברו וצריכין להודיע בודאי בכל יום ובכל עת גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, כי נפלאות האמונה מתחדשת בכל יום" (ליקוטי הלכות, קריאת שמע ה, ב).
ובפרט, שמול הגילוי החדש שהשי"ת מכין לנו בכל יום – שנוכל להתחדש באמונה ולהכיר ביתר שאת בכל מאורעותינו שהם בהשגחתו ובחסדו יתברך ולהוסיף באמונה על ידי זה – מתחדש גם ארסו של הנחש הקדמוני להסתיר ולהפיל להחשיך ולבלבל את האמונה, והוא מחדש בכל יום חושך חדש להסתרת האמונה. וכדברי מוהרנ"ת: "את זה לעומת זה עשה אלקים, וכמו שה' יתברך מסבב סיבות בכל יום ומחדש מעשה בראשית בכל יום כדי לגלות האמונה, כמו כן את זה לעומת זה מתגבר הסטרא אחרא להסתיר ולהעלים האמונה הקדושה ולהכניס כפירות וקושיות חדשות בלב כדי לבלבל האמונה הקדושה, כי בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ומבקש להמיתו כמו שאמרו חז"ל, ועיקר היצר הרע הוא בחינת כפירות שמשם עיקר כוחו של היצר הרע" (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ד, לב).
עלינו אם כן לחפש עצות בתורת הצדיק לבנין וחידוש האמונה, ולא להתפעל ולא ליפול מכך שהיא שבה ונסתרת בכל פעם.
אחת העצות הגדולות ביותר לביסוס האמונה בכל ענפיה וענייניה, היא: קדושת השבת! שכל מהותה הוא גילוי וביסוס האמונה הקדושה, וכמפורש בתורה בעשרת הדברות הראשונות והאחרונות, שהשבת נועדה להיות עדות ואות על חידוש העולם במעשה בראשית ועל שידוד המערכות ביציאת מצרים, וכפי שגם רבינו הקדוש אומר: "ושבת היא אמונה, שמאמין בחידוש העולם וביחודו יתברך" (ליקוטי מוהר"ן, לא); "אמונה בשלימות נקרא שבת, כי שבת מורה על שמחדש את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת וינפש, בשביל זה אמרו חז"ל 'כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו', כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות" (שם, בהוספות מכת"י שבסוף הספר).
מוהרנ"ת מוסיף שבשבת מאירה האמונה באור גדול ואז הזמן לקנות שפע של בהירות האמונה לכל השבוע כולו, וכלשונו: "עיקר קדושת שבת הוא על ידי התגלות האמונה שנתגלה אז בתוספות אור גדול" (ליקוטי הלכות ציצית ה-טו). ומינה מתברכין כל שיתא ימי החול, "כי צריכים להמשיך קדושת האמונה הקדושה, קדושת שבת, לתוך ימי החול בעצמם, לקדש גם ימי החול בעצמם בבחינת קדושת שבת, לדחות זוהמת הנחש גם בעוצם ימי החול בתוקף הגשמיות בחשכת הגלות בגוף ונפש" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד, ט).
ככל שעוסקים בשבת קודש בהתחדשות לקנות את האמונה, להתבונן ולהכיר בחסדי ה' ובהנהגתו, ומשתוקקים אז לקבל שמחת האמונה בהתחדשות, כך זוכים בימי החול לתוספת הארה באמונה באור גדול.
בסוף פרשתנו מביא רש"י מדברי רבי משה הדרשן: "למה נסמכה פרשת מקושש לעבודה זרה? לומר, שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצוות". התורה מגלה לנו: אם כל מצוה ממשיכה אמונה וכמו שכתוב 'כל מצותיך אמונה', הרי שהשבת ממשיכה בהירות אמונה כאילו קיימו את כל המצוות כולם. "כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות", השבת משביתה את הכפירות שבלב ומצמיחה התחדשות באמונה.
הבה ניקח לעצמנו מתנה טובה זו ונקדיש לה את מלוא הרצון, ההשתוקקות, והעבודה לקנין אמונה בהירה חיה וחדשה, ולהמשיכה על כל ימי חיינו. נסיח דעתנו בשבת מכל דיבור חול ומכל התעסקות בכפירות הטבע הנשמעים בחללו של עולם וגורמות לעצבות ולדאגות יתירות כאילו הכל תלוי בנו חלילה, נחזור בפינו את ההודאות והשבחים לק-ל עליון קונה ובורא ומנהיג שמים וארץ בכל פרט, ונקבע בלבנו את שמחת האמונה הפשוטה, לטוב לנו לנצח.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…