הצלה בחצות לילה…
י״א באב תשע״ט
השעה המתאימה ביותר לגלות את הנקודה הטובה הנסתרת, ולהציל אותה מיד רודפיה ושוביה, הלא היא שעת חצות הלילה. זו היא השעה בה מנשבת הרוח "צפונית" בכינורו של דוד, ומעוררת את הנקודה טובה ה"צפונה" בלבו של כל יהודי
להציל את 'לוט' – בחצות לילה…
מלחמה קשה התרחשה בין אברהם אבינו לבין ארבעת המלכים – לאחר ששמע על לוט בן אחיו שנפל אצלם בשבי – והסתיימה בנצחון לקראת חצות הלילה, "ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם".
לא לחינם מציינת התורה את השעה בה הוכרעה המלחמה. כי אכן, בזכותה – בזכות שעת חצות לילה – אירע הדבר! כוחה וקדושתה של שעת חצות לילה, היא זו שעל ידה כובשים, מאז ועד עתה, את ארבעת המלכים, ארבעת המלכויות אשר ביניהם גלינו.
וכאן בפרשתנו נתגלה לראשונה סוד זה – סוד שעת חצות הלילה! וכלשון מוהרנ"ת: "הראשון שגילה סוד חצות היה אברהם אבינו עליו השלום, בעת שנלחם עם המלכים והציל את לוט, כמו שכתוב 'ויחלק עליהם לילה'" (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, יג). גילוי זה מלווה אותנו עד עצם היום הזה.
השעה הקדושה – שעת חצות הלילה – ממשיכה לפקוד אותנו מדי לילה, וכל הזוכה בה – זוכה!
וכמה מתאים העיתוי של קריאת פרשה זו: תחילת החורף! הלא היא התקופה בה מתחילים 'לילות הזהב', לילות החורף הארוכים, הפותחים את שעריהם לרווחה לכל החפץ גם הוא לכבוש את ארבעת המלכים, ולהציל את לוט מבית שביו.
מי הוא אותו 'לוט' אשר עבורו מסר אברהם אבינו את נפשו, ועבור הצלתו גילה אברהם אבינו את סוד שעת 'חצות לילה'?
ובכן, 'לוט' לא היה לא צדיק ולא חסיד. אך 'נקודה טובה' היתה בו, ובשביל אברהם דודו – איש החסד, היודע להטות כלפי חסד, ולראות בכל אחד את נקודתו הטובה – היה די בזה.
"כי אברהם רדף אחרי המלכים להציל את לוט בשביל הנקודה טובה שהיה בלוט. ועל כן, אף על פי שלוט היה רשע, מסר אברהם נפשו בשבילו להצילו בשביל הנקודה טובה שהיה בו, כי ממנו יצאה רות שיצא ממנה דוד – משיח, שהוא שורש הנקודה טובה" (שם). וזוהי גם עבודתנו אנו – למצוא ולגלות את אור הנקודה הטובה ולהוציאה מבית שביה.
השעה המתאימה ביותר לגלות את הנקודה הטובה הנסתרת, ולהציל אותה מיד רודפיה ושוביה, הלא היא שעת חצות הלילה. זו היא השעה בה מנשבת הרוח "צפונית" בכינורו של דוד, ומעוררת את הנקודה טובה ה"צפונה" בלבו של כל יהודי (שם).
זו היא השעה שבה יורד הקדוש ברוך הוא לגן עדן, ומצווה על האילנות הנטועים בו: "הפיחי גני יזלו בשמיו", וכל האילנות שבגן עדן – הלא הם המצוות והמעשים טובים של נשמות ישראל – מזלפים בשמים וריחות טובים.
"שבחצות לילה נתעוררים חסדים גדולים על ישראל על ידי שמחפשין ומוצאין בכל אחד נקודות טובות" (ליקוטי הלכות, תחומין ו, יב).
ולכן, אין טוב משעה זו להציל את 'לוט' מיד שוביו, ולגלות את אורה של הנקודה הטובה השבויה אי שם במעמקים. "היינו, שאז עיקר הזמן של ההתבודדות, להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך, לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהיינו הנקודות טובות שיש בו עדיין" (ליקוטי מוהר"ן, נד).
כשעושים זאת – כשהולכים בעקבותיו של אברהם אבינו איש החסד ורודפים בחצות הלילה אחר הארבע מלכויות כדי לגלות את הנקודה הטובה השבויה ביניהם – מפציע אור הגאולה! שכן כשמשברים את השינה הגשמית – נשברת יחד איתה השינה הרוחנית.
ואכן: "הגאולה האחרונה שאנו מקוים במהרה בימינו תהיה על ידי בחינת חצות, על ידי הכשרים והיראים העומדים בכל לילה בחצות, שעל ידי זה הם ממשיכים על עצמם בחינת קדושת חצות לילה… שבכל עת שרוצים להפיל עליהם שינה וקטנות גדול מאד, אפילו אם מפילים אותם כמו שמפילים ח"ו, אפילו אם עבר עליו מה שעבר – אף על פי כן יתעורר תמיד דייקא מתוך תוקף הקטנות, בבחינת קימת חצות" (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, טו).
אך זאת יש לדעת ולזכור: גם גרגיר קטן מ'לילות הזהב' – לשבור את השינה לדקה–שתיים של התבודדות בחצות לילה – שוה הון תועפות! ואת זאת מי אינו יכול?!
גם אם לא הצלחנו לקום בחצות, אפשר וצריך לחפש נקודה טובה ולהציל את לוט. כי "כל אחד כפי מה שעובר עליו כל ימי חייו, בימי נעוריו ובימי זקנותו, יכול להחיות את עצמו תמיד על פי אמיתת העצה והלימוד הקדוש של 'אזמרה לאלקי בעודי' שהזהירנו אדמו"ר ז"ל מאד מאד לילך בו, אשרי שיאחז בו!" (שם).
גולשים צפו גם ב:

לקראת ההילולה
לקראת יום הילולת רבינו הקדוש, בח"י תשרי, בעוד פחות משבועיים הרי לפניכם חלק מסיפור מסכת ימי חייו נוראי ההוד של רבינו הקדוש, הנחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן פיגה זיע"א, נין להבעל שם טוב…

רק בורא עולם ואתה
הקרבה המיוחדת לה אנו זוכים כעת, בחג הסוכות, משמשת גילוי דעת והצהרה ברורה: אבינו הרחום אוהב אותנו, אהבתו אינה מצטננת, איננה דועכת ואיננה מסתייגת, גם אחרי נפילות ומעידות קשות. ועם הידיעה הזו אנו צועדים לקראת…

הנצחון המכריע
הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות - ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.

אור האושפיזין – האמונה
הקשר בין ימי חג סוכות לשבעת הרועים - שבעת האושפיזין - ועיקר עניינם שהוא האמונה בבורא עולם, והם המשפיעים עלינו את האמונה ובכוחה מקרבים אותנו לבורא עולם.

זמן לשמוח!
ה'פיתקאות' ובהן פסקי הדין שנחתמו ביום כיפור, עדיין לא נמסרו לשלוחים עד 'הושענא רבא'. בכוחנו עדיין להמתיק הכל, אם אכן נתאמץ לשמח את עצמנו ואת בני ביתנו בימי החג הקדושים, ולא ניתן לעצבות על שלל…