הפגישה: קשר אמיתי (ז)
י״ב במרחשוון תש״פ
מערכת יחסים תקינה למעשה, עוד לא נגענו בנושא המרכזי של הפגישה הזאת. הנושא המרכזי בעצם הוא לא רק לספר את הצרות ולא רק לבקש משאלות. הנושא המרכזי של הפגישה הוא בניית מערכת יחסים תקינה בינינו לאבינו שבשמים באמצעות חשבון נפש. כל מפעל, כל בנק, יודע שחלק גדול מהצלחת המוסד תלוי במערכת היחסים בין המעביד לעובדים, […]
מערכת יחסים תקינה
למעשה, עוד לא נגענו בנושא המרכזי של הפגישה הזאת. הנושא המרכזי בעצם הוא לא רק לספר את הצרות ולא רק לבקש משאלות. הנושא המרכזי של הפגישה הוא בניית מערכת יחסים תקינה בינינו לאבינו שבשמים באמצעות חשבון נפש.
כל מפעל, כל בנק, יודע שחלק גדול מהצלחת המוסד תלוי במערכת היחסים בין המעביד לעובדים, בין מוכר לקונה, בין שותפים לעבודה. בשעה שהכל עושים את תפקידם בנאמנות – הכל טוב ויפה. הלקוחות מרוצים, הפועלים, המנהל, הציבור מקבל את השירות הטוב והמשכורות נכנסים לחשבון בזמן.
אולם, לפעמים (ולצערינו זה מצוי מאוד) יש חריקות. כאן יש טענות וכאן הפקיד לא עשה את המוטל עליו, כאן יש איחורים וכאן חיסורים, יש לקוחות עם טרוניות, ואז מתחיל להתגלגל גלגל שאתה כבר לא יודע מתי הוא יעצר. המנהל נראה עמוס לעייפה, המשכורות לא משולמות בזמן, העובדים יותר מתלוננים והמערכת משמיעה חריקות צורמניות, את המחיר כולם משלמים…
לערוך חשבון
הפיתרון למצב הזה הוא הצורך הדחוף לשבת מידי פעם ולערוך חשבון מחושב ומדוייק. האם הכל דופק כראוי, האם העובדים מגיעים בזמן? האם הם עושים את מלאכתם נאמנה? בואו ונחשב חשבונו של עולם. מהחשבון הזה אף אחד לא יפסיד. כאשר מתגלים מקורות הבעיה, ניתן לשבת ולחשוב יחד על פתרונות מעשיים. אבל להתחמק ולהתעלם ולהמתין שזה יסתדר לבד, זה לא מראה על הרבה חכמה.
עשיר? עני? לא יודע!
שוחחתי פעם עם חלפן כספים, אשר כידוע כיסיו מלאים בשטרות כסף ממינים שונים, אשר חלק מהם, הם כספים אשר משקיעים אצלו כל מיני יצורים למען יזכו להשתתף גם כן בעסקיו בחלפנות. שאלתי אותו שאלה פשוטה: תגיד לי, אתה יודע אם יש לך רווחים ברורים? הוא אמר לי: לא יודע, ככה זה, פעם מרויחים ופעם מפסידים… שאלתי אותו שאלה יותר בסיסית: האם אתה יודע אם אתה עשיר או עני? והוא עני לי שוב: לא, אני לא יכול לדעת אם אני עשיר או עני…
זאת אומרת, כשהוא הולך לקנות איזה רהיט או מוצר במכולת, הוא לא יודע אם הוא משתייך למשפחת העשירים אשר דרכם לקנות בלי חשבון או שהוא שייך למשפחת העניים אשר קונים עם חשבון. נו, אז לפי מה הוא קונה? אני לא יודע…
אם לא נעשה חשבון יום יום – אין לנו מושג מה אנחנו!
זה אולי נשמע קצת מגוחך. אבל מי שלא קובע לעצמו יום יום זמן לחשבון הנפש שלו, הוא לא רחוק מזה. אם לא נעצור את הגלגל היומי שלנו, ונחשוב לעצמינו, מה קורה איתי, האם אני נזהר כראוי לשמור את פי מלשון הרע, האם כעסתי היום על מישהו? האם אמרתי היום שמונה עשרה או התפללתי שמונה עשרה? האם אני עדיין שומר על העיניים כראוי? האם אני בא בזמן לתפילה או מאחר בקביעות? האם המחשבות שלי מונחים במקום הנכון או שהם עסוקים במעשה בהמה? האם אני זוכר שהעולם הזה הוא עראי או ששקעתי כאן בתכניות שגם ארבע מאות שנה לא יספיקו לממש אותם…
חשבון נפש – חובה!
חשבון נפש. חוק חשבון חובה. את החשבון הזה אף אחד לא יעשה בשבילך. גם המחשב המשוכלל ביותר בעולם לא יודע לעשות את זה.
זה החשבון האישי שלך!
אומר הרמח״ל (דרך עץ החיים) ״ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת, לחשוב מחשבות ממנו: מה הוא? ולמה בא לעולם? מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקב״ה? מה יהיה סוף כל עניניו? זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר. והיא קלה, ופעולתה גדולה, ופריה רב, שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי״.
"ועכשיו שנברא – יפשפש במעשיו"
הרמח״ל פונה אלינו ואומר שיש צורך לקבוע לפחות שעה ביום לעסוק בחשבון הנפש האישי שלנו. ולמעשה, זו הוראה מפורשת בגמרא (עירובין יג:) נוח לו לאדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. כלומר, כל זמן שאין האדם קובע זמן לפשפוש המעשים אין לו עדיין זכות קיום בכלל, שהרי היה עדיף שלא נברא. ורק אם אכן מפשפש במעשיו הוא מצדיק את המציאות שלו בתור בן אדם.
אגב, שמעתי פעם רמז נאה על המשנה בפרקי אבות (פ״ד, ג) 'אין לך אדם שאין לו שעה', כי כדי להיות 'בן אדם' אתה חייב את ה׳שעה׳ הזאת של חשבון הנפש. (וכעין זה מובא בנועם אלימלך בשלהי פרשת בא עיי״ש).
אתה לא נכנס לבד
הסיבה המרכזית שהאנשים משתמטים ממערך חשבון הנפש מידי יום, היא בטענה הנפוצה שהם מתקשים למצוא זמן מתאים לכך. אבל אם נתבונן לעומק נווכח שהסיבה לכך היא מפני שהמאזן מביא אותנו למצב דיכאוני. מה בעצם אתה רוצה, שאדע שאני לא בסדר. טוב, אני יודע את זה כבר מראש. זה כמו שתבקש ממני ללכת יום יום למכשיר המידע של הבנק, להוציא מצב חשבון עדכני עם עשרים פעולות אחרונות, ולראות טוב טוב את המינוס התופח. יש מישהו שאוהב לעשות את זה? בודאי שלא.
הטענה, טענה! …
נו, אז מה עושים?
"שב עם הקדוש ברוך הוא"
רבי נחמן מברסלב זצ״ל מצא לכך פתרון פשוט. וכך הורה לתלמידיו: אל תכנס לחדר חשבון הנפש שלך עם הפנקס לבד. תכניס איתך לחדר גם את הקדוש ברוך הוא. תשב מולו בארבע עיניים, וביחד תעשו את המאזן. הלא הוא הבעל הבית שלך, והוא הכי הכי מכיר אותך. והוא גם זה שאוהב אותך וחפץ לעזור לך, תשוחח עמו על כל המחדלים האלו בעצמם, ותהפוך את כל הדכאון הזה לתפילה וזעקה אחת גדולה.
אבא שבשמים, מה קורה איתי? הלא אתמול כבר הבטחתי לך שאשתדל יותר, והנה עוד פעם נכשלתי. מתי כבר אזכה להתפלל את השמונה עשרה כמו שצריך? הלא לפעמים אני מסופק אם אני כבר לאחר מודים או לפני. את הפסוקי דזמרא אני אומר כ״כ מהר. אני לא מרגיש התפעלות במילים הללו. מתי אדע להעריך את האוצרות שיש לנו בדיבורי התפילה. ומה עם הלימוד, כמה אני מפסיק באמצע הלימוד, לכל מיני פטפוטים, פלאפונים וסידורים שונים. מה עם הסדרים האישיים שלי, האם אני מצליח לבצע את מה שקיבלתי על עצמי בראש השנה האחרון. מה עם העיניים שלי כשאני ברחוב? מתי כבר אזכה לשוב בתשובה אמיתית. איך אני אוכל, איך אני ישן, מתי התעוררתי היום וכמה זמן לקח לי לעבור ממצב התעוררות למצב של קימה…
חשבון נפש "מתוק"
זה סוג אחר לגמרי של חשבון נפש, זה סוג של חשבון נפש מתוק, חשבון נפש עם אפקט יעיל לגמרי. זה כבר לא מאיים. אני לא מסתבך עם עצמי לבד, יש כאן עוד מישהו בפגישה. הרווח הגדול הוא, שהקדוש ברוך הוא בעצמו גם משתתף בנושא המדובר. כלומר, הוא גם יכוון אותך על מה לשוחח.
לדוגמא, יכול יהודי לשבת בחדר מבודד או בסדר מוסר ולעשות חשבון נפש עם עצמו על כל מיני חומרות שהוא נוהג בהם (לא לדבר כלום קודם שחרית או לא לאכול יותר מדי סלטים בארוחה), בו בזמן שהוא עדיין נגוע במידות מושחתות של כעס וגאוה עד לב השמים, או שהוא עדיין עם הארץ גמור בהלכות שבת והוא נכשל בחמורות. כשהקדוש ברוך הוא משתתף גם כן בחשבון נפש, הוא כבר נותן לך במוח את הכיוונים על מה להתמקד, כיצד לא לעשות מהעיקר טפל ומהטפל עיקר.
נקודה למחשבה !
כשבאים לערוך חשבון נפש עם ה', מחוברים אל נקודת האמת כי ה' אלוקים אמת. מולו אין משחקים.
עזור לי לדעת על מה לדבר בכלל….
אגב, כך באמת ראוי לעשות. כשעומדים בפגישה הזאת מול השם יתברך, עלינו לבקש קודם כל: רבונו של עולם, פקח נא את עיני שכלי לדעת על מה לבקש בכלל, על מה לספר לך, שאעשה עיקר ממה שבאמת דחוף ושנזכה ללכת מדרגא לדרגא בצורה נכונה.
עוד נקודה. כשהאדם עושה חשבון נפש עם עצמו בלבד, הרבה פעמים הוא כמעט לא מוצא את המקומות הנדרשים לתיקון. הוא אומר לעצמו: הרי העבר שלי מזהיר, נולדתי למשפחה שומרת תורה ומצוות, למדתי יפה בתלמוד תורה, אני לא שובב במיוחד, הציונים שלי בתעודות נפלאים. וכיום, ב״ה אני קם כל יום בזמן, מתפלל יפה במנין מסודר, תפילין מהודרות, תפילה במתינות ובכוונה, פת שחרית, ברכת המזון, כולל או עבודה, יש שלום בית ויש פרנסה, לא רב עם אנשים, מידות נפש טובות. נו, אז על איזה חשבון נפש אתה מדבר. וזה קורה לא רק בחשבון נפש, יש כאלה פותחים ספר מוסר, ושואלים את עצמם מה רוצים ממני בכלל? לא יודע…
"הכל בסדר בינינו?"
כשאתה מזמין לפגישה הזאת גם את השם יתברך, הלא בשלב מסויים, אתה תפנה אליו, ותשאל אותו: אבא שבשמים, האם הכל בסדר ביננו? אני לא יודע, לדעתי הכל דופק מצויין. האם אתה מסכים עמי? תן לי כיוון ברור, אולי יש צורך לשפץ משהו, אולי אני חי באשליות. הוריני ה' דרכך אהלך באמיתך. האם אתה מרוצה מהשמונה עשרה שלי?
נכון, אתה לא תשמע קול אלקים חיים מדבר מתוך האש. הוא לא אמור להתקשר אליך לפלאפון באמצע הלילה. אבל לא חסרים לו דרכים כיצד לענות לך. הוא יפקח לך את העיניים, הוא ישמיע לך את זה דרך איזה דרשה שתשמע, דרך ספר שתלמד, ולפעמים אפילו על ידי מחשבות שונות שיתעוררו לך לעסוק בנושא מסויים הדורש תיקון. אם תנסה להקשיב לעצמך, תגלה הרבה פעמים תשובות ברורות ואפיקים חדשים יפתחו לפניך.
יש כאן עוד נקודה נפלאה. כשהאדם עושה חשבון נפש אישי בפני עצמו. אז על כל התקדמות קטנה הוא מרגיש בסיפוק רב. הנה אני התגברתי לקום היום בשעה שהחלטתי אמש בחשבון נפש. אני הצלחתי להתפלל שמונה עשרה שלם בכוונה. וכשזה לא הולך, זה שוב ״אני״, ונופל מיד לעצבות והלקאה עצמית. אולם כאשר עובדים עם השם יתברך יחד, הלא בשעה שאתה פונה לבקש עזרה להתקדמות רוחנית, אתה כבר חש בכל אפסיותך, וכשאתה נושע וזוכה לאיזה משהו רוחני, אתה מיד חש תחושה של הודאה להשם יתברך. הנה הקב״ה עזר לי שזכיתי לזה. איך לך מזה שום תחושה של גאוה עצמית שעשית משהו בכלל. אתה חי כל הזמן בהתעוררות והתחזקות גם יחד.
לחצו כאן לכל מאמרי סדרת "הפגישה"
גולשים צפו גם ב:

אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…

פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…

בפסח נצא לחרות
כולנו עובדים את העולם הזה עבודת פרך שאינה לפי טבענו ואינה לפי כוחותינו, וכל עמלנו לריק. כל פסגה חדשה שהצלחנו לכבוש קורסת מתחת רגלינו, וכל ילדינו הקטנים - אותם רצונות פעוטים של קדושה ושל תום…

פסח באור החסידות
כמה טרחו רבינו ומוהרנ"ת זי"ע לתת לנו להבין, מעט מרחוק, את המתחולל בעולמות ובנפש האיש הישראלי, בחג קדוש ונשגב זה. תילי תילים של הלכות השמיע מוהרנ"ת על פסח. כל אחת מהן משליכה אור אחר, פותח…

חומרות יתירות וחג הפסח
הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א והרה"ח רבי נתן דוד שפירא ב"ר שמואל ז"ל עונים על השאלה: מה ואיך נהגו חסידי ברסלב בענין "חומרות יתירות" בפסח. האם הקפידו? ועל מה? ובכלל, מה נקרא "חומרות יתירות"? תשובות…

מהות חג הפסח
כמעשה חג הפסח כך מעשהו של עם ישראל בכל שנה בחג הפסח ומעשהו של כל יהודי בכל עת: שעל מנת לקרבו לבוראו, מאיר לו הבורא אור גדול מאוד, אור האמת היכול לכל הקליפות ואין שום…

הדרך לפסח
על ידי בחינת פרה אדומה, שנמשכת מפורים, זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, ועל ידי כך מאירים למתפלל דיבורי התפילה, וממשיכים השגחה למעלה מהטבע [שזוהי טהרת פרה אדומה, הנמשכת מעל לדרך הטבע,…

אין כל חדש
האם זה אפשרי שאחרי 20 שנות נישואים אדם יסתכל על אשתו כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה? האם זה אפשרי שיסתכל על ילדיו כאילו הוא רואה אותם בפעם ראשונה? על פי חוקי הטבע זה לא…

אי אפשר למדוד…
מי שמתחכם בעולם הזה, ורוצה לראות ולבחון היכן, ובאיזו מדרגה רוחנית, הוא עומד באמת, כי אז לא יהיה בכוחו לעמוד מול הנסיון הקטן ביותר. אך מי שיתחזק באמונה אמיתית שבוודאי כל דבר פועל למעלה אלא…