ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > הנצחון המכריע

הנצחון המכריע

י״ב בתשרי תש״פ

הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות – ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.

תקציר: הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות – ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.

 

תמו הדי הקולות והזעקות, עליצות ההכנות לחג הסוכות פינו את מקומם של הבכיות ושברון הלב שהקיפו את הלב בימים הנוראים. עכשיו מתחיל ׳זמן שמחתנו׳, מעתה תחל עבודת השמחה הריקודים והחדווה – שמחת חג הסוכות. דומה שחלפו להם ימי הדין ושוועות התפילה שהרבו בהם, ובלב רבים מתגנבת תחושת הקלה.

אבל לאמיתו של דבר, רק עתה החלה הנקודה העיקרית והמכריעה בכל הדין שחלף. עתה הוא המבחן האמיתי, ובר-שכל יודע ופועל עתה, ודווקא עתה, ביתר שאת. אמנם מתוך שמחה וחדווה, אבל באחריות יתירה.

הבה נתבונן מעט בדברי מוהרנ״ת (ליקוטי הלכות, שבת ז, נד) השופכים אור על עוצם העבודה המכריעה בימים אלו.

"מי ניצח?!"

הזהר הקדוש מגלה: במוצאי יום הקדוש יוצא כרוז ושואל "מי ניצח?!"

ימי הדין הינם ימי מלחמה – מלחמת הקדושה: עמלק וסייעתו, ובראשם הצר הצורר הנצחי, עומדים ומקטרגים על ישראל חלילה. מנגד, עומדים הצדיקים ומלמדים זכות, ומבקשים להיטיב לישראל שינחלו חיים טובים בזה ובבא. זוהי מלחמה של ממש, וכאשר הסתיימה המלחמה יוצא הכרוז ושואל ’מי ניצח’, ועל כך באה התשובה: מי שאוחז בידו את כלי הקרב הוא זה שניצח!

פלא והפלא הוא זה – אומר מוהרנ״ת – איך יתכן להסתפק ולשאול מי ניצח? נצא ונראה, מי שהתגבר על אויבו והפילו הוא זה שניצח! יתרה מזאת: גם התשובה פלאית, אם כבר ניצחו למה זה להם לאחוז כלי קרב? אחיזה זו הרי מעידה שעדיין לא הוכרע הקרב והמלחמה בעיצומה?!

סוד מלחמת עמלק

אלא שכאן טמון סוד נפלא במלחמת ישראל נגד עמלק: זוהי מלחמה נפלאה שמתארכת והולכת מאד מאד, אין כאן נצחון גמור שבו המלחמה נפסקת לגמרי, אבל הנצחון שייך לזה שמשכיל שלא לעזוב את המלחמה. מי שקיבל את דעת הצדיק, שגם כאשר הוא סופג מכות איומות וגם כשהוא נופל נפילות עצומות, הוא מתחזק להמשיך וללחום, הוא זה שניצח!

כלי הקרב של היהודי הוא התפילה (ליקוטי מוהר"ן, ב). מי שמתעקש להמשיך ולרצות ולהתפלל גם כשנחל מפלות ומכשולות לרוב הוא זה שניצח! וכדברי מוהרנ״ת: "כל נצחון המלחמה הוא כשהוא חזק בדעתו בכח הצדיק לאחוז את עצמו ולעמוד בקשרי המלחמה בכל מה שיעבור עליו. כי כל זמן שהאדם אינו מייאש את עצמו, ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש, ועוסק עדיין במלחמה זאת שעיקר הכלי זיין הוא תפילה, הוא נקרא נוצח את המלחמה” (ליקוטי הלכות, שם).

הנצחון: עצם המלחמה!

לא רק שיש לו תקוה, לא רק שיש לו שכר על פעולתו, אלא הוא המנצח כבר עתה! לבסוף יתגלה שהנצחון היה שלו וכל ירידתו תתהפך לעליה נפלאה.

הלולב והאתרוג ככלי נשק

כלי המלחמה האמורים בזוהר הקדוש נסובים על הלולב והאתרוג. ארבעת המינים הללו הינם כלי הקרב. אך אחיזתם ביד אינה אחיזה סתמית, אלא היא באה לעורר שמחה ותקוה בשעת ההלל והצעקה: אנחנו מודים ומהללים עם ארבעת המינים ואחר כך צועקים 'הושענא'.

זוהי נקודת ההתחזקות בתפילה: לשמוח בזמן שמחתנו שעדיין ה׳ אתנו עמנו ואצלנו, למען נדע לדורות שהוא מסוכך עלינו באהבתו העצומה ו'ימינו תחבקני'. לאחוז ביד את 'אותיות שמך המיוחד' בקירבה יתירה, ולהתחזק ולהתעצם בתפילה וצעקה, בידיעה ברורה ועמוקה שמלך ישראל וגואלו לא יעזבנו ביד עמלק ולבסוף יושיענו.

חג הסוכות: הבירור מי ניצח במלחמה

זוהי שמחת חג הסוכות: לא רק שלא נפרדנו מתפילות וזעקות הימים הנוראים, אלא שעתה ממש מוכרע הדין, עתה חל הבירור מי ניצח במלחמת הקדושה הזו. מי שאכן מבין שעליו לשמוח ולהתחזק בכל עת ושלא להתייאש בשום אופן, אלא גם כאשר הוא יתברך מסתתר, הוא אוחז בו ומתעצם בו וממשיך לזעוק מתוך שמחת ההתחזקות, הוא זה שניצח בימים הנוראים. עתה נוחלים את הנצחון המלא!

חג הסוכות הוא הזמן לקנין השמחה בכל מצב, זהו זמן קנין ההתחזקות הנצחית, אשר שום מעבר וחושך והסתרה לא יוכלו לה. זהו הזמן להתחדשות בהתבודדות מתוך טהרת הלב, לפרש שיחתנו לפני ה׳ כדבר איש אל רעהו המחבקו בימינו באהבה ובהשגחה יתירה. רבינו הקדוש אומר "על ידי מצות סוכה זוכים לטהרת הלב, ועל ידי זה זוכים לפרש שיחתו היטב לפני השם יתברך כראוי, לדבר בכל פעם דיבורים חדשים שהם בחינת רוח הקודש" (ליקוטי עצות, סוכות. ע"פ ליקוטי מוהר"ן, קנו).

טהרת הלב של הסוכה היא הזדככות מכל מחשבות כפירה וייאוש: לזכור כי ה׳ הוא האלוקים, הוא המשגיח עליך ואוהבך גם בחושך שאתה נמצא בו. והיא הגורמת להתחיל לדבר מחדש, באהבה ובשמחה שומע תפלתך ויגאל את נפשך.

לא משנה מה יקרה – אני ממשיך להלחם!

"על ידי מצות נטילת לולב ומיניו, זוכה לגלות הדעת הקדוש לידע שמלוא כל הארץ כבודו ולגלות אלקותו יתברך בכל מקום, ולהתקרב אליו אפילו בכל המדרגות התחתונות, ולאהוב את עצמו עם השם יתברך באהבה" (שם, אות ח). ההתחדשות לאחוז בכל הכח בתפילה אחר ידיעה שכזו היא עצומה ונשגבה, והיא הראש לכל אומץ וחוזק התפילה לכל השנה כולה.

זו צריכה להיות החלטתנו החזקה בחג הקדוש הזה: שתמיד נאחז בכלי קרב אלו! גם אם יעבור עלינו מה שיעבור, לא נפסיק מלהתחבר למקור טובתנו ואהבתנו. נילחם בכל הכח, אפילו אם לא נראה כלום חלילה. וזאת מאחר שקיבלנו את הדעת והשכל הקדוש ביום טוב קודש זה, שמכריז את בהירות האמונה שהכל מתנהג בעולם כרצונו ברצון ובאהבה וליקוטי מוהרין תניינא, ד), והבנו שבמלחמת עמלק לא צריכים לראות את הנצחון כפי ראות עינינו, דיינו לציית לצדיק שמחזק אותנו שמי שיעמוד בעוז וימשיך להתפלל לצעוק ולזעוק – הוא זה שינצח והוא זה שכבר מנצח!

לא רק מלחמה שלנו

מלחמת הקדושה אשר עבורה נבראנו, אינה מלחמתנו שלנו בלבד. מלחמה לה’ בעמלק. אלא שעלינו הוטל לבחור להיכלל במלחמה זו, וככל שאנו מתחזקים ללחום ולהמשיך להתפלל, כך אנו זוכים שהשי״ת ילחם עבורנו. כאשר אנו מתמלאים שמחה והתחזקות בחג הקדוש הזה אנו לא רק מפעילים את כוחנו, אלא את כוחו יתברך שכביכול יוצא למלחמה עבורנו.

מה נוראה היא נקודת ההתחזקות בתפילה שאותה אנו רוכשים בימים נשגבים אלו. "כי באמת לה’ המלחמה, וכמו שכתוב מלחמה לה’ בעמלק מדור דור, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו, כמו שאמרו חז״ל אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, רק שהאדם חייב לחזק את עצמו ולעורר את עצמו בכל פעם מחדש לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן" (ליקוטי הלכות שם).

״ושמחת בחגיך״ – אם תשכיל לשאוב את מימי השמחה וההתחזקות ללבך בחג הקדוש, לקיים באמת את שמחת חג הסוכות, להאמין באהבת ה’ אליך תמיד, ומכח זה לרצות להחזיק בתפילה בכל מצב שהוא – "והיית אך שמח", תוכל להמשיך זאת לכל השנה כולה, כי על כן "הלב של כל השנה הם השלש רגלים" (ליקוטי מוהר"ן,ל). וכשהלב של השנה מלא בשמחה והתחזקות, כל השנה מלאה בעוז וחדוה.

 

ואם אתם כבר כאן: תפילה לשלשה רגלים (אתר חיצוני)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support