תפילה בכוונה ובכח יכולה להמתיק דינים ולהשפיע חסדים, כי כשמתפללים בכוונה מפנימים את ההכרה שהשי"ת ברא את העולם, והוא זה שמנהיג אותו, שהרי לכן מבקשים ממנו כל הצרכים ומודים ומשבחים אותו.
שכן בריאת העולם היתה במידת החסד, ככתוב: "עולם חסד יבנה" (תהלים פט) וכל הצרות והדינים נובעים רק מהתרחקות מהבורא יתברך שכולו חסד. הרי שהעמקת האמונה וחיזוק ההכרה בבורא, משפיעה עלינו את החסד של תחילת הבריאה ומסלקת את הצרות ואת הדינים.
כך נבין את הבטחת חז"ל: "הקובע מקום לתפלתו – אלוקי אברהם בעזרו, שנאמר 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום'" (ברכות ע"ב). כי הכרה זו שהשי"ת ברא את הכל משפיעה על המקום הפיזי בו האדם מתפלל ומקדשת אותו, כמו שארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, משום ששם מורגשת השגחת השי"ת יותר מכל מקום, כמו שכתוב "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" (דברים יא) – כך מקום התפילה שבו מפנימים את האמונה בהשגחת ה', מתקדש יותר מכל המקומות, כך שהתפילה במקום זה מעולה ועמוקה יותר.
ולכן עבודה זו של קידוש המקום על ידי התפילה בכוונה, משפיעה חסד שהוא כידוע מידתו של אברהם אבינו כמו שכתוב: "חסד לאברהם". לכן אלוקי אברהם בעזרו.
(לקו"מ ח"א, מד)
