ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > עבודת ה' > המניעות הקדושות!

המניעות הקדושות!

י״ג באב תשע״ט

המניעות / המחיצות, אינן רק אמצעי מוכרח להגברת החשק, אלא הן בעצמן מהווית כלים לקליטת האור המיוחל. המחיצות החוצצות, הופכות להיות קירות של בנין, שרק על ידם נבנים ההיכלות שיכילו בהם את האור הגדול. כל הקשיים והמניעות, הספיקות והלבטים, הופכים אפוא לכלים קדושים אשר בתוכם מתקבל האור.

"המניעה היא בחינת רקיע, שהיא בחינת מסך, שמפריש ומסך לפני האדם, ומונעו מן הדבר. כמו שכתוב 'יהי רקיע ויהי מבדיל', שהרקיע הוא בחינת מניעה שמפריש ומבדיל בין החושק והנחשק… ועיקר החשק על ידי המניעה, שהיא בחינת רקיע".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, סו)

כשהאדם בא להוציא דבר קדוש מן הכח אל הפועל, מעמידים בפניו משמיים מחיצות – מניעות וקשיים שחוצצים ומונעים בעדו להגיע למטרה. "כי המניעה היא כמו מחיצה שחוצצת ומפסקת בפני האדם, ואין מנחת אותו לעשות הדבר שבקדושה שרוצה לעשות" (ליקוטי הלכות, נזקי שכנים ג, ח).

המעבר בין ה"כח" ל"פועל" חייב להיות תמיד דרך אותן מחיצות ומניעות. סוד הדבר רמוז בתמונת האות אל"ף. שהרי כך היא תמונתו של אל"ף: י' למעלה, י' למטה, ו' באמצע. כשאנו חושבים על דבר טוב, נמצא הדבר בכוח ביו"ד העליונה, הרי שלהעביר את הדבר אל ה"פועל", אל היו"ד התחתונה – חייבים לעבור את הו"ו באמצע, את המחיצה, את הקשיים והמניעות.

הסיבה לכך היא, אומר רבינו הקדוש, כי בשביל להוציא דבר קדוש מכח אל הפועל, חייבים חשק, והמניעות הן אלו שמגבירות את החשק. "כמו למשל כשמראין לקטן דבר הנחמד לו, ותיכף ומיד חוטפין ממנו ומחביאין ממנו – אזי הוא רודף מאד אחר האדם, ומבקש וחושק מאד לאותו הדבר. נמצא, שעיקר החשק נעשה על ידי שחטפו ממנו והחביאו את הדבר. כמו כן מונעין את האדם במניעות מהדבר הצריך לו, כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק יותר".

וככל שהדבר הדבר הנחשק גדול יותר, כך צריך החשק להיות גדול יותר, ולכן גם המניעות בהתאם… "ועל כן ראוי לאדם לדעת, כשיש לו מניעות גדולות מאד מאיזה דבר שבקדושה – ידע ויבין מזה, שזה הדבר שרוצה לעשות, הוא נחשק גדול מאד, ודבר יקר מאד, שמחמת זה המניעה גדולה מאד. ובפרט כשרוצה לנסוע לצדיק האמת. כי יש צדיקים הרבה, אבל יש בחינות נקודות האמת בין הצדיקים, שכשרוצים להתקרב אליו, שבזה תלוי הכל – אזי יש להאדם מניעות גדולות רבות מאד; ומזה בעצמו יבין האדם גודל מעלת הנחשק".

* * *

אך עתה, שימו לב:

המניעות / המחיצות, אינן רק אמצעי מוכרח להגברת החשק, אלא הן בעצמן מהווית כלים לקליטת האור המיוחל. המחיצות החוצצות, הופכות להיות קירות שבהם בונים את ההיכל הקדוש אשר בו ישכון האור!

בתחילה, המחיצות גורמות רק "חציצה" בין האיש למטרה. אך כשמתגברים ומדלגים עליהן, הרי הן הופכות להיות מחיצות–קירות של בנין, שרק על ידם נבנים ההיכלות שיכילו בהם את האור הגדול. כל הקשיים והמניעות, הספיקות והלבטים, הופכים אפוא לכלים קדושים אשר בתוכם מתקבל האור.

וכך אמר רבינו הקדוש:

"זה אני מאמין, וגם אני יודע הרבה בענין זה, שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עובדה שבקדושה – אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל. וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמור העובדה שבקדושה – אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות והבלבולים שהיו לו בענין זה… דברים עליונים למעלה בקדושה, והכל נרשם למעלה לטובה, כל תנועה ותנועה שהיה לו מקודם. אשרי כשזוכין לקפוץ על כל המניעות וזוכין לגמור ולעשות איזה עובדה טובה" (שיחות הר"ן, יא).

ככל שהמניעות גדולות וקשות יותר, כך המחיצות של ההיכלות הקדושים גדולות יותר; וככל שהמחיצות החוצצות רבות, כך נבנות מחיצות רבות יותר. לא לחינם אמרו חז"ל על "הרוגי מלכות" שאין כל בריה יכולה לעמוד ב"מחיצתם" (בבא בתרא י ע"ב), כי אכן, כגודל הקשיים שמנעו אותם מלהגיע למטרתם הקדושה, כך גם גדולה מחיצתם בעולם הבא.

כמו כן אמרו חז"ל על "מחיצתם" של צדיקים – שתהיה לפנים ממלאכי השרת (ירושלמי שבת לט ע"ב). שהרי רק הם – ולא המלאכים – עמדו בפני 'מחיצות' ומניעות קשות, והתגברו עליהן.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support