ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > בתי הכנסת של אנ"ש (א)

בתי הכנסת של אנ"ש (א)

י״ח בכסלו תש״פ

בית הכנסת של אנ"ש: סדרת מאמרין מרתקת, העוסקת בקורות בתי הכנסיות של חסידי ברסלב בכל מקומות פזוריהם, מאמר ראשון בסדרה: בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים.

"המנין שלכם בוקע רקיעים"

בסדרת המאמרים שבמדור זה, זה נסקור את תולדות בתי הכנסת של חסידי ברסלב במקומות פזוריהם השונים. מתוך גיליונות מימי הנחל באדיבות מכון אלופי הנחל

פרק א: בתי הכנסת בעיה"ק ירושלים תובב"א – חלק ראשון

תמיד היתה השאיפה והתשוקה של כל ברסלב'ר חסיד, להיות נמנה על אנשי הצדיק, ולהתפלל בביהמ"ד הנקרא על שם הצדיק, וראה לשונו הנפלא של מוהרנ"ת (תפילת המנחה ו, אות סח-סט): "וזהו 'מעון אתה היית לנו בכל דור ודור', שבכל דור ודור נמצא ישיבה של תלמידים עם רבי אמת שעוסקין בבית המדרש שלהם בחידושי תורה אמיתיים, שצריכין לילך אחר הבית המדרש והישיבה הזאת בכל דור ודור, כמבואר במאמר רבותינו זכרונם לברכה הנזכר לעיל שאמרו שם צדק צדק תרדוף הלך אחר חכמים בישיבה אחר רבי אליעזר בלוד אחר רבי חנינא בן תרדיון לברור חיל וכו' אחרי רבי לבית שערים וכו' וחשבו הרבה מקומות שקבעו שם הבית המדרש והישיבה בכל דור. והתורה היא נצחית. ועל כן בודאי אין דור יתום לגמרי ובודאי נמצא גם עתה בית המדרש בכל דור שנקרא על שם צדיקי האמת שצריכין לילך אחריו וכו' וכנזכר לעיל. ושם הוא מעון ובית דירה לברוח לשם מהמנוול הזה שפוגע בו בכל עת". וראה עוד שם (אות פג): "כי עקר תיקון כל הנזכר לעיל הוא על ידי המשכן ובית המקדש שהוא בחינת הבית כנסת ובית מדרש של ישראל שהם מקדש מעט, ועיקר הוא הבית המדרש הנקרא על שם הצדיק האמת שבכל דור וכו', כי על ידי קדושת הבית המדרש כל מי שזוכה להיכלל בהקיבוץ הקדוש הזה, על ידי זה כל נקודה ונקודה טובה שזוכה אפילו מתוך עומק החשך וכו', הכל מקבץ הצדיק לתוך הבנין הקדוש שעוסק בבנינו שהוא בחינת בנין המשכן ובית המקדש שבונה בכל עת. ועל ידי זה גם הוא יהיה לעם ויהיה נכלל בתוך הקיבוץ הקדוש, שעל ידי זה עיקר בנין הבית המקדש שיבנה במהרה בימינו".

בכן אמרנו ללקט באמרים, ולסקור את בתי הכנסיות שבו התפללו אנשי שלומינו לדורותם, כפי אשר ידינו מגעת.

כמובן כי ראשונה נתחיל בבתי המדרש דפה עיה"ק ירושלים, כאשר מאז ומעולם היה מקומם של אנ"ש בארץ ישראל כמובא בחיי"מ (קנ"ו): "אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל ולפי שעה אני בברסלב וכדומה". וכידוע, תמיד השתוקקו רביה"ק ותלמידיו, ואנ"ש לדורותיהם לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. וככתוב והיה ראשיתך מצער, אף כאן אנו עדים לכך, כאשר בקושי מצאו מקום מנוחה להתפלל שם יחד ברננה, עד שברבות השנים זכינו והגענו לריבוי הבתים הנפלא, ולבתי המדרשות המפוארים כמו שיש היום פעיה"ק ירושלים.

בית הכנסת תפארת ישראל – ניסן בק

המקום הראשון הידוע ששם התפללו יחדיו חסידי ברסלב הוא בית הכנסת "תפארת ישראל – ניסן ב"ק" של חסידי רוז'ין בירושלים שלפנים מן החומה.

איך הגיעו לשם חסידי ברסלב?

היה זה בעת בניין בית הכנסת בשנת תרכ"ח, באותה שנה ביקר בארץ ישראל שר התורה הרב מטשעהרין ומלוויו, וביניהם הנגיד החסיד ר' אבאל'ע תלמיד מוהרנ"ת. כאשר ביקר ר' אבאל'ע בעיר העתיקה ניגש אליו בונה בית הכנסת ר' ניסן ב"ק וביקש ממנו תרומה עבור בניין בית הכנסת, כשהוא מנמק את בקשתו שחסידי ברסלב הם יוצאי וואהלין, ענה לו ר' אבאל'ע אני הרי חסיד ברסלב ולברסלבע'ר עדיין אין בית כנסת בירושלים משלהם, אי לכך אקנה אצלך כמה מקומות שיהיו לחסידי ברסלב, הסכים ר' ניסן והדבר יצא לפועל. (דרך אגב באותו עת באו בדברים עם ר' ניסן הנ"ל שאף היה לו בית דפוס בירושלים, להדפיס מחדש את הספה"ק ליקוטי מוהר"ן, ואכן בשנת תרל"ד הדפיסו את המהדורה הרביעית בהידור רב).

כאמור, קנו אנ"ש כמה מקומות בביהכ"נ, ושם התפללו בקביעות. המקומות היו מתחת לשני חלונות שמשמאל לארון קודש ונקראו "די ברסלבער פענסטערס" [-"החלונות הברסלביים"], מחלונות אלו היו גם יכולים להשקיף על מקום המקדש. בין המתפללים הקבועים באותן מקומות נמנו: ר' אברהם ב"ר נחמן (שעלה לא"י בשנת תרנ"ד) שהיה מתפלל שם בקביעות, חמיו מזיוו"ש ר' נפתלי כהן, ר' נתן בייטלמאכר, גם ר' אברהם שטרנהרץ היה יושב שם לפעמים. בירושלים באותם ימים אנו מוצאים גם את ר' אבא קלמנוביץ, ר' גדליה ברגר ואת ר' נחמן ב"ר ברוך אפרים בעמח"ס באבי הנחל, אשר כנראה אף הם קבעו בהם מקום לתפילתם.

אנ"ש חיבבו מאד להתפלל בביהכ"נ זה, היות ומתחת לביהכ"נ היה מקווה טהרה, וגם היו שם מניינים קבועים, כמו"כ היו יושבים ולומדים בספרי רבינו במקומות הקבועים ליד החלונות.

ר' נפתלי כהן כיהן תקופה מסויימת כשמש בבית הכנסת "תפארת ישראל – ניסן ב"ק", ודרכו היה להתפלל כ'ותיקין' כמנהג אנ"ש, והיה נשאר לאחר התפילה לעשות את תפקידו.

שנת תרס"ד – לראשונה: בית הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים

בקיץ של שנת תרס"ד נעשו לראשונה השתדלויות נמרצות ע"י ר' שלמה וועקסלער, לייסד בית המדרש לחסידי ברסלב בעיה"ק, בעזרת הגאון המפורסם ר' עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי" שהיה ידיד קרוב לר' אברהם ב"ר נחמן, שהצליח לאתר עבור החסידים בית כנסת קטן סמוך ונראה להר הבית.

וכך כותב בהתרגשות ר' שלמה וועקסלער בהגהותיו על חיי"מ: "נפלאות ה' אגיד, כי מאה שנה אחר שסיפר רביז"ל מעשה הנ"ל דף י"ג ע"ב השייכת לתורה כ' בקיץ תקס"ד, בזמן ששכב הנביא יחזקאל על צד שמאל ואח"כ מי"ז בתמוז מ' יום על צד ימין לכפר על עוונותינו, שעי"ז יבא משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר, בפרשת בלק י"ב תמוז, התחילו אנ"ש להתפלל בבית המדרש שיסדנו ע"ש רבינו ז"ל בירושלים ת"ו, שהוא עיקר ארץ ישראל כמובא בספר שערי גן עדן ובספר ליקו"ה, וגם רבינו ז"ל רצה ליסע עם הספרדים רק לירושלים ונתעכב מהישמעאלים בעוונתינו הרבים, ובר"ה תרס"ה ס'ת'ר'ה' היה הראש השנה הראשון שהתפללנו שם, ומאז ב"ה בכל שבת ויו"ט התפללנו שם, וכן כמה פעמים בימות החול, וה' יעזרנו עד כי יבא שילה, שלא יתבטל המניין התמיד מביהמ"ד שלנו לנצח, אכי"ר… ומאמר עתיקא (תורה כ' הנ"ל) המדבר מהשגת רוה"ק ע"י מצות סוכה שהוא בחי' א"י כמובא (שם) [ב]סי' מ"ח, ומהשגת הדעת שהוא עיקר הנחמה נוסד בשבת נחמו תקס"ד. והיינו שם שבע שנים עד אלול תרע"א"…

הד לייסוד בית הכנסת זו אנו מוצאים בקונטרס "תולדות שמואל" לר' שמואל העשיל פרידמאן, בו הוא מספר כי האשה תמר משכונת מאה שערים אחותו של ר' נחמן לירסמאן תרמה לבית הכנסת החדש מנורה ומפה, והוא מוסיף "ברוך ה' שבת קודש פרשת בלק (י"ב תמוז) התחלנו להתפלל בבית הכנסת שלנו".

שנת תרע"א – בית הכנסת "כולל ווארשא"

בחודש אלול תרע"א הוצרכו אנ"ש מכורח הנסיבות לצאת מבית מדרשם הראשון, לגלות למשכן חדש, וסיבב השי"ת בנפלאותיו ואנ"ש מצאו חן בעיני ראשי כולל ווארשא שהועילו בטובם להעניק להם בית הכנסת שבבעלותם ברובע היהודי ברחוב שונה הלכות, ולהתפלל שם לפחות שלש שנים.

ר' שלמה וועקסלער מוצא שוב סימוכין לפי חשבון שנת הסתלקות רביז"ל וז"ל: "בימי הסליחות סיבב ה' בנפלאותיו אז מאה שנים אחר הסתלקות רביז"ל, שניתן לנו מראשי כולל וורשא הי"ו ביהמ"ד שלהם עמד ריקם ופנוי במתנה, להתפלל שם לפחות שלש שנים, וה' יושיענו תמיד אכי"ר".

נכתב ע"י מכון 'אלופי הנחל' ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה


מקורות:

בטאון הקלויז, ירחון אוצרות ר"ה תשע"ג, מבועי הנחל 59 תשרי תשמ"ג, בטאון "דעם רעבינס' חיידער", עלון "אוצרות" 130 חיי שרה תשע"ג.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support