המלחמה בעמלק
י״ד בסיון תשע״ט
כל מאבקו של מרדכי הצדיק בקליפת עמלק הוא בעיקר בעבודת התפילה! כזה היה מאבקו האישי באבי אבות הטומאה, וכמוהו עלינו להמשיך באותה הדרך אותה התווה בפנינו, כך נוצח המן האגגי אז, וכך ינוצח בכל פעם שינסה לגבור מחדש עד למיגורו המושלם ע"י משיח בעל התפילה. (מועדים)
קליפת המן עמלק
שלשים יום קודם פורים נהגו אנ"ש לצעוק "הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר", וחזקה על אנשי שלומינו שזועקים ומריעים הם בתפילה זו זה כמה עשרות ימים בתוך כלל הכנותיהם ליום הקדוש והנשגב הזה… יום הפורים.
מהי אותה קליפת המן עמלק מפלצתית שהכל יראים הימנה? מה עלינו לכוון בזעקתינו להינצל מקליפת המן עמלק?
האמת היא שפנים רבות יש לה לקליפה זו ואין כמעט מידה רעה ומגונה בעולם שלא הוצמדה לאותו עמלק משוקץ. אולם מכל מקום אם נרצה להתבונן בנקודה המרכזית אותה מייצג אותו עמלק, אם נחפוץ להכניע את הלוז וחוט השדרה של המן האגגי, עלינו להפנות את תשומת ליבנו להלכה חשובה בליקוטי הלכות (הלכות נחלות ד') בה פורס בפנינו מוהרנ"ת את עיקרי תוכניותיו המרושעות של המן הרשע, ומנגד, את דרכי התמודדותו ומלחמתו של מרדכי היהודי – צדיק הדור – כנגדו.
הדג והעשבים
בליקו"מ (תורה ב) מביא רבינו את סיפורו של רבא בר בר חנא שנתקל בדג גדול אשר הצטברו על גבו חול ועשבים עד כדי כך שרבה בר בר חנא דימה את הדג לאי קטן, ירד מן הספינה ואפה ובישל על גבי האי… בשלב מסוים מרוב החום התהפך הדג, ובנס ניצל רבב"ח רק מחמת קרבתו לספינה… בביאורו למעשיה זו מבאר רבינו כי הדג הוא צדיק הדור – משיח, שמפנה את גבו אלינו ואינו בא, ובינתיים מצטברות על גבו התפילות והנשמות המצפות לבואו שהם בחינת העשבים… רבב"ח סבר שזו יבשה… ששום דבר בתפילותינו אינו פועל, אולם איננו יודעים כי כל תפילה פועלת את שלה וברגע שיגיע הרגע, "כד חם גביה אתהפיך", אזי מיד תהא השכינה פנים בפנים ותבוא הגאולה…
לא נכנס כאן לכל ביאורו של רבינו הק' למעשה מופלא זה, אלא בתוכן היוצא מהם, והוא: כל תפילה וזעקה של כל יהודי באשר הוא פועלת גדולות ונצורות ויש לה חלק ונדבך עצום בבנין הסופי של קומת השכינה אשר בהשתלמותה תבוא הגאולה ויבנה בית המקדש, וגם אם חלילה איננו רואים זאת עלינו להאמין בכל הגה אשר מוציאים אנו מפינו, כי ברגע שתושלם קומת השכינה על ידי רוב תפילותינו מיד יכמרו רחמיו ית' ויגאל אותנו בגאולה פרטית והכללית של כאו"א.
עמלק נלחם בתפילה
עמלק לעומת זאת הוא ההיפך הגמור מעבודת התפילה ומהאמונה בה, כל מהותו היא לעמעם ולהחליש את עוצמתה של הדביקות בתפילה, להרחיק ולהשכיח מדעתינו את הפעמים הרבות בהם זכינו ב"ה לראות ישועות בכח התפילה, ועל ידי כך ברצותו להכניס בנו "יאושים" קטנים אשר בסופם נפסיק חלילה להאמין בכוחה של התפילה, דוגמא מוחשית לכך, ניתן למצוא בדברי הפסוקים אודות עם ישראל במדבר, ששאלו "היש ה' בקרבנו אם אין" ומיד נסמכה עליהם פרשת "ויבוא עמלק", כי מיד כאשר נכנסים האפיקורסות והספק בליבו של אדם, מיד מגיע עמלק לגזור את ה'קופון', להחליש את האמונה בתפילה.
אוי, כמה אכזרי הוא אותו עמלק: שכן הוא עצמו מפיל את האדם ומחלישו בעבודתו ית' בתאוות והרהורים ומידות רעות, והוא זה שאח"כ מחלישו מלצעוק ולזעוק עוד אל המלך, בבחינת "יורד ומסטין עולה ומקטרג", מכניס הוא בדעתו של איש הישראלי שאינו פועל חלילה כלל בתפילתו, ועל ידי זה מתארכת הגלות יותר ויותר. זהו הנאמר אצל עמלק "אשר קרך בדרך", כי מכניס הוא קרירות בלב האדם, מחלישו מעבודת התפילה שמהותה היא חמימות והתלהבות שעליה נאמר: "חם ליבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני".
המן ממשיך את מורשת הסבא
כזה היה המן הרשע נכדו של עמלק, הוא זיהה בקיעים באמונתו של העם בשיבתו לציון, שכן התקופה היתה סוף גלות בבל, והיו שאמרו אפילו שנסתיימו ה-70 שנה, ועדיין בושש העם מלהגאל, "אלקיהם של אלו ישן הוא" אמר המן, ורבים חששו שנשכחו כמת מלב, שלא תבוא חלילה הגאולה. ואז המן ידע כי כשרה השעה והעת להפיל את העם במצודות היאוש והחדלון. העם ברובו אכן פסק מלהתפלל ומלייחל, ואז, אז, כשאין הקול קול יעקב, מיד גוברות באכזריות ידי עשיו; כשאין מונפת בעוצמה חרבה של התפילה, מיד מוצאת מנדנה חרב התליה… כי דווקא כשקרבו ובאו ימי הגאולה כשהשכינה היתה אמורה לחזור לביתה ולמקדשה, דווקא אז התגבר המן הרשע ונלחם בכלי נשקו של המשיח, בתפילה. בכל מאודו חפץ להחליש את העם להרחיקו מן הזעקה והשוועה, המצב היה קשה, העם בסכנה נוראה, עד שהפציע אורו של מרדכי.
מרדכי פותח במלחמת התפילה
או אז קם כנגדו בגבורה מרדכי הצדיק, אותו הצדיק שכל גבורתו לא היתה אלא בפיו, "בן קיש" שהקיש על דלתי הרחמים, הוא לובש שק ואפר ויוצא וצועק להשי"ת מעומק ליבו, "תולעת יעקב אין כוחה אלא בפה", אין כאן מעשה גבורה הרואיים, גם לא קרבות פנים אל פנים עם המן וחבר מרעיו, "עיקר כלי זיינו של משיח הוא התפילה", מרדכי נוטריקון "מרי דכיא" – שמשמעותו ריח טוב, כל כוחו הוא בתפילה, בנשקו של משיח שעליו נאמר "והריחו ביראת ה'".
אסתר גם היא מחרה מחזיקה אחריו, היא בבחינת כנסת ישראל המוסתרת ומונחת בגלות, שגם אותה מחזק מרדכי להתפלל ולזעוק. אסתר חלשה ונפולה, שבויה בידי אחשוורוש, ולמרות זאת זועקת בשארית כוחותיה "אלי אלי למה עזבתני". וזה רמז לכל אחד מישראל כשיורד, חס ושלום, אפילו למקומות שהסטרא אחרא מתפשטת שם, והקדושה מסתלקת ממנו צריך גם כן לחזק ליבו ולצעוק "אלי אלי למה עזבתני" (ליקו"ה שם).
מרדכי מחזק את חלושי הכח
ומרדכי הצדיק צופה ומביט על אותם תפילות של חלושי הכח המקשרים אליו את תפילתם בבחי' "ויהי אומן את הדסה היא אסתר", כי התפילות המעלות ריח טוב כהדס, גם אם הם באים מחלושי הכח המוסתרים והמורחקים, מכל מקום כיון שהם מקשרים תפילתם אל צדיק האמת אזי הוא אומן ומטפח אותם, ומחזק אותנו להתפלל תמיד גם בתוקף ההסתרה בתוך אריכת הגלות, וכהמשך הפסוק "כי אין לה אב ואם", שזהו ענין המוחין, שכן אב רומז לחכמהואם לבינה, ואנו חלושי הכח חסרי המוחין והדעת אותנו מחזק ומטפח הצדיק להתעצם בתפילה בכל פעם.
וכנסת ישראל משיבה אל דודה בחיבה גלויה כסיום הפסוק "ומאמר מרדכי אסתר עושה" וכדברי הגמרא "מלמד שהייתה יושבת אצל אחשורוש, ונטהרת ויושבת אצל מרדכי" דהיינו שהגם שמתגברת עלינו בתוקף המלכות הרשעה מכל מקום אנו מתגברים ונטהרים להגיע לחיקו החמים של צדיק האמת ועצותיו, ולמרות כל הטומאות אותם זורקת המלכות הרשעה בחלושי הכח, מכל מקום, איננו מניחים את מקומנו ומחזקים את עצמינו בכל פעם להטהר ולקשר עצמינו לצדיק האמת "לקיים מאמר מרדכי" להתחזק ולהזדרז להרבות בתפילה תמיד, יהיה איך שיהיה.
נמצינו למדים שכל מאבקו של מרדכי הצדיק בקליפת עמלק הוא בעיקר בעבודת התפילה! כזה היה מאבקו האישי באבי אבות הטומאה, וכמוהו עלינו להמשיך באותה הדרך אותה התווה בפנינו, כך נוצח המן האגגי אז, וכך ינוצח בכל פעם שינסה לגבור מחדש עד למיגורו המושלם ע"י משיח בעל התפילה.
ימי הפורים לא נבטלים
לפי זה יובן היטב מדוע "כל המועדים בטלים וימי הפורים לא נבטלים" כי כל שמחת המועדים כולם יחד, לא יגיעו לאפס קצה של השמחה האמיתית במחייתו המוחצת של אגג מלך עמלק, שכן שמחת הפורים שהיא שמחתם של המתחזקים בתפילה תמיד גם בעוצם אריכותה של הגלות האחרונה, היא היא כלי מלחמתו של משיח, ודבר כזה מופלא שמביא נצחון מיוחד כל כך, מן הראוי שלא ישכח ולא יתבטל לעולם.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…