המופתים האמיתיים של רבינו
כ׳ באדר א׳ תשע״ט
"כשמשבחין ומפארין את הצדיקים, על ידי זה נתרומם הדעת, בבחינת 'כנשר יעיר קנו' – 'נשרא' דא רוחא (כמובא בתיקון ג' מהי"א תיקונים), דא בחינת צדיק, בבחינת 'איש אשר רוח בו'; 'יעיר קנו' – שהוא מעורר המוחין מתרדמותן, מבחינת מוחין דקטנות, מבחינת שינה; 'קנו' דא 'קנה חכמה קנה בינה', שהם המוחין".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, כט)
'מוחין דקטנות' פירושו: מוח קטן, כמו מוח של ילד שעדיין לא גדל ומושגיו גם הם לא גדלו; כל הנאותיו מסתכמות בחטיף טעים, או התנדנדות על נדנדה… וזה מה שקורה לרבים מאתנו; גדלנו בשנים, אך המוח והמושגים לא גדלו. המושגים שלנו על קרבת אלקים, תענוג רוחני, זיכרון יום המוות וכן הלאה – נשארו פחות או יותר, כפי שהיו בכיתה גן.
את המח הקטן הזה אפשר להגדיל על ידי "שבח הצדיקים"; כשמשבחים את הצדיקים ומספרים על גדולתם –גדל המוח ויוצא מקטנותו. שכן, הסיפורים על הצדיקים נותנים לאדם מושגים גדולים ורחבים הרבה יותר מאשר המושגים שמוחו הקטן היה רגיל להם עד היום.
גם רבינו בעצמו העיד שהתעוררותו לעבודת ה' והגדלת מוחו בימי קטנותו, הגיעו משמיעת סיפורי צדיקים. "סיפר שבבית אביו ואמו הצדיקים זיכרונם לברכה, היו שכיחים שם כל הצדיקים. כי כל הצדיקים היו מצויים בקהילת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב זכרונו לברכה. ורובם ככולם התאכסנו בבית אביו זכרונו לברכה. ושמע הרבה מעשיות מצדיקים, ועל ידי זה היה עיקר התעוררותו להשם יתברך, עד שזכה למה שזכה" (שיחות הר"ן, קלח).
כך גם אנחנו, אם נרצה לרומם את המוח שלנו ולהוציאו מקטנותו, עלינו לשמוע שבחם של צדיקים.
* * *
אך כדי ששבח הצדיקים יגרום למוח להתרומם ולגדול, צריכים גם לדעת מה וכיצד לספר. שכן, אם הסיפורים יכללו רק סיפורי מופתים, על כוחם לפקוד עקרות או להשפיע פרנסה – לא עשינו מאומה! לא הגדלנו את מוחו של השומע, ולא גרמנו לו תזוזה בעבודת ה'.
רק כשהמופתים יהיו מופתים רוחניים, בהם יסופר על כוחו של הצדיק להאיר באנשיו אור של התחדשות ושמחה – או אז יגרום הסיפור להתרוממות המוחין.
וכבר היה מעשה ברבי נחמן מטולטשין שנקלע פעם לאכסניה יחד עם חסידים, וכל חסיד סיפר מופתים מרבו, וכשהגיעו אליו וביקשו ממנו שיספר איזה מופת מרבינו, ענה ואמר: "א מופת?! א מופת בין איך!" – "מופת?! מופת הוא אני!" לאמור, שזהו מופת של רבינו, שלקח אדם רגיל כמותו ועשה ממנו איש כשר וירא שמים.
* * *
אכן, לשם כך נכתב הספר "שבחי הר"ן". לא מסופר שם על מופתים, כפי שמדגיש מוהרנ"ת בהקדמה וכותב: "אין רצוננו לבאר קצת מופתים נוראים שראינו ממנו, כי אין אנו עוסקים לספר בשבחיו הקדושים כי אם מה שנוגע ליראת השם". מסופרים שם רק דברים שבאים להגדיל את המוח. כך שכשאנו קוראים בספר הזה אין אנו רק מתפעלים מגדולתו של רבינו הקדוש, אלא בעיקר, מגדילים את המוח הקטן שלנו, ומקבלים מושגים חדשים בעבודת ה'.
הסעיף הראשון בשבחי הר"ן מגדיל לנו את המוח, בכך שהוא מספר לנו שאפשר לשבור תאוות אכילה; הסעיף השני מספר לנו שאפשר לחשוב תמיד, ממש תמיד, על השם יתברך; הסעיף החמישי מספר לנו שאפשר להתחדש גם אחרי אלף נפילות, וכן הלאה.
זוהי מטרת סיפור שבחיו של הר"ן: "למען ידעו דור אחרון, יקומו ויספרו לבניהם, וממנו יראו וכן יעשו, לילך בנתיבות הללו ולדרוך בעקבותיו. כי זאת אין צריך לפנים [= אין צורך להוכיח], שהנהגות כאלו הם הנהגות קדושות ויקרות, וכל אחד ואחד יכול להתקרב להשם יתברך על ידי הנהגות כאלו, כי הם דברים השווים לכל נפש כקטן כגדול. ואפילו הפחות שבישראל, אם ירצה לחוס על חייו ולחשוב על תכליתו הנצחי, וירגיל עצמו ללכת בנתיבות ובדרכים הללו המבוארים פה – בוודאי יזכה לחיי עולם, ויוכל לבוא למעלות גבוהות וקדושות, כחד מבני עליה".
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…