הלכות פרוזבול
כ״א בסיון תשע״ט
הלכה – מדברי תורה או מדברי חכמים – שתהא שנת שביעית משמטת חובות כספים שחב אדם לחברו. ומשראה הלה הזקן ששמיטה זו גורמת לאנשים שלא ילוו זה לזה, תיקן תקנת "פרוזבול", שיהו מקנים החובות לבית דין ולא ישמטו. הלכות שמיטת כספים ופרוזבות. מאמר שני בסדרת מאמרי הלכות שמיטה. (הלכה)
מצוות שמיטת כספים
בענין שמיטת כספים ישנם בתורה ג' מצות ממנין תרי"ג, כפי שמונה הרמב"ם בספר המצות: מצות עשה אחת, ושני מצוות לא תעשה, וזו לשון הרמב"ם: המצוה הקמ"א היא, שצוונו להשמיט כספים החובות כולם בשנת השמיטה ע"כ. והמצוה הר"ל היא, שהזהירנו שלא לתבוע המשאות [פירוש: החובות] בשנת השמיטה, ע"כ. והמצוה הרל"א היא, שהזהירנו מהמנע להלוות קצתנו לקצתנו מפני השמיטה, כדי שלא ישמט החוב ע"כ, [והיינו דאסור להימנע מלהלוות קודם צאת שנת השמיטה, מפני חשש שהלווה לא יצטרך לשלם למלווה משום שהחוב ישמט].
דאורייתא או דרבנן?
והנה כל זה היה בזמן בית ראשון, שהיובל היה קיים, אבל בזמן שאין היובל נוהג נחלקו הראשונים והפוסקים בזה, יש הסוברים[1] שגם היום מצות שמיטת כספים היא מדאורייתא, אבל הרמב"ם ואחריו השו"ע (חו"מ סי' ס"ז ס"א) נקטו להלכה שמצוה זו כיום הינה רק מדרבנן, ואין מצות שמיטת כספים נוהגת כהיום מדאורייתא.
ויש הסוברים שכיום נתבטלה לגמרי מצות שמיטת כספים ואף מדבריהם[2], וכן היה באמת המנהג תמיד ברוב המקומות שלא עשו פרוזבול כלל, וכמו שכבר כתב הרא"ש, ואף שצווח ככרוכיא על זה מכל מקום לא שינה המנהג ממנהגו[3], וכן קובע הרמ"א בזמנו דהמנהג להקל בזה, אבל כהיום הזה אכשר דרי, וברוב התפוצות נוהגים במנהג פרוזבול אף בחו"ל [4].
גם היום – סגולה להצלחה
והנה בהקדמה לספר "כי אם ברוחי" מציע מחבר הספר לקיים מצות שמיטת כספים בפועל ממש, שיש בזה סגולה גדולה להצלחה. ויש שם מכתב הסכמה מאת הגאב"ד דפעיה"ק ירושלים שליט"א המחזק ענין נשגב הזה, ושכרו המובטח בזה ובבא של המקיים שמיטת כספים בפועל.
ובאמת מפורש בתורה (דברים טו ט) כי בגלל הדבר הזה יברך ה' אלקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך ע"כ, והרי הבטחה מהקב"ה על ברכה והצלחה, על המלוה בשביעית אף שהשמיטה תשמט את חובו.
וכן כתב הרמב"ם בספרו בהלכות שמיטה ויובל (פ"ט הלכה ל) וז"ל, והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו' עכ"ל.
וכתב הבן איש חי (פ' כי תבא כ"ו) שראוי להדר לעשות הלוואה קטנה, אפילו של שווה פרוטה, אחר עשיית הפרוזבול לפני צאת השמיטה, כדי לזכות לקיים המצות עשה ולא תעשה של שמיטת כספים.
וזו לשונו שם: והנה יש מתחסדים אחר שכותבין הפרוזבול, מלווה לחברו סך מה: עשרה גרוש או פחות או יותר, ועל זה הסך לא יחול הפרוזבול, כיון שהלווהו אחר זמן הפרוזבול, ואז אחר ראש השנה כשיביא לו חבירו המעות לפרעו יאמר לו משמט אני ולא יקבלם ממנו, ויאכל הלוה ולחדי במעות אלו, והמלווה לחדי במצות שמיטת כספים שקיים אותה בפועל.
ותהילות לאל יתברך הנהגתי מצוה זו, פה עירנו בגדאד יכוננה עליון אמן, הדפסתי שטרות של פרוזבול וחלקתי אותם לכמה בני אדם ועשאום, וגם למדתי אותם שיעשו כן להלוות אחר זמן הפרוזבול סך מה, ולקיים המצוה בפועל כאמור לעיל אשריהם ישראל אוהבי מצות ה', ועושים אותם בשמחה. עכ"ל.
ויש לציין שיש שעוררו דקי"ל דסתם הלואה היא לשלושים יום, וא"כ אם הלווה ער"ה נמצא דזמן הפרעון היא אחר ראש השנה של השנה השמינית, ושנינו שאין שביעית משמטת רק חובות שהגיע זמן הפרעון לפני ר"ה. ולכן ראוי להתנות בשעת הלוואה בער"ה, שזמן פרעון הוא לפני ר"ה, ויוסיף שאינו מקפיד עליו אם יאחר לשלמו אחר ר"ה, כדי שלא יצטרך הלווה לאחר מזמן הפרעון.
בנוסף למצוות השמטת כספים ישנו ענין "רוח חכמים נוחה הימנו" לגבי הלווה.
מובא במשנה, במסכת שביעית (פ"ט מ"י) המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, שאף שע"פ הדין השביעית משמטת החובות ואין הלווה צריך לשלם למלווה, מכל מקום אם מחמיר הלווה ומשלם החוב רוח חכמים נוחה הימנו, ודווקא אם הלווה יחזיר זאת בתורת מתנה אבל לא בתורת פירעון, [כפי שיבואר באריכות בע"ה בשבוע הבא].
ולכן אם רוצים שניהם לצאת ידי כולם, יבא הלווה אחרי ראש השנה תשס"ט אל המלווה להחזיר את החוב ואז יאמר לו המלווה משמט אני, ואח"כ אומר שוב הלוה אעפ"כ אני מחזיר לך המעות במתנה, ונמצא שהמלוה קיים המצוה, והלוה קיים דברי חכמים להחזיר חוב השביעית.
סוף שנת השמיטה הוא זמן מסוגל לכפרת עוונות,
מובא בספר הקדוש אמרי פנחס (שער ד' אות עב) בזה"ל: "אמר [הרה"ק רבי רפאל מברשד, תלמיד הרה"ק רבי פנחס מקוריץ] לר' יאקל בשנת תקע"ב שהיתה שנת השמיטה, שלא ישכח לכוון בסליחות שאומרים בערב ראש השנה "ואשר יהיה את אחיך תשמט ידיך", שישמוט הש"י עוונותינו, כיון שהשנה משמטת בסופה עכ"ל".
[1] כן הביא בביאור הגר"א חו"מ ריש סי' ס"ז, דכן ס"ל לרש"י והראב"ד והרמב"ן.
[2] כן הביא הרמ"א בחו"מ שם.
[3] הנה הרא"ש בתשובות (כלל ע"ז) נשאל על מה שאין מקפידין על כתיבת פרוזבול והשיב בזה"ל, הוי יודע, שתמהתי על זה מיום באתי לארץ הזאת, וצווחתי כי כרוכיא וליכא דמשגח בי. ואמרו כי כבר נהגו כן בארץ הזאת, ואי אפשר לשנות מנהגן, ומסיים שם מיום בואי לכאן איני דן שלא תשמט שביעית, וגם איני סותר מנהגם, אלא מניחם לדון כמנהגם עכ"ל.
[4] וראיתי בשו"ת חלקת יעקב (חו"מ סי' ו) דכתב בתו"ד בזה"ל, ובאמת בערי פולני' לא ראיתי בכלל מי שיעשה פרוזבול רק החרד שבחרדים, רק בערי ליטא שמעתי שהיו מחמירים יותר בזה עכ"ל, והרי שמעיד אפילו קרוב לזמנינו לא השגיחו ע"ז.
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ושובו אל ה'…
הבה נאמץ לעצמנו את הכח האדיר של אמירת תהלים, יהיה איך שיהיה. ואם הקור העז חדר ללבנו חלילה, לא נמתין לשום התעוררות, רק נטה אוזנינו באמירה זו כפי יכולתנו, כי אז כבר נכללנו בתקוה העצומה.

טעם זקנים – לשה"ק – י
לקריאה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", שיעורי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, מתורגמים ללשון הקודש. אוצר של שיחות, תורות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ומאנ"ש מדורות קודמים. קונטרס י

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…