ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > הלכה ומנהג > הלכות ומנהגי שבת שירה

הלכות ומנהגי שבת שירה

ג׳ באב תשע״ט

מנהגים והלכות הנוהגים בשבת שקוראים בה פרשת בשלח, ומכונה "שבת שירה" (שכן קוראים בה את שירת הים), והלכות ברכות לפירות וגידולים שונים לקראת ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, שמנהג ישראל לאכול בו מיני פירות. (הלכה)

מנהג האכלת הציפורים בשבת שירה

כתב המגן אברהם (שכד, ז): יש נוהגים בשבת שירה, לתת אוכל לפני העופות. ואינו נכון, כיון שאין מזונותיהם עליך. כלומר, שאסור לתת בשבת אוכל לבעל חי שדרכו למצוא אוכל לבדו מבלי שיזדקק לעזרת בני אדם. וכן כתבו בשו"ע הרב (ס"ח) ובמשנ"ב (סקל"א). אמנם כמה פוסקים כתבו ליישב מנהג זה, ראה: תוספת שבת (סקי"ז). מקור חיים (סי"א). ערוך השלחן (ס"ג). דעת תורה (סקי"א). ועוד.

ולמעשה, מי שלא נהג כן היום, אינו כדאי לעשות כן. אך הנוהג כן יש לו על מי לסמוך. [ובפרט אם לימדו כן את הילדים בחדר, וע"י מניעת מנהג זה, עלול לרופף אמונתם וכו']. ולכתחילה עדיף לעשות זאת ע"י קטן. ויש שנתנו עצה, להניח את האוכל בערב שבת בכלי מכוסה, ובשבת להסיר את המכסה.

טו בשבט – ברכות על פירות שונים

א. ברכת אתרוג.

אתרוג מרוקח בסוכר, ברכתו בורא פרי העץ. והוא הדין לגבי 'קליפות אתרוג' מרוקחים.

אין לברך 'שהחיינו' על אתרוג מרוקח. וכמה טעמים נאמרו בדבר, ואכמ"ל.

ב. פירות מיובשים.

יש לברך עליהם כמו שמברכים על הפרי הטרי. (ואף שנשתנה צורתו, מ"מ נחשב 'ניכר'). אמנם על 'לֶדֶר', יש לברך שהכל, כי נעשה מפרי מרוסק.

'דובדבן מסוּכר' – יש לברך עליו 'שהכל'. הואיל ועובר תהליך המוציא ממנו כל טעמו וריחו, ונאכל רק בגלל הוספת סוכר ותמציות (ראה ספר מרבה חיים סימן י).

בכל אופן, אין לברך 'שהחיינו' על פרי מיובש או משומר.

 ג. ערמונים, אגוז קוקוס.

ברכתם בורא בפ"ע. ומי שעדיין לא אכלם בשנה זו, צריך לברך עליהם 'שהחיינו'. כי גדל רק פעם אחת בשנה בתקופה זו, ואף במקום גידולם לא נמצאים כבר ראוים לאכילה מהפרי הישן, ואלו המגיעים אצלנו כעת, הם פירות חדשים לגמרי. (כן הוא לאחר בירור עם מומחים בשטח זה!).

ד. פפאיה, אננס.

יש לברך 'בורא פרי האדמה', ואם בירך 'העץ' יצא. כי הם ספק אם נחשבים כפרי העץ או האדמה.   

ה. פסיפלורה/שעונית.

י"א שדינה כפרי הפפאיה. ועל כן ראוי לברך על פרי אחר בורא פרי העץ, ועל פרי אחר בורא פרי האדמה, ולפטור את הפרי הזה.

[אגב, יש להחמיר ולהחשיבו כ'פרי' לגבי דיני ערלה. וכיון שמצוי בו אחוזים גדולים של ערלה, ע"כ לאכול אלא עם השגחה. או ממי שגדל בגינתו, ויודע שכבר עברו שנות הערלה].

ו. 'שלוה'.

אם היא נעשית מחיטה תפוחה, ברכתה בורא פרי האדמה. אמנם יש ספק מהי הברכה האחרונה שלה, ולכן נכון למנוע מלאכול שיעור המחייב ברכה אחרונה, או לאכול רק בתוך סעודה של לחם. ומי שלא נזהר בזה, יברך 'בורא נפשות'.

'שלוה' הנעשית מתירס, אם היא מתירס תפוח, ברכתה בורא פרי האדמה. ואם נעשית מקמח תירס, ברכתה שהכל. [אפשר לברר זאת מהכיתוב שע"ג האריזה]. ובכל אופן הברכה האחרונה שלה, היא בורא נפשות.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support