מאימתי מתחילים לבקש על הגשמים?

בארץ ישראל מתחילים לבקש על הגשמים בברכת השנים ["ברך עלינו"] ואומרים ותן טל ומטר לברכה מליל ז' חשון ועד מנחה של ערב פסח הבעל"ט[1].

ובחו"ל מתחילים לבקש על הגשמים מתפילת ערבית של היום השישים אחר תקופת תשרי [שהוא בשנה זו ליל ח' כסליו] ועד מנחה של ערב פסח הבעל"ט[2].

בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל ממתי מזכיר ותן טל ומטר?

א. לגבי בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל או בן חו"ל השוהה בארץ ישראל ישנן כמה דעות ממתי מתחילים לומר "ותן טל ומטר". המשנ"ב הביא דעה אחת שאם חוזר למקומו תוך שנה מתפלל כמקומו המקורי ולא כמקום שהוא עתה שם, ודעה אחרת שלעולם ישאל כמו המקום שנמצא בו עכשיו, וצידד המשנ"ב שאין שום מחלוקת ביניהם והדיעה השניה עוסקת במי ששוהה שנה שלימה במקום אליו נסע[3].

ושיטת הגרש"ז אוירבך ז"ל שאם נסע מארץ ישראל לחו"ל קודם ז' חשון, אזי מז' חשון יאמר בשומע תפלה, ובדיעבד אם שכח אין חוזר, ואם נסע אחרי ז' חשון יאמרנו בברכת השנים, והנוסע מחו"ל לארץ ישראל, אם דעתו להישאר בארץ ישראל עד אחר יום ס' לתקופה (שהוא זמן תחילת הבקשה בחו"ל) ישאל מז' חשון בברכת השנים[4].

ב. בן ארץ ישראל בחו"ל ובן חו"ל בארץ ישראל יכולים לרדת לפני התיבה להיות שליח ציבור אף קודם יום שישים לתקופה, ובתפילת לחש יאמרו לפי חיובם כנ"ל, ובחזרת הש"צ ינהגו לפי המקום בו נמצאים כעת[5].

שאלה: מה דינו של אדם שטעה ולא הזכיר ותן טל ומטר?

אדם שטעה ולא הזכיר 'ותן טל ומטר', אם נזכר תוך כדי הברכה ראוי שיאמר ותן טל ומטר וימשיך כסדר וגם אם לא המשיך כסדר יצא ידי חובתו.

ואם לא נזכר עד שסיים הברכה, לדעת המשנ"ב ימתין עד ברכת שומע תפלה[6], אבל לדעת הרבה פוסקים[7] יזכיר מיד אחר שסיים ברכת השנים קודם שמתחיל ברכת תקע ויצא ידי חובתו, וכיון שיתכן שישכח בשומע תפלה ראוי שיזכיר שם, ויחזור ויזכיר אף בשומע תפלה, ואם שכח בשומע תפלה לא יחזור, אלא יסמוך על דעת רוב הפוסקים שכיון שהזכיר אחר ברכת השנים יצא ידי חובתו, ורק אם נזכר אחר שכבר התחיל ברכת תקע בשופר, ימתין לברכת שומע תפלה ויזכירנו קודם 'כי אתה שומע'.

אם שכח לומר ותן טל ומטר אף בשומע תפילה ואמר כבר ברוך אתה ה' של סיום ברכת שומע תפלה, יאמר למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ויאמר כי אתה וכו', ואם שכח שם ונזכר אחרי שסיים ברכת שומע תפלה יזכיר הגשם קודם תחילת ברכת רצה וימשיך רצה, ואם התחיל רצה בלי שיזכירנו אזי מתי שיזכר יחזור לתחילת ברכת השנים, ואם סיים כבר כל תפילותיו ואף סיים את התחנונים שאחר שמו"ע אף שבפועל לא עקר רגליו, צריך להתחיל מתחילת שמו"ע[8].

מה דינו של אדם שמסתפק האם הזכיר ותן טל ומטר?

א. אם מסתפק אם אמר ותן טל ומטר או לא, עד שלושים יום מעת שהתחילו להזכיר, ההנחה היא שמסתמא שכח לומר, אלא אמר כהרגלו עד אז, ויחזור להתפלל אם סיים כבר את תפילת שמונה עשרה, או, אם הוא תוך התפילה, יחשוב כאילו ודאי שכח ויחזור ויזכירנו לפי הכללים דלעיל, ואחר שלושים יום אם מסתפק אם אמר ותן טל ומטר ההנחה היא שלא שכח אלא אמר כהוגן[9].

ב. כתב המשנה ברורה: אף אם שגג או פשע באיזה ימים מאלו השלושים ולא התפלל, מ"מ לא הורע חזקתו ואחר שלושים יום תולים שלא שכח[10].

ג. אם אמר תוך שלושים יום תשעים פעמים, "ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה" (על מנת להרגיל עצמו, למשל) הרי הוא בחזקת שאמר ותן טל ומטר ואין צריך לחזור, ולכתחלה עדיף שיאמר מאה ואחד פעמים ובדיעבד די בתשעים פעמים[11].

ד. אם ברור לו שהיה בדעתו לומר ותן טל ומטר ורק לאחר זמן מופלג נסתפק אם אכן אמר כך, אין צריך לחזור, ואם נתעורר הספק מיד אחר התפלה יש לחזור[12].

[1] שו"ע סי' קי"ז סעי' א',

[2] שו"ע סי' קי"ז סעי' א',

[3] משנ"ב סי' קי"ז ס"ק ה',

[4] אישי ישראל פרק  כ"ג סעי' לז' ל"ח,

[5] ברכי יוסף וכ"פ הגרש"ז אוירבך הובא באישי ישראל פרק כ"ג סעי' ל"ט

[6] משנ"ב סי' קי"ז ס"ק ט"ו,

[7] הלבוש, מג"א, מקור חיים, א"ר, נוב"י, ברכ"י, פמ"ג, שו"ע הרב,

[8] שו"ע סי' קי"ז סעי' ה' משנ"ב ס"ק י"ט,

[9] שו"ע סי' קי"ד סעי' ח',

[10] משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ז בשם הט"ז,

[11] משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ז, מ, מ"א,

[12] משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח, ואילו במקור הדין ביעב"ץ הוזכר שאם תוך כדי תפלתו זכר שצריך לומר ותן ברכה, אז אפי' נתעורר הספק מיד אחר התפלה א"צ לחזור, [ועי' שש"כ מילואים להגרש"ז אוירבך פרק נ"ז הערה יז,]