הלכה ברורה

כ״ג בניסן תשע״ט

לעת עתה זאת הלכה ברורה בלי שום ספק שמחוייבים אנחנו להשתדל בזה בכל מיני תחבולות כדי שנוכל לדבר מקדושת רבינו ז"ל. מובא בליקוטי מוהר"ן שבדרכי ה' צריכין לדבר הרבה אף שזה נראה לכאורה כמו גבהות לב.

כאשר נסע עובד ה' המופלא רבי שמואל שפירא ז"ל לארה"ב, על מנת לקבל דרכון זמני, איתו רצה לנסוע לציון רבינו ז"ל, הוא סירב לבקשת אנ"ש שגרו שם לדבר בפניהם מתורת רבינו ז"ל, משום שהיה שתקן מופלא.

אחד ממופלאי אנ"ש דשם היה הרה"ח ר' יוסף צבי ווסילסקי, שהתלונן על כך בפני רבי לוי יצחק בנדר ז"ל, מגדולי זקני אנ"ש דאז, שהיה חברו הטוב ומעריצו של רבי שמואל שפירא, הוא השיב לו את התשובה המובאת לפנינו, במכתב שנדפס בספר "תמימי דרך", מכתבי רבי לוי יצחק בנדר.

רבי לוי יצחק לא ויתר על קוצו של יוד. רבי שמואל אמנם עובד ה' נפלא שאין כמותו, והינו מקושר לרבינו הקדוש בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, אבל למרות שהוא שותק מסיבותיו הוא, הרי שלגבי אחרים אין זו הדרך כלל. אלא להיפך: כל אדם מחויב לדבר בעבודת ה' עם חבירו מה שיותר, ואחת מיסודות תורת רבינו הם לדבר מתורתו האחד עם חבירו, כפי שדרשו אנ"ש "מקבלין דין מן דין" שכל אחד מקבל מחבירו ללא הבדלי גיל ומעמד.

הרי המכתב לפניכם.

יום ה' לסדר שמן זית זך ירושלים עיה"ק תובב"א.

שלום וכל טוב סלה לכבוד ידידי החסיד השואב מהמעין הנובע נ'נמ'ח' כש"ת מוה"ר ר' צבי יוסף [וואסילסקי] שליט"א [ז"ל].

אחדשה"ט,

מכתבך קבלתי היום והנני להשיבך.

מה שאתה כותב מר' [שמואל שפירא ז"ל] אני יודע מכבר מזה שהוא שותק. אפילו כשהיה היארצייט [=יום זכרון] של אביו ז"ל בשבת קודש, לא רצה בשום אופן ללמוד ליקוטי מוהר"ן, שהוא תיקון גדול לנשמת הנפטר ללמוד באותו יום ספר הק' הזה.

אבל, כשבאתי לאומאן בחור בן שבע עשרה שנה הייתי, וראיתי הרבה זקנים שהכירו את מוהרנ"ת זצ"ל, [ו]אפילו בימי הזקנה שלהם כל החיות שלהם היה לדבר מרבינו ז"ל כי אין דבר גדול מזה.

מובא בהתורה 'כי מרחמם ינהגם' בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שצריך להזהר מאד לדבר אחד עם חבירו, שכשימלאו ימיו ויגיע זמן הסתלקותו [אזי] הוא מלובש בהדיבורים שהכניס בחבירו ממש כאילו נשאר קיים בזה העולם שזה עיקר החליפות. 'פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות' ראשי תיבות 'חליפות', והוא מסוגל לאריכות ימים כי רבינו ז"ל אומר 'כשימלאו ימיו' זה אריכות ימים, כמו שראיתי כל ימי גדלתי בין אנ"ש היקרים שיחי' וכל חיותם ותקותם לנצח היה רק מה שהרבו לדבר מאדמו"ר ז"ל.

על כן ידידי היקר אל יפלא בעיניך זאת, הוא בודאי איש כשר וחשוב מאוד, ומזה הענין הקדוש הוא רחוק.

אנ"ש היו עושים נסיעות מעיר לעיר כדי לדבר מהעצות הקדושות של רבינו ז"ל בפרט לקרב אנשים לרבינו ז"ל זה גדול מאוד מאוד. לעתיד וועט מען וויסין דאס גרויסקייט [בעתיד ידעו את גדולתו], מובא בתורה ט"ו בליקוטי מוהר"ן א: עיקר גדולתינו ותפארתינו יהיה רק לעתיד ויש בזה סיפור מעשה, אם ירצה ה', כשיעזור השי"ת להתראות פנים אל פנים נדבר מזה באריכות, לעת עתה זאת הלכה ברורה בלי שום ספק שמחוייבים אנחנו להשתדל בזה בכל מיני תחבולות כדי שנוכל לדבר מקדושת רבינו ז"ל. 'ויגבה לבו בדרכי ה", מובא בליקוטי מוהר"ן שבדרכי ה' צריכין לדבר הרבה אף שזה נראה לכאורה כמו גבהות לב, "איך קען ריידין" [="אני יכול לדבר…"], אל יחוש על זה כלל רק רייד נאך נאך [=רק דבר עוד ועוד], שום דיבור לא נאבד ויצמח מזה דברים נפלאים.

בזה אסיים ידידך עוז לנצח המתפלל בעדך ובעד בני ביתך כמעט בכל יום.

לוי יצחק בן שרה רחל

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support