הליצנות של עמלק
י״ח בתמוז תשע״ט
אם ברצוננו להתכונן למלחמה נגד עמלק, עלינו להבין שהליצנות היא כוח עצום בו משתמש נגדנו שונא צמא-דם זה. כנגד הכוח העצום של הליצנות, עלינו להתאזר בהמון תמימות, להתרגל לקבל את האמיתות כמו שהן
ימי הפורים הולכים וקרבים. החג הקדוש הזה לא נועד רק לציין נס עתיק שאירע לפני אלפי שנים. זהו כח שמיימי שניתן לנו במלחמתנו כיום מול העמלק החיצוני והפנימי. ככתוב "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". גם כיום הוא מתנכל אלינו להמיתנו מוות נצחי חלילה. עלינו אם כן להכין את עצמנו היטב כבר מעתה, הן בהכרת דרכי האויב והן בהבנת הכוח שבו הוא נלחם.
חכמינו מכנים את עמלק בשם 'לץ' (שמו"ר כז-ו), הכינוי הזה כמו כל כינוי שבתורה אינו מקרי, בכינוי בא לידי ביטוי כל מהותו של עמלק, וכאן, בליצנות, טמון סוד הצלחתו להכות בישראל בכל עת מצוא, ירחם ה'.
* * *
"עיקר הטומאה ופתח הטומאה", אמר פעם רבי נתן, "היא הליצנות" (אוצר היראה, ליצנות ז); הוא אף הביא סימוכין לדבריו – מאשר אמרו חכמינו הקדושים (יומא לח ע"ב): "הבא ליטמא – פותחין לו, שנאמר: 'אם ללצים הוא יליץ' ", בכך רמזו לנו חז"ל שכל מי שבא להיטמא חלילה הוא מתחיל זאת בליצנות.
זוהי מידתו של עמלק, שהינו "ראשית גויים" (במדבר כד-כ), כלומר הוא והליצנות שלו הם ההתחלה של כל הטומאות (ראה ליקו"מ ל-ו).
הליצנות האמורה כאן אינה רק התבדחות שנונה או שחוק היתולי, שכן רבים הם הנופלים בידו של עמלק דווקא מתוך עצבות, אך גם עליהם אומר רבי נתן כי תחילת נפילתם – בליצנות, גם אם לא התבדחו כלום אל היו עצובים ומדוכדכים.
מהי אם כן ליצנות זו?!
* * *
רבינו הקדוש בספרו הקדוש 'סיפורי מעשיות', במעשה החכם והתם, מספר שהתם היה מבקש מכל מי שדיברו עמו: "רק בלי ליצנות", מה שמלמד אותנו שהתמימות היא היפוכה של הליצנות.
תמימות פירושה, קבלת דברים כמו שהם, מבלי התחכמות. לעומת זאת, הליצנות – מלשון מליצה – הופכת את הדיבור למליצה בלבד, מבלי להשאיר בו את התוכן האמיתי.
לדוגמא, אדם זועק ברחוב: 'הצילו! אש בוערת!' התמים מקבל את הדברים כפשוטם, הוא נבהל מהתוצאות של השריפה וממהר לרוץ להציל. אך האיש המתחכם חושב שהלה מגזים והוא מפרש את מילות הזעקה שלו כמליצות בעלמא… אין כאן לא אש ולא תבערה, אלא שימוש מליצי בלבד…
* * *
בליצנות כזאת הורס עמלק את האמונה התמימה בלבבות בני ישראל. הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורת אמת ואף הוסיף לשלוח ביד עבדיו צדיקי האמת לימודים אמיתיים ומדוקדקים בתכלית. בלימודים אלו הם מגלים מהי חומרת כל עוון, מהי עוצמת הזכייה בכל מצווה; מה שוויו של כל יהודי, עד היכן מגיע עוצם תקוותו בכל עת לזכות להתקרב לה', ועוד כהנה.
אין ספק, שאם היינו מקבלים את דבריהם הקדושים כפשוטם, כי אז היה חדל כוחו של היצר לפעול בעולם.
יתירה מכך, אם היינו לפחות מקבלים את דבריהם בספק – גם אז היה היצר נוחל מפלה גדולה.
אך היצר משתמש בתכסיס הליצני הזה: הוא הופך בעינינו את המילים הרציניות כל כך – למליצות בלבד.
אנחנו שומעים למשל את הצדיקים אומרים כי ערכנו כיהודים גדול עד מאוד – ומנידים ראש מבלי להתפעל; אנחנו לומדים בספרים הקדושים על החורבן הנוראי שגורם מי שעושה שלא כרצון השם – וממשיכים הלאה; קוראים את כל אשר כתבו הצדיקים על גודל האהבה והתקווה שאנחנו מוקפים בהן – והכל נשאר בלבנו כפי שהיה.
זהו כוח הרס מיוחד ששמו ליצנות, כוח שמחסל את היכולת לקבל ולשמוע, לצמוח ולגדול, לשוב ולתקן, שכן כל הדיבורים הקדושים נשארים כמליצות בלבד, ולא נותרת בהם המשמעות הפשוטה ביותר.
* * *
אם ברצוננו להתכונן למלחמה נגד עמלק – עלינו להכיר תחילה את מערכות האוייב. עלינו להבין שהליצנות היא כוח עצום בו משתמש נגדנו שונא צמא-דם זה.
כנגד הכוח העצום של הליצנות, עלינו להתאזר בהמון תמימות, להתרגל לקבל את האמיתות כמו שהן, לייחל שהדברים יתקבלו אצלנו בפשטות כמו שהם כתובים, ללא שום מגרעת, להבין שמי שאמר את הדברים היה איש אמת שלא הוסיף שמץ של הגזמה או מליצה, ולחתור לקבל אותם בפשטות הכי פשוטה.
זה הכוח העיקרי שיעמוד בעדנו לנצח את עמלק כבימים ההם בזמן הזה.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…
מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…
גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)
להסתכל לשמים
פעם שאל רבי נחמן אדם אחד: "הסתכלת היום על השמים?". שאלה זו מכוונת לכולנו - האם אנחנו מכירים במוגבלות של עצמנו? האם אנחנו מוכנים לעזוב את גאוותנו המדומה? אם כן, נוכל להתפלל בצורה הטבעית ביותר,…
להיות צדיק ולמדן
היהדות האמיתית מורכבת משני חלקים: צדקות ולמדנות, כשכל אחד מהם הכרחי. "כי אם אינו למדן, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד'; ולמדן בלבד, בוודאי אינו כלום, כי אפשר להיות למדן ורשע גמור. ו'לא…
לקרב ולא לרחק!
ליצני הדור בדורו של אברהם אבינו אמרו 'מאבימלך נתעברה שרה'. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'. וכאז כן עתה; גם היום טוענים ליצני…
"אם יתן – יתן"…
אם בגישתנו לתפילה נצטייד בתובנה שאנו מבקשים רק מתנת חינם מאת הבורא - כבר לא נבדוק כל פעם אם תפילתנו נענתה, או אם 'תוגמלנו' על המאמץ שהשקענו בה, אלא נתחנן ונוסיף ונתחנן; אולי יחוס, אולי…
"עד שיגמור הצדיק"
יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם…
כשהשקר מודה…
כשהשקר מודה על האמת, מקבלת הנפש תעצומות לעבוד את השם במסירות נפש. זהו המפתח העיקרי להתקרבות אל הקדושה ולהתקשרות עם השי"ת. בפסוקים 'שמע' ו'ברוך שם' מרוכזת עיקר נקודת מסירות הנפש. הפסוקים הללו מכילים את בהירות…






