הכנות מידתיות…
ו׳ בתמוז תשע״ט
חג הפסח נועד להשריש בלבנו את שמחת היותנו בני חורין. הבלטת החירות נועדה להנחיל לנו ולבנינו את האושר המופלא הטמון בכך שקיבלנו עלינו את עול התורה והמצוות; להחדיר בנו את ההכרה ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" ואת השמחה הנפלאה הכרוכה בעצם היותנו עַם ה'.
הכנות מידתיות לפסח
הם נכנסו בהילוך גבוה להכנות לקראת פסח, הקניות והרכישות ממלאות את כל ישותם, בבית מצפה להם עבודה רבה, הם החליטו לחדש ריהוט יוקרתי ולעטות פנים חדשות לבית כולו. הכול נעשה לכבוד החג כמובן…
מלבד ההוצאה המרובה, הם טורחים טירחה רבה. היום קצר והמלאכה מרובה: לצבוע, לסייד, למרוח ולשטוח. הוסיפו לכך את הניקיון לפסח, שגוזל מהם את לשד חיותם: לקרצף פינות נסתרות, לאַבֵק רבדים נעלמים, לסדר עליות גג נדחות.
נכון, יש מקומות שאין מכניסים בהם חמץ אפילו בשוגג, אבל הם מחמירים על עצמם. שלמות היא סיסמת חייהם, הם לא מוכנים להתפשר על פחות מכך. הגיוו שחוח ודואב, הרגליים כושלות, הידיים מגוידות, הכיס והלב מכווצים מהעול המוטל עליהם. תשישות ומרירות, אכזבות וכעסים. אך הכול כדאי. למי יש זמן לשים לב לילדים? הכול מוקדש למאמץ העליון להכניס את החג כדבעי.
ככל שהימים חולפים והחג מתקרב, כך הולכת ופוחתת השמחה בלבם. הם לא מבינים מדוע, אבל הם חשים שכבר היו רוצים להיפטר מכל הנטל הזה. החג הקדוש הפך אצלם למעמסה בלתי נסבלת. ההוצאות הכבדות, המתחים הבלתי פוסקים, ההתאמצות הקשה והמרה – גרמו להם חוסר נחת וקוצר רוח גם ביחס לחג עצמו.
* * *
"ראש לכל הגנבים והרמאים שבעולם" – כך מכנה רבי נתן את היצר הרע. "כי הוא מתנהג עם רוב בני אדם בדרך גניבה, בערמה ורמאות נפלא, בכמה וכמה מיני דרכים שונים שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת, עד שרוצה לתפסו במכמרתו" (ליקוטי הלכות, גניבה ג).
אחד מתכסיסיו המובהקים של 'גנב' זה הינה 'התלבשות במצוות'; הוא מסית את האדם להוסיף על מה שנצטווה בתורה, להחמיר יותר מדי, להשתעבד לדברים שאין חייבים לעשותם מצד ההלכה הפסוקה – ולהיקרע מרוב מאמץ.
כעכביש ארסי הטווה את קוריו זמן רב וממתין באורך רוח ללכידת טרפו, כך טווה היצר את המלכודת ופורש אותה לרגלי האדם. הוא מתכנן זאת מראש וצועד צעד אחר צעד בדרך ללכידת האדם, מבלי שהלה יחוש בכך.
מומחה עצום הוא לרוקן את החג מתוכנו, לערטלו מכל הקדוש והיקר, לגרום לכך שנפסיד חלילה את כל האוצר הנפלא שהיינו יכולים לרכוש על ידי החג, וזאת תוך התלבשות במצוות החג עצמן.
חג הפסח נועד להשריש בלבנו את שמחת היותנו בני חורין. הבלטת החירות נועדה להנחיל לנו ולבנינו את האושר המופלא הטמון בכך שקיבלנו עלינו את עול התורה והמצוות; להחדיר בנו את ההכרה ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" ואת השמחה הנפלאה הכרוכה בעצם היותנו עַם ה'.
דווקא אז מופיע היצר בעורמתו ומתלבש במעטֶה של חומרות ודקדוקים; הוא מפתה אותנו להחמיר, לחשוש, לדקדק יותר ממה שצריך. לנקות גם במקומות שאין בהם צורך, לבזבז את הכוחות על דברים טפלים.
הוא הרי יודע היטב מה תהא התוצאה; בסופו של דבר ימאס האדם בחג ובמצוות כולן; הם יהפכו אצלו לנטל – ואז הוא יפגע בשורש השורשים, יהרוס את יסוד הלימוד שאותו ביקשה התורה ללמד אותנו באמצעות חג זה – שקיום התורה היא שמחת החיים!
בקדחת הקניות הוא מתלבש במצווה של שמחת יום טוב, אבל נוכל רמאי זה ממתין מן הצד, הוא יודע היטב שהחובות יעיקו, שהריצות יציקו, ששמחת הנפש תלך ותאזל – ולכך בדיוק הוא מצפה; בסופו של דבר כל היהדות תיתפס כהיפך החירות…
עלינו להיזהר אם כן היטב, "כי גם החומרות שלהם [של היצר הרע ושלוחיו] מזיקין הרבה, וכן המצוות שלהם" (ליקוטי הלכות, הודאה ו-יב). אסור אומנם להקל ראש במצוות ביעור חמץ, אך מאידך יש להיזהר שלא להימשך אחר המצאות שאינן נובעות מן התורה.
הבה ניקח לתשומת ליבנו את דברי רבינו הקדוש, ש"הזהיר מאד לבלי להחמיר חומרות יתרות בשום דבר. וגם בענין החומרות-יתרות בפסח לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה-שחורות גדולות, כי עיקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות, להרבות בתורה ותפלה ומעשים טובים, בלי לחפש לחדש דוקא חומרות יתרות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים" (שיחות הר"ן רלה).
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.