הכנה לשבת
ט״ו בסיון תשע״ט
עיקר עבודתינו היא לצאת מידיעת הטבע ולהיכלל בזכרון ההשגחה, וכל יסוריו של אדם ברוחניות וגשמיות, שורשם בחסרון הדעת, כי הזוכה לדעת הקדושה, לדעת בוודאות שהכל בהשגחת השם ית', אינו מרגיש שום צער ויסורים, וזוהי עיקר גאולת האדם
החפץ לטעום את אור השבת צריך להכין עצמו בהכנה רבה, כמבואר בספרים הקדושים. על כן אמרנו ללקט שושנים ופרחים מספרי רבינו הק' בענין קדושת יום השבת, סעודותיה ועבודותיה.
מוהרנ"ת (ליקוטי הלכות הלכות נט"י ב) מבאר שעיקר עבודתינו היא לצאת מידיעת הטבע ולהיכלל בזכרון ההשגחה, וכל יסוריו של אדם ברוחניות וגשמיות, שורשם בחסרון הדעת, כי הזוכה לדעת הקדושה, לדעת בוודאות שהכל בהשגחת השם ית', אינו מרגיש שום צער ויסורים, וזוהי עיקר גאולת האדם.
והנה, בימי החול מתגברת מאוד ידיעת הטבע, והאדם נמצא בתוך גלות של יסורים על ידי שכחת ההשגחה, ויום השבת, שהוא מעין עולם הבא, הוא הזמן לרחוץ את הנפש מזוהמת הטבע ולהיכלל בהשגחת השי"ת. ועיקר הכנתינו לזכות לדעת הקדושה הזו, מתחילה בעת הטבילה במקוה בערב שבת קודש, שעל ידי הטבילה במי המקוה, אנו סותמים את עינינו מראית העולם הזה, ונמנע מאתנו לראות צרת הטבע ויסוריו, וכמו שכתוב מקוה ישראל ה' מושיעם בעת צרה, ועל ידי כך אנו נכללים במי הדעת, בחינת העולם הבא, שאז יתבטל הטבע לגמרי, כלשון הכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכו' וגר זאב עם כבש וכו', ועל ידי זה נמשך עלינו אור ההשגחה מסוף העולם מבחינת עולם הבא שהוא מאיר ביותר ביום שבת, שהיא מעין עולם הבא.
בכניסת שבת אנו מקדשים על היין, שהוא כלול משתי בחינות כמו שאמרו רבותינו ז"ל על היין: זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש, כי כשזוכה מתעלה הדעת שהיא התגלות ההשגחה, על ידי היין, ולהיפך ח"ו, אם אינו זוכה, נופל לבחינת שינה, המרמזת על לילה שהוא חשכת הטבע, ועל ידי הקידוש על היין דווקא, אנו מגלים שהכל בהשגחת השם יתברך וכמו שאנו אומרים בעת הקידוש וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, ועל ידי כך מהפכים שורש הטבע לתכלית גילוי ההשגחה.
לא לחינם העידו הצדיקים שאכילת שבת כולה קודש, כי אז מאיר אור ההשגחה לגלות ההשגחה הפרטית בכל מאכל במראה טעם וריח, שלא כבימי החול, אז נאחז בהם הטבע על ידי הל"ט מלאכות. וזהו ענין הכיסופין בליל שבת, לכסוף ולהתגעגע לזכור תמיד את השגחתו ית', ולא ליפול ח"ו לדמיון וצרת הטבע. עד שמאיר בבוקרו של שבת בתכלית הגילוי כמו שאנו אומרים אז אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים.
ובעת המנחה שאז עולים לשורש הרצון, שמתגלה שאין עוד בעולם מלבד רצונו ית', אז הוא הזמן ללמד את עצמנו לימודים אמיתיים לסייע לעצמינו לזכור במשך השבוע הקרב את דעת ההשגחה ולא ליפול ח"ו לתוך חשכת הטבע.
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…