מכתב הכנה לשבועות

מאת הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל

שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנעלה המשתוקק וכוסף לעבודת השי"ת האמת ר' … נ"י אשר זהו העיקר, וזהו כל ענין הספירה שמשתוקקין ומתגעגעין עוד יום אחד לקבלת התורה, "נאנטער א טאג ציא קבלת התורה", (=קרובים יותר ביום לקבלת התורה), כאומר: מתי! מתי! ונזכה לקדושת יום החמישים הקדוש זמן מתן תורתינו, שאז נזכה להיות אדם, כי עד אז אנחנו כמו בהמה.

וזהו עומר שעורים בחי' מאכל בהמה וזה בחי' אהי' בחי' תשובה "אהי'" אני רוצה להיות, "אנא זמין למהוי" אני מכין עצמי להיות אדם ע"י התורה הק' שמקבלין בשבועות שאז מקריבין חיטה (בגימט' כב – כ"ב אותיות התורה) מאכל אדם, והתורה היא בכל זמן ובכל אדם וכל שנה נעשים התיקונים בכלל (היינו אצל כלל ישראל) ובפרט (אצל כל אדם בפרט) שבימי הפסח הוא התעוררות מלמעלה על האדם לקרוא אותו לצאת מטומאותיו ולהתקרב להשי"ת בזה שמראין לו התנוצצות אלקות (כמו שמראין לתינוק דבר יקר ותיכף לוקחין ממנו כדי שישתוקק ויכסוף לזה).

ואח"כ לוקחין ההתנוצצות מלמעלה והוא צריך בעצמו לחפש ולטרוח בהשתוקקות שלו להתנוצצות הקדושה שזהו ענין הספירה שסופר הספירה בפיו שיזכור שהימים ספורים וכל יום הוא חשבון גדול שיש לו בזה העולם מה לעשות ולעבוד בו השי"ת העיקר בכיסופיו והשתוקקותיו להתקרב להשי"ת שזהו העיקר. אבל אין להספיק א"ע בזה לבד, וגם צריך שידבר השתוקקותיו וכיסופיו בפיו ממש שזהו ענין ההתבודדות לכסוף להשי"ת שזה העיקר, שזהו ענין ההתבודדות לכסוף להשי"ת ולדבר הכיסופין בפה מלא וזהו ענין הספירה בפה מלא שמצטער ומתגעגע ומשתוקק מאד להטהר ולהתקדש.

וכמו שאנו מבקשים בהרבש"ע שאומרים אחר ספירה לספור וכו' כדי לטהר מזוהמתם וכו' ובזכות ספירת העומר וכו' ואטהר ואתקדש וכו' לתקן נר"נ מכל סיג ופגם לטהרינו ולקדשינו בקדושתך העליונה שזהו קדושת התורה הק', שהעיקר הוא תורה שבנסתר שזכו לזה הצדיקים האמיתים בחי' משה, כמו משה כמו רשב"י ע"ה ורבינו הק' ושאר צדיקים האמיתים יחידי הדורות, ואנחנו צריכים להתקשר בהם באהבה והתקשרות וכסופין והשתוקקות לקדושתם הנורא והכל באהבה והתקשרות וכסופין והשתוקקותינו ודיבור בפה בהתבודדות ובקשה להשי"ת ובזה בעצמו נתקדש ונטהר ומקבל ע"ע מרחוק מקדושתם העליונה עליו, כל א' כפי מדרגתו וכפי כיסופיו והשתוקקותיו וכפי האתערותא דלתתא שלו וכפי התחזקותו מבלי ליפול בדעתו שרואה שעובר עליו ימים ושנים ומשתוקק ומתגעגע ועדין הוא רחוק כמו שהוא רחוק ורוב העולם שרחוקים מהשי"ת הוא רק מזה, מהנפילה בדעתו.

כי הכל חפצים ליראה את שמך, אבל אין להם כח ההמתנה להמתין ולחכות ימים ושנים עד שיזכה לזה, אבל מי שהולך בדרך זה להשתוקק ולכסוף כל ימיו בבחי' ספירה מתי אזכה לקדושתי הראוי לי ומתבייש בזה שהוא רחוק עדיין ואינו מניח מקומו ומצפה ומשתוקק, ובין כך עוזר השי"ת שחוטפין איזה קדושה והתנוצצות בחי' שבועות קבלת התורה כפי מדרגתו, ואח"כ כוסף ומשתוקק הלאה וכן עד יומו האחרון, סוף כל סוף יזכה לאחרית טוב לנצח אכי"ר.

וזה בחי' אם בחוקתי תלכו פירוש רש"י על מנת שתהיו עמלים בתורה היינו לילך עם התורה, וללמוד תורה, ובפרט תורת הצדיק האמת שהוא נסתר, התורה שלעתיד, ולילך עמה להשתוקק לקיימה ולבקש ע"ז בהתבודדות ותפילה, ולעשות כל העבודות עמה הן העבודות שבקדושה והן העבודות שבחול הן אכילה ושתיה וכו' הכל יהא רק עפ"י התורה הזאת (וזהו כל ענין התורה הראשונה שאנחנו מדפיסים עם הפירושים שזהו בחי' תורה בעיון) עי"ז ונתתי גשמיכם בעיתם וכו' וכו' היינו נזכה לכל הברכות והיעודים הן בעוה"ז והן בעוה"ב אכי"ר.

"שבועות, העיקר דאס אוף זיין דיא נאכט" (=העיקר להיות ערים בלילה) ולומר הליל שבועות שאומרים בשמחה כמו על חתונה כמובא בזוהר שאומרים אז, ולקבל היו"ט קודש נורא הזה בשמחה והשתוקקות וקבלה בלב לקיים התורה ולעמול בה כפי היכולת.

ידידו מאחלו כט"ס

שמואל הורוויץ