הכל חדש!
ו׳ בתמוז תשע״ט
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן לסייע לאדם שירצה להתחבר לאמונה הזאת
אין עבר פלילי; הכול חדש!
גרם המדרגות שבחזית בית הכנסת נדמה לו הפעם כהר גבוה, אין לו שום חשק לטפס עליהן ולהתחיל בתפילה, הכול כל-כך נדוש…
הוא תר נואשות בלוח המודעות אחר איזו מודעה מעניינת, מנסה למצוא איזה חבר שיביא חדשות כלשהן – אך לשווא…
אותו תיק טלית ותפילין, אותו סידור, אותו טקסט מוכר, כמעט אותם פנים פחות או יותר – חגים סביבו, הוא לא מוצא טעם בתפילתו שנדמית לו כחוזרת על עצמה דבר יום ביומו.
הוא נזכר ביום האתמול, וטעם חמוץ עולה בלבו; הוא כבר קיבל על עצמו כל-כך הרבה פעמים להישמר מעוון פלוני ואלמוני – אך שוב הוא נכשל, לא עמד בקבלותיו.
אמנם הוא עדיין די צעיר, אך כבר מרגיש זקן; הוא חש מקובע בכישלונות מבלי לראות כל מוצא מההרגלים הרעים. ה'הזדקנות' הזאת אוכלת בו בכל-פה, מרפה את ידיו מלנסות שוב, מכבה בקרבו כל ניצוץ של רצון להשתנות, הוא כבר אפילו לא מבקש עצה ולא מתפלל שינצל; הוא כלוא במין מסלול קבוע חסר חיות שסובב על צירו. "ככה זה" – הוא אומר לעצמו – "כשמזקינים…"
* * *
מעמד קבלת התורה – מגלה רבינו הקדוש – לא נועד רק כדי ללמד את חוקי התורה; באותו מעמד גם זכו בני ישראל לכוח מופלא שרק על ידו יוכלו לקיים את התורה בעתיד – הכוח להאמין בכל עת שהשם יתברך מחדש את עולמו בכל רגע ורגע. מול אמונה זו מתגברים בכל יום דמיונות כוזבים, דמיונות שאומרים כי העולם מונהג בכוח הטבע חלילה.
דמיונות אלה בדיוק גורמים לאדם להרגיש את אותה הזדקנות, כי לפי הדמיונות הללו האתמול מחייב את המחר, ו'אם עשיתי אמש את אותה פעולה – הרי שהיום אני סתם חוזר עליה'; ו'אם ביום העבר ראיתי שאינני מסוגל לעבודת השם – אין טעם לנסות היום שוב'…
במעמד קבלת התורה ירד מהשמיים כוח שהתביית בלבות בני ישראל – להאמין שהעולם מתחדש בכל רגע, והעבר לא מחייב את ההווה בכהוא-זה, שהרי הבריאה כולה מתחדשת בכל עת.
אמונה זו משנה את כל גישתנו לעבודתנו הרוחנית: כל יום ויום נוצר מחדש, התפילה ולימוד התורה, כמו גם עבודת המידות וקיום המצוות שבאותו יום – הינם חדשים לגמרי! אין זו חזרה על שנעשה ביום האתמול, אלא עבודה חדשה שניתנה במיוחד לכל אחד מאתנו.
* * *
כך מלמדים אותנו חז"ל על הנאמר בפרשתנו בתחילת מעמד קבלת התורה "ביום הזה באו מדבר סיני" – "מהו ביום הזה? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום ניתנו" (רש"י שמות יט-א). הרי שעיקרו של מעמד קבלת התורה נועד להנחיל את התובנה הזאת, שמצוות ה' הינן חדשות לגמרי בכל יום ויום.
מעמד זה כה חשוב, שהתורה מזהירה על כך (דברים ד-ט): "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", שכן זוהי חובתו של כל יחיד, להתחדש ולהיות בעיני עצמו כבריה חדשה בכל יום ויום; "ליישב דעתו בכל יום שזה היום שעומד בו – עדיין לא היה בעולם, וכן לא יהיה עוד יום הזה בעולם; והעבודה להשם יתברך שצריכין בזה היום – היא חדשה לגמרי, ורק האדם שעומד באותו היום, באותו הדור, צריך לעסוק בזה" – כלשונו של רבי נתן.
התחדשות זו איננה דבר שנעשה בצורה חיצונית, אלא היא האמת הפנימית והמציאות הפשוטה – שאפילו מי שחטא ונכשל אין ספור פעמים ח"ו, יכול לגרום נחת רוח מופלא לבוראו ביום חדש זה שנברא במיוחד עבורו.
כן, הוא ורק הוא – שנמצא באיזו דרגה שהיא – יכול לבצע את עבודת היום הזה, ואת מקומו לא יוכל למלאות "שום מלאך ושרף, ואפילו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון" – מוסיף רבי נתן.
אמונה זו שהעולם מחודש, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן לסייע לאדם שירצה להתחבר לאמונה הזאת.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב ח וליקוטי הלכות, קריאת התורה ו-יז)
גולשים צפו גם ב:

אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…

פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…

בפסח נצא לחרות
כולנו עובדים את העולם הזה עבודת פרך שאינה לפי טבענו ואינה לפי כוחותינו, וכל עמלנו לריק. כל פסגה חדשה שהצלחנו לכבוש קורסת מתחת רגלינו, וכל ילדינו הקטנים - אותם רצונות פעוטים של קדושה ושל תום…

פסח באור החסידות
כמה טרחו רבינו ומוהרנ"ת זי"ע לתת לנו להבין, מעט מרחוק, את המתחולל בעולמות ובנפש האיש הישראלי, בחג קדוש ונשגב זה. תילי תילים של הלכות השמיע מוהרנ"ת על פסח. כל אחת מהן משליכה אור אחר, פותח…

חומרות יתירות וחג הפסח
הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א והרה"ח רבי נתן דוד שפירא ב"ר שמואל ז"ל עונים על השאלה: מה ואיך נהגו חסידי ברסלב בענין "חומרות יתירות" בפסח. האם הקפידו? ועל מה? ובכלל, מה נקרא "חומרות יתירות"? תשובות…

מהות חג הפסח
כמעשה חג הפסח כך מעשהו של עם ישראל בכל שנה בחג הפסח ומעשהו של כל יהודי בכל עת: שעל מנת לקרבו לבוראו, מאיר לו הבורא אור גדול מאוד, אור האמת היכול לכל הקליפות ואין שום…

הדרך לפסח
על ידי בחינת פרה אדומה, שנמשכת מפורים, זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, ועל ידי כך מאירים למתפלל דיבורי התפילה, וממשיכים השגחה למעלה מהטבע [שזוהי טהרת פרה אדומה, הנמשכת מעל לדרך הטבע,…

אין כל חדש
האם זה אפשרי שאחרי 20 שנות נישואים אדם יסתכל על אשתו כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה? האם זה אפשרי שיסתכל על ילדיו כאילו הוא רואה אותם בפעם ראשונה? על פי חוקי הטבע זה לא…

אי אפשר למדוד…
מי שמתחכם בעולם הזה, ורוצה לראות ולבחון היכן, ובאיזו מדרגה רוחנית, הוא עומד באמת, כי אז לא יהיה בכוחו לעמוד מול הנסיון הקטן ביותר. אך מי שיתחזק באמונה אמיתית שבוודאי כל דבר פועל למעלה אלא…