היכן ההזדמנות?

י״ד באב תשע״ט

אין זה פשוט לעבור תקופה של קושי. אין זה קל להתמודד עם הפרעות ולא להתלונן, רק אדרבה לשמוח ולהודות. אך גם מי שאינו 'בעל מדרגה' יכול להבין מהי הזדמנות וללמוד היכן להשקיע כוחות, לקבל באהבה את הזמנים הקשים ולחטוף שם דווקא עוד ועוד התקרבויות. מה מבקשים מאיתנו בזמני 'עקב'?

היכן מסתתרת ההזדמנות?

עליות ומורדות רבות ידע הקשר הרעוע שהתהווה בין שני הידידים. שניהם היו מעוניינים, אך אף פעם לא באו הדברים לידי קשר של ממש. תמיד ציפו לאותה הזדמנות נדירה שתעמוד להם ותאפשר להתוועד יחד ולבסס את הידידות על יסוד עמוק ובר קיימא. ההזדמנות בוששה לבוא.

התגלגלו הדברים ופורענויות שונות התרגשו על הידידים. הקשר התערער עוד יותר והעניינים נעשו יגעים מיום ליום. ואז, בערבו של אחד הימים המייגעים החליט אחד מהם לדבר. הוא פנה לחברו ויזם שיחה, הציע עזרה והבטיח לעמוד לצידו בכל מצב והזדמנות. לא היתה זו שיחה עמוקה ולא היתה אווירה מרוממת ובוודאי שלא הזדמנות נדירה. באורח פלא, לאחר אותה שיחה כמעט מאולצת, לפתע פתאום החל נרקם הקשר המיוחל.

* * *

אילו היינו מחפשים הזדמנות מועדפת להשקעת כוחות ומשאבים, באיזו תקופה היינו בוחרים – בימים חזקים, בהם אנו במיטבנו, או שמא ברגעים חלשים וזמנים בינוניים? ברור שהיינו מחפשים את הזמן המוצלח ביותר. אם כבר משקיעים, אם כבר מתאמצים, לפחות נעשה זאת על קרקע מניבה.

רוב שיקולי ההעדפה שלנו הינם בעלי אופי רווחי. 'האם זה שווה? האם זה מניב?' איך מודדים רווחיות? בדרך כלל אנו נוטים להעדיף את מה שזורם בקלות, הולך כסדר ואינו מעורר בעיות ושיבושים. קושי מרתיע, ובפרט כשמדובר בימים קשים או רגעים חלשים. אבל מהי השאיפה שלנו מאחורי כל השיקולים. להצליח? מי אמר אם כן שהשיקולים הללו מובילים לשם, להצלחה?

געגועים ואכזבות

הנטייה הטבעית מבקשת את הקל והפשוט. אדם מתרפק על תקופות מוצלחות ועל התחומים בהם הוא במיטבו. לפיכך כשמתרגש עליו קושי ומתעוררת הפרעה, הוא נעשה טרוד ומבולבל, כל מעייניו נתונים רק לציפייה לפורקן והוא מייחל להסתלקות הקושי ומקווה לשוב אל ההקלה. ההרגל הזה גורם לנו להיות פעמים רבות מאוכזבים ודואגים, בבחינת "בוקר תאמר מי ייתן ערב" – מתי תבוא כבר שלוות הערב; ובערב שוב "מי ייתן בוקר…".

הנטייה הזו גם מסוכנת. אנשים שנכנסו אי פעם לעבודת הבורא עלולים להיקלע לשגרת התרפקות על העבר: 'אוי, איפה אני היום ואיפה הייתי פעם…' הסתכלות שכזו מבקשת לומר, אילו היה המצב כמו פעם, כי אז הייתי מצליח. כיוון שהמצב אינו כך, ההצלחה נעשתה רחוקה ובלתי אפשרית. וכך אדם הולך ומתרחק מהזדמנויות חייו, הוא רואה ועיניו כלות, איך היה הלב של פעם מרגיש ומתלהב ואיך הלב של היום אטום וצונן; איך היה המוח דאז מאיר ומזריח, ומוחו של היום כואב וכבד. מעניין להיווכח איך המחשבות הללו משותפות כמעט לכולם.

כל אחד בעיני עצמו היה פעם מצליח, פעם מתעלה, ואי פעם נלהב. ומי שאכן זכה להיכנס אל הקודש, לסגל לעצמו הנהגות טובות ולטעום טעם של מתיקות בתורה ותפילה, יתקשה מאוד לחוות ריחוק ולמצוא את עצמו מתקשה ובלתי מחזיק מעמד בהנהגות שהיו מצויות פעם בהישג ידו. וכשלפתע פתאום הוא מוצא את עצמו תחת ה'עקב', מתבוסס בקשיים ומתפלש בעניינים נמוכים וכבדים, הייאוש עלול באמת להשתלט עליו. צורת החשיבה הזו אינה לוקחת בחשבון אפשרות אחת פשוטה: יתכן שההצלחה והברכה מסתתרות ממש היכן שאינך מעלה על דעתך, במקום ובזמן הכי פחות רצויים מבחינתך. לשם כך ראוי להבין את סודו הנפלא של העקב.

בפרשת עקב מונה התורה את כל הטובות והברכות שירעפו ויבואו על ראשו של שומר התורה והמצוות. "ואהבך, וברכך, והרבך". הברית והחסד, וי"ג ברכות של טוב. ובאיזה לשון בחרה התורה לפתוח את כל ברכות הטוב? "והיה עקב". עקבים, המקום הנמוך ביותר בקומת האדם, הנרמס תחת כפות הרגליים ולוחך עפר. וכי מאיזה טעם מוגדרת הברית המרוממת כל כך בין יהודי לאביו שבשמים, דווקא בלשון 'עקב'?

סודות העקבים

אלא שדבר גדול לימדונו כאן. הברית והחסד, הקשר שלך עם בורא עולם, יתהוו דווקא שם למטה, תחת העקב. בזמנים הקשים והיבשים בהם הינך חש כאילו נרמס ומתלכלך, מתקשה וכבד, שם דווקא ממתינים לך כל הברכות וההצלחות. אין איש שאינו מעוניין להצליח, ובדרך כלל אנחנו גם מוכנים להקדיש משאבים ולהשקיע. אלא מאי, השאלה היכן ומתי ההשקעה רווחית. דע לך שהזדמנויות הרווח הטובות ביותר מצויות בעקביך, נצל זאת.

נכון, אין זה פשוט לעבור תקופה של קושי. אין זה קל להתמודד עם הפרעות ולא להתלונן, רק אדרבה לשמוח ולהודות. אך גם מי שאינו 'בעל מדרגה' יכול להבין מהי הזדמנות וללמוד היכן להשקיע כוחות, לקבל באהבה את הזמנים הקשים ולחטוף שם דווקא עוד ועוד התקרבויות. מה מבקשים מאיתנו בזמני 'עקב'?

בפשטות, לשמור ברית אמונים. קשר של ידידות עשוי להתעצם לכדי ברית נצח דווקא בזמנים קשים ומפרכים, משום שאז ניתנת ההזמנות להוכיח נאמנות בלתי מסויגת, להביע התקשרות נעלה יותר. לגבי דידינו, הזמנים הנמוכים והבלתי מוצלחים כביכול, מזמנים לנו אפשרות ליצירת קשר נצחי עם כל אותם עניינים בהם השתוקקנו לזכות.

לשם כך יש לשמוע "את המשפטים האלה". לראות ולקבל שהכל מתנהל במשפט. והמשפט מהו? חסדים. כל מה שנעשה עימנו, מתנהל במשפט שכל עניינו להביא אותנו בתוך ברית של התקשרות עם בורא עולם ולזכות בברכות הטוב. ההסתכלות הזו מהפכת את המציאות ומציגה דווקא את הקושי כהזדמנות להבאת ברכה.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support