היו נכונים!

ד׳ באב תשע״ט

מצוות ההגבלה עליה צוו ישראל לפני קבלת התורה מלמדת אותנו שלמרות שמצד אחד מוטל עלינו להשתוקק לעלות בכל הדרגות שבעולם, בכל זאת נדרשת לשם כך סבלנות רבה, ואנו נדרשים להתכונן גם להיות מוגבלים לזמן מה, ולשמוח בכל יום עם מה שזכינו לחטוף באותו היום, גם אם הוא לא בשלמות. (התחזקות)

שבוע זה, בו אנו עומדים לקבל את התורה, הוא הזמן המתאים ביותר להזכר גם במעשה של רות המואביה, אותו קוראים בחג השבועות, כי מעשה זה מעורר בנו תחושה חדשה של השתוקקות תמימה של גיורת שהכירה את ה' ורצתה בכל מאודה להסתופף בצל כנפיו, וכך נזכה גם אנו להרגיש בשבוע זה רצון חדש לקבל את התורה באור אחר מזה שהורגלנו אליו עד כה.

אך דווקא משום כך, עלינו לשים לב לדרך בה רות כה התעקשה להתגייר ולהתחיל חיים חדשים. כי מצד אחד כאשר אנו מתעוררים לפעמים לעזוב את ההרגלים הישנים ולהתחדש, מתעוררים בנו מחשבות ותכניות על העתיד. כי יש הרבה מה לעשות בעבודת ה', ישנם דרגות מופלאות בתפילה, בקדושת המחשבה, התמדת התורה, נגלה ונסתר וכו', וכך אכן ראוי לחשוב ולהשתוקק לכל הקדושות שבעולם.

אך מצד שני, צריך לחשוב מה יהיה אם ח"ו לא נצליח. כי בהרבה מקרים בהם בוער באדם אור האמת, והוא עוזב את 'גילולי אביו' ומפקיר את כל חייו הגשמיים, אזי כעבור זמן, כאשר הוא רואה שלא הצליח כפי שחשב כשהתחיל, כי אז נשבר ליבו, והוא עלול ליפול לנפילות גדולות ביותר עד כי הוא עלול להתייאש מכל דבר שבקדושה שבא בדרכו.

ולכן עלינו להזדרז דווקא כעת, בזמן של התחלה, לשים לב באיזה אופן התעקשה רות להתגייר: חז"ל מספרים לנו שכאשר רצתה להתגייר, ניסתה נעמי להפחידה בכך שלפעמים היהדות קשה, וייתכן – אם תחטא חלילה – שתיענש בארבע מיתות בית דין. ואז לכאורה היתה צריכה לעמוד ולזעוק בכל כוחה, שהיא כלל איננה מתכוונת ליפול ולחטוא ח"ו, ואיך בכלל מעלה נעמי על דעתה אפשרות כזו, אולם במקום זה, התעוררה בה נקודת רצון חזקה מאוד, ותשובתה היתה שלמרות שיתכן שהיא תפול וימיתו אותה בבית דין, בכל זאת היא מקבלת על עצמה את היהדות, כי היא מעדיפה למות כיהודיה, "שווה לי להכנס לזה, אפילו אם יהיה מה שיהיה!"…

זוהי נקודת ההתחלה, לא לחפש שום כבוד והצלחה דווקא, אלא להיות מוכנים לשם שמים להתחיל התחלה חדשה ביהדות, גם אם בהמשך לא נצליח חלילה.

מי שמקבל על עצמו כך בהתחלה, הרי שבאמת לבסוף מסייעים בעדו מן השמיים שלא יפול ושדרכו הרוחנית תצלח, כמו שאנו רואים במעשה רות, אבל חובה על האדם לבדוק קודם את פנימיות נקודת ליבו, עד כמה הוא רוצה את ה' באמת, ועד כמה הוא מוכן להתמודד גם עם כשלונות בדרך.

וזה גם מה שמצאנו בקבלת התורה, מצוות ההגבלה עליה צוו ישראל לפני קבלת התורה. למרות שמצד אחד מוטל עלינו להשתוקק לעלות בכל הדרגות שבעולם, בכל זאת נדרשת, לשם כך, הרבה סבלנות, ואנו נדרשים להתכונן גם להיות מוגבלים לזמן מה, ולשמוח בכל יום עם מה שזכינו לחטוף באותו היום, גם אם הוא לא בשלמות.

קבלת התורה כוללת את השלב בו נקבל על עצמנו להיות מוכנים לספוג ולהתמודד עם מניעות רבות אפילו מדי יום, ולא נסתכל כלל על כישלונות, אלא נתקדם בכל פעם ככל האפשר.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support