החרדה – והשמחה
כ״ט בתמוז תשע״ט
מאחר ואנחנו מודעים לאימת הדין ולתוצאותיו ואנו יודעים מה נורא הוא משא העוונות הרובץ על שכמנו, אנו מעוררים עתה שמחה של תקווה ואמונה ברחמיו וחסדיו המופלאים של המלך הרחום והחנון, ואנו בטוחים שתפילותינו לא ישובו ריקם – ועל כך שמחתנו הגדולה (ראש השנה)
חרדת המשפט ושמחת החנינה
המוני הסקרנים שהתגודדו בחצר בית המשפט שפשפו עיניהם בתמהון, הם פשוט לא קלטו את אשר ראו עיניהם:
בחצר עמדו שתי קבוצות אנשים שרקדו, שרו ומחאו כפיים, קולות הזמרה הדהדו למרחקים וסחפו אתם גם את המוני הצופים.
לפתע הושבתה השמחה הגדולה, גדוד חיילים חמורי סבר פרצו לתוך הקהל, הקיפה את אחת הקבוצות ואסרה את אנשיה בנחושתיים, בעוד הקבוצה השנייה ממשיכה לשיר מבלי שיגעו בהם לרעה.
הכל ניסו לנחש: מדוע נאסרו הללו?!
הועלו השערות מהשערות שונות: אולי בגלל שהחוק אוסר על שירה בתחומי בית המשפט ? אם כך, למה לא נעצרה גם הקבוצה השנייה ומה גרם לצבא להחמיר בדינה של הקבוצה הראשונה?!
את התשובה סיפק עורך דינם: הקבוצה הראשונה נתבעת על זלזול חמור בכבוד בית המשפט, שכן הללו הגיעו עוד לפני הדיון והחלו רוקדים ושרים, הם לא התייחסו לתביעה, לא ניסו לבקש חנינה, עמדו ורקדו כאילו לא אירע דבר.
לעומת זאת, הקבוצה השנייה נכנסה לדיון, התרפסה ונפלה לרגליו של השופט וחילתה את פניו שיחון אותם הפעם. לאחר הפצרות, נענה להם השופט והתרצה להמתיק את דינם. הם התרגשו כל כך מן המחווה ופרצו בשירת הודיה על טוב לבו. השירה עצמה הוסיפה כבוד והדר לבית המשפט.
ימי הרת עולם, ימים בהם אנו עומדים למשפט – מה עצומה היא חרדת הדין! "אלו הימים הנוראים המרעידים ומרעישים מאד" – משתפך רבי נתן בתפילותיו – "מי לא יירא, מי לא יפחד כימים כאלו המלאים פחד ואימה ויראה, חיל ורעדה וחלחלה מפניך. מי לא נפקד כימים ההם, כי הם נוראים ואיומים מאד מאד, ומלאכים כהם יחפזון וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום הדין" (לקוטי תפלות ח"ב, נז).
התפילות של רבי נתן על ימי הדין נסובות על 'התגלות היראה'. כך גם מצות תקיעת שופר, נועד לדבריו הקדושים לשבר את הלב לתשובה ולהביא בושה וחרדת קודש (ראה לקו"ה, ר"ה ד), וכדברי הנביא (עמוס ג): "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".
לעומת זאת, אנו מוצאים בספרים הקדושים שדוקא בראש השנה אנו מצווים לשמוח ביתר שאת. וכך כותב רבי נתן: "והעיקר להמתיק תוקף הדין של ראש השנה ולהמשיך על עצמן שמחה אז, כמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל, שבראש השנה צריכין להיות בשמחה, וכמו שכתוב בנחמיה לענין ראש השנה: 'אכלו משמנים ושתו ממתקים ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם' (לקו"ה, שבת ז').
כך גם מצוות תקיעת שופר, נועדה לעורר שמחה: "קול שופר הוא בחינת עשרה מיני נגינה, שהם עיקר השמחה, וכמו שכתוב הללוהו בצלצלי תרועה" (שם).
איך משתלבים שני ניגודים והפכים אלו?!
■ ■ ■
אולם לאמיתו של דבר אין כאן כל ניגוד. השמחה הזאת איננה מתכחשת לדין, אין כאן חלילה היסח דעת מחומרת המצב ומתוקף התביעה הרובצת עלינו – אדרבה, מאחר ואנחנו מודעים לאימת הדין ולתוצאותיו ואנו יודעים מה נורא הוא משא העוונות הרובץ על שכמנו, אנו מעוררים עתה שמחה של תקווה ואמונה ברחמיו וחסדיו המופלאים של המלך הרחום והחנון, ואנו בטוחים שתפילותינו לא ישובו ריקם – ועל כך שמחתנו הגדולה.
השופר שמחריד ומיירא, הוא עצמו ממתיק את הדינים ומעורר את החסדים. שכן כאשר אדם מתבייש במעשיו ומתיירא בגללם, אזי ביכולתו לבטוח ולשמוח מאותה סיבה שהוא עושה את המעשה הנכון: לפחד מאימת הדין.
סגולתו של השופר, שהוא מכניס יראה שכזו שאינה מביאה יאוש ועצבות אלא תקוה טובה. זה מעורר למעלה את ההמתקה של הדין שיסתכלו בשמיים רק על הטוב שלנו.
מאידך מביא הדבר אמונה ובטחון בלבנו שגם אנחנו נתחיל להאמין ברחמי ה' עלינו, "שיכנס בלבנו רחמיו העצומים עד שיהיה נמשך שמחה עלינו, שעל ידי זה עיקר תקון התשובה"(שם, אות מו).
אך כל זה כאמור רק בתנאי שהאדם גם מקבל את חלק היראה והבושה שבשופר.
■ ■ ■
חובתנו אפוא לזכור כשאנחנו מבקשים לשמוח בראש השנה, שהשמחה לא תבוא מתוך היסח הדעת מאחריותנו הגדולה כלפי ימי הדין, שלא תתערב בכך שמחה זרה של פריקת עול והתעלמות מהיותנו חייבים כל כך.
השמחה צריכה לבוא מתוך הכרה בפחד הגדול מצד מעשינו, ורק הבטחון בחסדי ה' שמורעפים על מי שמעורר עצמו לתשובה ומבקש חסד חינם – היא שתגרום לנו לשמוח!
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.