ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > החיים האמיתיים

החיים האמיתיים

י״א באב תשע״ט

כשאנחנו זוכים לקום בבוקר עם החלטה חדשה או להיזכר בצהריים שצריך להתחדש, רק אז התחלנו לחיות את אותו היום! "כי זה עיקר החיים, כשמתחילין לעבוד את ה' בכל פעם מחדש כאילו לא התחיל עדיין בעבודתו כלל."

חיי שרה – החיים האמיתיים

בשבוע שבו קוראים פרשת חיי שרה, הנקראת על שם ה"חיים", הזמן מתאים לברר: מה הם בעצם ה"חיים"? האם כל מי שהצליח 'לשרוד' את השבוע, זכה גם 'לחיות' בו? במילים אחרות: האם כל מי שחי באמת 'עושה חיים'?…

ובכן, שימו לב: המושג 'חיים' אין פירושו רק 'העדר מות'. ישנם כאלה, שאינם מתים במשך 80 שנה ויותר, אך "לחיות" לא זכו אלא יום או יומיים… את טעם החיים לא זכו לטעום, רק זעיר פה זעיר שם, ותו לא.

וכבר תמה רבינו הקדוש ושאל: "כשאין האדם מסתכל על התכלית – למה לו חיים?" (ליקוטי מוהר"ן, רסח) "האם זה נקרא חיים? הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה, מאחר שאיני זוכה בחיים האלה להשגת התכלית האמיתי!" (ליקוטי תפילות, יח). "ואם כן, מה יתרון לבן מאה שנים על בן יום אחד? אדרבא, זה מת יום אחד וזה מת מאה שנים"… (ליקוטי הלכות, מילה ד, ב).

לא זו בלבד, אלא גם אלו שזוכים לחשוב על התכלית ולעבוד את ה', גם הם אינם זוכים תמיד "לחיות". יכולים הם ללמוד, להתפלל ולקיים מצוות, אך טעם החיים האמיתיים, חיות אמיתית, מהם והלאה.

יתירה מכך, גם אלו הזוכים לחיות חיים אמיתיים, אין חייו של זה דומה לחברו. כאשר שח רבינו הקדוש באחד הימים ואמר: "אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדיין מעולם! כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיים, אבל היום חייתי חיים טובים שלא חייתי מעולם חיים כאלה" (חיי מוהר"ן, ח).

* * *

מהו אם כן סוד החיים האמיתיים? מה ניתן לעשות כדי לטעום אותם דבר יום ביומו? על כך מספר לנו הפסוק הראשון של פרשת השבוע.

וכך נאמר שם: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה". ופירש רש"י: "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו: בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' בלא חטא. ובת כ' כבת ז', ליופי. שני חיי שרה – כולן שוין לטובה".

ללמדנו: סוד החיים הוא ההתחדשות התמידית! רק אלו הם חיים אמיתיים. כלומר שממשיכים להיות תינוק בן שבע, ובחור בן עשרים, גם בגיל מאה.

"כי זהו עיקר השלימות, שיתחיל לחיות בכל פעם! שאפילו כשמגיע לימי הזיקנה יהיה בעיניו עדיין יניק לגמרי, כאילו לא התחיל לחיות ולעבוד ה' כלל, ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש. וזהו בחינת 'בת ק' כבת כ' בת כ' כבת ז' שני חיי שרה כולן שוין לטובה', כי כל מה שמזקין הצדיק הוא עדיין יניק בעיניו, כאלו הוא תינוק עדיין; ועל ידי זה u1502 מוסיף בעבודתו בכל פעם, וזוכה לחיים ארוכים באמת, שכל ימיו ושנותיו הם שנות חיים באמת, כי אינו אובד שום יום מימי חייו בלי תוספת קדושה וחיות. וזהו בחינת 'שני חיי שרה כולן שוין לטובה'" (ליקוטי הלכות, תפילין ה, לח).

* * *

בכתבי האריז"ל מבואר שהמילה "חיים" בגימטריא "אהי"ה הוי"ה אהי"ה". ובשפת המעשה הכוונה היא: החיים האמיתיים הם רק כשאתה חי מתוך רצון להתחדש, רצון להיות – "אהיה" – אני רוצה להיות. ותיכף כשאתה זוכה לאיזו הוי"ה, לדרגה והשגה כל שהיא, אתה תיכף מתחדש, ומכין את עצמך מחדש, להיות – אקיה – מחדש… (שם, כו)

כשאנחנו זוכים לקום בבוקר עם החלטה חדשה או להיזכר בצהריים שצריך להתחדש, רק אז התחלנו לחיות את אותו היום!

"כי זה עיקר החיים, כשמתחילין לעבוד את ה' בכל פעם מחדש כאילו לא התחיל עדיין בעבודתו כלל. וכמו שכתוב: 'אשר אנכי מצוך היום', ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, שלא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא בכל יום יהיו כחדשים'" (שם, ה).

"והעיקר, שתזהרו לקיים מה שהזהיר [רבינו] מאד, שאסור להיות זקן, והרים קולו הקדוש וקרא בקול גדול ואמר: 'אלט טאר מען ניט זיין' – 'זקן אסור להיות'. וכבר הזהירו רבותינו זכרונם לברכה על זה כמה פעמים ואמרו: 'בכל יום יהיה בעיניך כחדשים', וכן אמרו 'בכל יום יהיה דומה בעיניך כאילו היום נכנסת עמו בברית' וכן הרבה. אך ביותר ויותר הזהיר אדמו"ר ז"ל על זה, כי כל עניינו הוא בחינת התחדשות נפלא ונורא מאד מאד, שיכול להרים ולחדש הנפשות שירדו ונפלו מאלפים שנה!" (עלים לתרופה).

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support