יתכן שיש ברשותך הון מבוזבז

שדות האורז השתרעו על פני מרחב עצום, חוצים שטחים נרחבים של יבשת. לאורכם ניצבו פזורים כפרים זעירים של איכרים וחקלאים. בתי החמר היוו משכן קבע עבור המקומיים, שדות האורז היו כל עולמם. מעבר לגבעולים, ענפים ובהמות מרעה, לא ידעו יושבי המקום מאומה על העולם. ובעצם גם לא הרבה יותר מכך על עצמם, ועל מה שמכילים אדמותיהם הפוריות.

במעבה גזעי עצים תמימים למראה, שכנו להם אוצרות.

לא זהב היה שם, אף לא שטרות ירוקים. הטבע פרי ברכתו של בורא עולם הניח שם כמה מתנות. המקומיים הנבערים לא ידעו עליהן מאומה. דימו לראות בחומר הנוזלי – שקוף, שרף עצים דביק ותו לא. דווקא האנשים מהמערב, אלו שנחתו בפאתי הכפר מצוידים בכלים משונים, גילו בנוזל ההוא התעניינות מיוחדת, והבה נסכים, בעיני המקומיים, אף מופרזת.

החומר הנוזלי נאסף בדחילו. בקצהו השני של העולם, במתחם סגור שבפאתי מפעל אדיר ממדים, הופקו ממנו תכשירים מיוחדים שנארזו בקפידה באריזות מצועצעות. על מדפי השווקים היוקרתיים, הם זכו ליחס אוהד ונלהב מצד הרוכשים שהוזילו הון כדי לרכוש מהם כמות מצומצמת.

ובכפרים הקטנים, בין שדות אורז ויערות עד, המשיכו התושבים לדור בבתי חימר, ולהחליף פרה בחמור…

* * *

העולם עשיר בחומרים מיוחדים, אוצרות טבע, שערכם לא יסולא בפז. אך תכונה מופלאה מלווה אותם. הם עלולים לשכון משך שנים ודורות ארוכים במעבה האדמה, או להתגולל ברחובות, מבלי שאי מי יטרח לאסוף אותם. אין איש יודע את ערכם, ומה ניתן ליצור באמצעותם. עד שמישהו עולה על סודם.

זהו סיפורים המופלא של תרופות יקרות, המסוגלות להעלות ארוכה למחלות שנחשבו שנים כחשוכות מרפא, זהו גם סיפורם של מוצרים יקרי ערך שנוצרו מהרכבים סודיים של חומרים שונים, ובעיקר זהו סיפורם של אנשים שהתעשרו בבת אחת באמצעות המצאות גאוניות שפותחו ברוב חכמה וכישרון. האנשים הללו לא היו רק ברי מזל כשזיהו את ההזדמנות הכלכלית הגנוזה בעמקי האדמה, הם היו גם נבונים מספיק כדי לרתום את הידע הזה לתועלת כלשהי.

ויש גם דוגמאות אחרות. על אנשים שזלזלו בנכסים שהיו בבעלותם. מתוך חוסר הבנה, השליכו אותם, וכשגילו את ההזדמנות, היה כבר מאוחר. פיקח אחר כבר ניצל את ההזדמנות וגרף הון. יתכן מאוד שסיפור שכזה מתרחש בחיים שלנו.

לממש הזדמנויות

אנחנו מחזיקים ברשותנו הזדמנויות פז נדירות, אך לא ממש עושים משהו כדי למצות את ההזדמנות הגלומה בהם. הסיבה פשוטה, כדי לממש הזדמנות יש להכיר בה, להבין את ערכה. יתכן וכאן בעולם מתגוללת ההזדמנות כחפץ חסר ערך, אך במקום הנכון, כשהיא משתלבת במערכת הנכונה, ערכה לא יסולא בפז. הבעיה היא, שהחומרים היקרים הללו נחשבים כאן בעולם לזולים, אולי אפילו מיותרים. יש לנו אוצרות של מצוות ומעשים טובים, תורה ותפילה, רבבות מילים של קדושה, ועוד המון פעולות יהודיות שנעשות כביכול בדרך אגב, והם מתבזבזים לנו בידיים רק בעטיה של חוסר הכרה, זלזול ובטלנות נוראה.

הבטלנות הזו נובעת מחוסר הערכה, חלישות הדעת, ועוד כהנה. וזה חבל, משום שאילו רק נהיה מודעים להזדמנויות המונחות זה מכבר על כף ידינו, נוכל בעזרת השם להשביח אותן, לשמוח בהן ולרומם למעלה, אל המקום בו ניתן למצות את איכותם המלאה, ולרומם קרן מלכות דקדושה.

המידע הזה גורלי כעת יותר מבכל זמן. ככלות שנה, ועל סף התחלה חדשה, נוכל להביט לאחור ולזהות המון החמצות כואבות, אוצרות נצח שהיו ברשותנו, עשינו כל כך הרבה, צברנו המון, ואילו רק ידענו באמת מה יש לנו ביד, היינו מנצלים זאת באופן אחר לגמרי. אין ספק: בימי הרחמים והסליחות כאשר שערי שמיים פתוחים וכל אדם יכול לפעול נפלאות, חיוני עוד יותר להכיר בהזדמנויות, שלא נפסיד.

בימים הנוראים, שעה שאימה ויראה מחרידים את הלב הרדום, משתחלת אל הלב פנימה גם ההבנה. הנך מבין לפתע עד כמה קרוב אתה להשם. אין לאן ללכת, אין לאן לברוח. ראש השנה נקרא יום תרועה, היום הזה מגלה לנו איך בכל מעשה ופעולה, אנחנו מריעים למלך העולם. היום הזה הופך את האוצרות שלנו לממשיים ומוחשיים. וזה האופן בו אנו אמורים לקיים את המצוות. מתוך ידיעה עד היכן הדברים מגיעים, כמה שווה כל סור מרע, להיכן מגיע כל עשה טוב, ואיך כל מעשה פעוט מגדל ומקדש את שמו יתברך בכל העולמות. ככל שנהיה ערניים יותר, המצוות שלנו יניבו פירות ויגרפו הון רוחני נצחי רב יותר.

השלב הגורלי בקיום המצוות

זהו למעשה השלב הגורלי ביותר בכל קיום המצוות. כדי להגיע אל שלימותן ולפעול גדולות ונצורות, חייבות המצוות שלנו להתעלות למעלה, מעבר למציאותנו השפלה כאן בעולם. כל מצווה, כל דיבור של קדושה הנעשה על ידינו, נושא את עצמו כלפי מעלה, פורח ומתעלה אל מקומו האמיתי. צדיקים מלמדים כי זהו הפרק היותר חיוני בקיומן של המצוות. האם תתעלה, ולהיכן. כאן נמדד הערך האמיתי, המשמעותי.

בראש השנה, בימים המסכמים של תכלית השנה. אנו נוסעים אל הצדיק, אל רבינו הקדוש, נוטלים עמנו את צרור הכסף, מלאי של מצוות ומעשים טובים, קדושות ומסירות נפש, מחשבות טובות וכל טוב. אוספים הכל אל הכלים, מתעוררים ועושים תשובה. רבינו מעורר, מלבה את גחלת הלב, לצעוק להתחנן, לבקש על חיינו, להריע תרועה גדולה ורמה לכבוד מלכו של עולם ולהקיץ מתרדמת הזמן. האוצרות הגדולים החבויים במרתפי רכושנו יבקיעו ויאירו באור יקרות; רבבות של זכויות יפציעו מעמקי תהום השכחה, נזכה להכיר בהם, להוקיר אותם ולרומם אותם לכבוד מלכו של עולם.

תכלה שנה וקללת תרדמתה, תחל שנה וברכותיה. באור פני מלך חיים.