הוא היה אומר

י״ב בניסן תשע״ט

לרגל יום ההילולא: לקט אמרים נפלאים מאור האורות, רבינו הקדוש והנורא, רבינו נחמן בן פיגא זיע"א, הנחל נובע מקור חכמה. ליקט וערך: הרב נתן אנשין

לרגל יום ההילולא: לקט אמרים נפלאים מאור האורות, רבינו הקדוש והנורא, רבינו נחמן בן פיגא זיע"א, הנחל נובע מקור חכמה. ליקט וערך: הרב נתן אנשין

"עוד יהיה זמן, שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חידוש גדול כמו הבעל שם טוב"… (שיחות הר"ן ל"ו).

"אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט, שקשה מאד לצאת משם, צועקין וצועקין וצועקין" (שם קכ"ט).

"כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם, הכל בשביל הבחירה והנסיון" (שם ש').

"היה מגנה מאד את ספרי החוקרים והפילוסופים. ואמר שאין שם כלל שכל גמור, כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים, שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד" (שם ה').

"אשרי מי שזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות" (שם כ"ג).

"לעבוד ה' – איני יודע מי הוא שיוכל לומר שיעבוד את ה', לפי גדולת הבורא יתברך… רק העיקר הוא הרצון, להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך… והכלל, שהעיקר הוא הרצון והכיסופין, שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך, ובתוך כך מתפללין ולומדין ועושין מצוות" (שם נ"א).

"פעם אחת דיבר מענין טוב העולם הבא, מה שיכולין לזכות על ידי עבודת ה' באמת. ענה ואמר: 'מוכרחין לקרותו בשם טוב, כי אי אפשר לקרותו בשם אחר, להודיע לבני אדם. אבל באמת, אפילו שם 'טוב' אין שייך לומר על זה'. כלומר, שהוא אפילו למעלה מטוב, אך אי אפשר להודיע יותר לבני אדם כי אם כשמכנין אותו בשם טוב. אבל באמת, עין לא ראתה וכו'" (שם נ"ה).

"בענין מה שאמרו רז"ל, שאסור להסתכל מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, מה לאחור. אמר, שכל אדם ואדם יש לו בחינת 'מה למעלה מה למטה וכו" לפי מדריגתו, שאסור לו להסתכל בהם". (שם רכ"ד).

"בתחילה, זה היה עיקר התפילה, מה שהיה כל אחד מדבר מה שבלבו לפני ה' יתברך, בלשון שהיו מדברים בו, כמבואר ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה… אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה… ותיקנו סדר התפילה, עיין שם. אבל על כל פנים, מדינא, זהו עיקר התפילה. על כן, גם עכשיו שמתפללין סדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני ה' יתברך תפילות ותחינות ובקשות מלבו, בלשון שמבין, שיזכהו לעבודתו באמת, כי זה עיקר התפילה כנ"ל" (שם רכ"ט).

"על כל דבר צריכין להתפלל. היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד, יתפלל להשי"ת שיתן לו בגד ללבוש. וכל כיוצא בזה, דבר גדול ודבר קטן, על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשי"ת, על כל מה שיחסר לו" (שם רל"ג).

"יש בני אדם עובדי ה', שאין ה' יתברך מראה להם מה שפעלו, כל ימי חייהם, רק אחר מותם, בעולם הבא, אז יראו מה שפעלו" (שם רמ"ד).

"הנשים סובלות צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהן, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובן וצערן ויסוריהן בכמה אופנים קשים וכבדים מאד מאד, על כן ראוי לרחם עליהן ולייקרן ולכבדן" (שם רס"ד).

"לפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, והעולם מתקנאין בו ורודפין אחר הממון והעשירות, ומבלים ימים ושנים על זה. והכל מחמת קנאה והסתכלות שמסתכלין על זה שנתעשר כל כך. ואחר כך אין עולה בידם כלום. וכל זה מעשי הבעל-דבר, שהשתדל בזה להזמין עשירות גדולה לאחד, כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם, חס ושלום, על ידי זה. רחמנא ליצלן מהאי דעתא שבשתא" (שם רפ"ד).

"אתה עשה טוב (דו טוה אין אידישקייט). הטוב ישאר, והרע יפול ממילא" (חיי מוהר"ן תמ"ז).

"כמו שאתם רואים אותי, רצוני לומר, שבוודאי אתם מחזיקים אותי לצדיק גמור, אף על פי כן, אם הייתי עובר, חס ושלום, עבירה גדולה ביותר, לא היתה העבירה משלכת אותי כלל, רק הייתי אחר העבירה איש כשר כמו קודם. רק אחר כך הייתי עושה תשובה" (שם תנ"ג).

"וואס טייטש! א מענטש אז ער טוט אזוי א מאך מיט דער האנט, ווערט אזוי געטאן אין כל העולמות, און אז ער טוט אזוי א מאך מיט דער האנט, ווערט אזוי געטאן אין כל העולמות" (מה משמע! אדם, כשעושה כך בידו, נעשה כך בכל העולמות העולמות, וכשעושה כך בידו, נעשה כך בכל העולמות – שם תק"ה).

"עס איז שוין אן עבירה אז איר טוט אן עבירה" (חבל, וכבר לא כדאי לכם, לעבור עבירה – שם תקי"ב).

"פעם עמדו לפניו אנשיו, ובא ערל אחד, מהאנשי-חיל (חיילים) העכו"ם העומדים בינינו, ודפק על החלון ושאל: 'יש כאן אחד מאנשי-חיל?' השיבוהו: 'לאו, אין כאן אחד מהם'. והלך לו. אחר כך, אחר איזה שעה, חזר ובא ודפק על החלון יותר ושאל אם יש כאן אחד מאנשי-חיל. ענה ואמר רבינו ז"ל: 'כך הוא היצר הרע, שבתחילה בא ודופק על האדם, וכשפונין עורף ממנו ומשיבין אין כאן אחד מחילותיו ומסלקין אותו, אז הולך לו. ואף על פי כן, אחר כך חוזר ובא ודופק על האדם – אף על פי שכבר סילקוהו והשיבוהו: אין כאן אחת מחילותיו, שאין לו ולחילותיו מקום כאן – אף על פי כן, אינו נמנע לבוא עוד פעם אחר פעם, עד שיסתלק לגמרי"… (שם תקל"ו).

"זה יצר הרע גדול אצל כמה בני אדם, ובפרט הגדולים במעלה, שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה, הם מפקירים הכל ובאים על ידי זה לקלקולים רבים, ובפרט כשבאים על ידי זה לידי מחלוקת" (שם תקע"ב).

"כשמתעוררים מהשינה, צריכים לקום, ועם השינה אפשר להתחשבן אחרי התפילה"… (תרגום מאידיש, מאבני"ה ברזל ל"ג)

"פעם אחת היה בחתונה, והיה שם בדחן שהחליף את בגדיו פעם של רבי, ופעם של – להבדיל אלף הבדלות – כומר. אז אמר רבינו זצוק"ל: 'האט איז מען א מלאך, האט איז מען א גלח'. לאמור: כך הוא האדם, הנה הוא מלאך, והנה הוא כומר רח"ל" (שם ל"ח).

"יצר הרע, כשרוצה להטפל ליהודי כשר, הריהו מדביק אליו איזה שיגעון" (תרגום משם ס"ב).

"אין אנו אוחזים מהרופאים ורפואותיהם. אולם, כשכבר הולכים לרופא, יש ללכת לרופא הגדול ביותר" (שיח שרפי קודש ח"ב ח').

"גם אם רופא מצליח לרפא, הרי זה כמו טלאי על חור שבבגד"… (שם ז').

"הקדוש ברוך הוא גדול כל כך, שאפילו על ידי רופא הוא יכול הוא גם כן לרפא"… (שם ס"ג)

"מדוע אינכם עושים את נשותיכם חסידות?" (שם י"ד).

"כשאדם פוגש בחברו, והלה שואלו שלומו, והוא עונה לו: 'לא טוב' – אומר ה' יתברך: 'זה לא טוב? עוד אראך מהו לא טוב…' ובאות עליו צרות רח"ל. אולם, כשפוגשו חברו ושואלו לשלומו, והוא עונה לו בשמחה: 'טוב, ברוך השם' – אף על פי שבאמת לא טוב לו – אומר ה' יתברך: 'זה נקרא טוב? עוד אראך מהו טוב…'" (שם ל"ב).

"נוהגים העולם, כשהילד מתעקש מכין אותו, ואחר כך חוזרים ומוותרים לו… אני אומר: לא להרביץ ולא לוותר!" (שם צ"א).

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support