ההכנה להמלכה
כ״ט בתמוז תשע״ט
כאשר נכריז 'המלך' תהא כבר מוכנה ההמלכה. הגענו גם קודם, קבלנו עלינו את עול מלכותו ויראתו יתברך, כמו כן התנהגנו בבושה ובקבלת עול שעה שבאנו אל הצדיק שעליו נאמר "מורא רבך כמורא שמים", וזה שישפיע עלינו שנה טובה ומתוקה.
סיפור חסידי ידוע מספר על אחד הצדיקים המפורסמים שהשתהה דקות ארוכות טרם פתח ואמר "המלך" בתפילת שחרית בראש השנה. לאחר התפילה הסביר הרבי ואמר: "שעה שניגשתי לומר 'המלך' עלתה בדעתי שאלתו של המושל הרומי, ששאל את רבי יוחנן בן זכאי שכינהו בשם מלך: 'אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי' [=אם מלך אני, עד עכשיו למה לא באת אלי?!] (גיטין נו ע"א) וחשבתי לעצמי ברעדה: 'הנה, אני בא ומכריז 'המלך', אך מנגד מנסרת השאלה הנוקבת: אם אכן מלך אני, למה לא הגעת עד עכשיו?!' מרוב פחד לא קמה בי רוח להמשיך' " – – –
■ ■ ■
כולנו מצפים לימי ראש השנה הקדושים, אך עלינו להבין שכדי להכריז על המלכת המלך צריכים להגיע אליו גם לפני כן, שאם לא כן הרי זו עצמה תהא התביעה: 'אם אכן מלך אני, למה לא הגעת עד עכשיו???'
להגיע למלך פירושו, להתנהג כלפיו כאזרחים כלפי מלכם, במורא של מלכות, בקבלת עול והשתעבדות, ובהכרה שאנחנו עבדי המלך.
עבד הוא זה שכל מחשבתו ודאגתו נתונות לכבוד המלך, הוא לא מכבד את רצונו העצמי – שזהו כבודו – אלא חושב תמיד מהו רצון וכבוד המלך. זה מה שהוא מעמיד בראש סולם העדיפויות.
עלינו להתחיל לצעוד בנתיב עבדות זה. אי אפשר ביום אחד לוותר על כל הרצונות העצמיים, אבל בהחלט ניתן להתחיל למעט במימוש רצונות אלו. הולך לו אדם ברחוב, רצונו להלך ב'חירות', להביט לכל עבר, אבל רצונו של המלך הוא שישמור על העיניים. זה מגביל, זה גם אולי נראה קצת מוזר שהולכים בעינים שחות, אבל אנחנו מתחילים לוותר על כבודנו ומרבים בכבוד המלך.
יושב לו אדם בעת התפילה, אין לו עתה את ההשראה להשתפך בתפילה, הוא רוצה להתאוורר ולחטוף את המילים. אולי זה נתפס קצת כ'יוצא דופן' כשלפתע מתחילים להתפלל בקול רם, באמצע סתם יום חול, אבל עלינו מוטל להתחיל למעט ברצון וכבוד העצמי ולהרבות בשבחו של הבורא.
זוהי עבודת חודש אלול: "למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום" (ליקוטי מוהר"ן ח"א ו). בכך אנחנו מגיעים למלך גם לפני ההמלכה. זוהי שורשה של תשובה, לחזור ולהמליך עלינו את מלכו של עולם; ואם אין ביכלתנו לעשות זאת בשלמות, הרי לפחות מפעם לפעם למעט בכבוד ורצון עצמנו ולהרבות בכבוד המקום – יכולים ויכולים אנו.
■ ■ ■
"הראש השנה שלי" – אמר רבינו הקדוש – "עולה על הכל". הוא רצה שנבוא ונקבל את המתנה הגדולה שבאוצרותיו כדי לחיותנו כיום הזה.
ואכן רבבות בני ישראל נענים לקריאתו הקדושה ובאים מכל קצווי תבל לקחת חלק באותה התקבצות נשגבה. זהו סוד עליון שלא נתגלה לנו אפס קצהו, אבל רבינו הקדוש בכל זאת גילה רמזים על הכח הנפלא הגנוז בהתקבצות זו:
האמונה, כידוע, היא יסוד הכל. בסוף הדורות עיקר הנסיון הוא על האמונה הטהורה. מבול של כפירה שוטף את העולם – ובכח ההתקבצות הזאת אצל הצדיק בראש השנה, ניתן לזכות לטהרת האמונה (ראה באריכות בליקוטי מוהר"ן ח"ב ח).
אך תנאי מתנה רבי נתן, ש"בשביל זה מחויבים לנהוג כבוד גדול ברבו, כי כבודו הוא כבוד ה' יתברך. ועל ידי הכבוד שמכבד את רבו, על ידי זה נתרבה המשכת רוח הקודש של רבו, ועל ידי זה נתברר המדמה וזוכה לאמונה, שזה העיקר מה שצריך לקבל מרבו".
כבוד הצדיק הוא כבוד הבורא, שכן הצדיקים רק מפרסמים את הבורא ואין להם כבוד עצמי כלל. כאשר באים אל הצדיק ורוצים לזכות לאמונה, צריך גם כן למעט בכבוד העצמי ולהרבות בכבוד הקודש.
לפעמים נוח להתאוורר קצת ולשוח שיחות חולין ליד הציון הקדוש; לפעמים זה גם נראה קצת מוזר שעונים רק ברמיזה ומסרבים לענות למי שפונה אלינו עם שאלת חול במקום קדוש ונורא זה – אבל עלינו למעט בכבוד עצמנו ולהרבות בכבוד המקום, לא לתת את הכבוד לרצונות הבהמיים, אלא לכבד את הצדיק בכל יכולתנו.
זוהי גם כן ההגעה המוקדמת אל המלך. כאשר נכריז 'המלך' תהא כבר מוכנה ההמלכה, הגענו גם קודם, קבלנו עלינו את עול מלכותו ויראתו יתברך, כמו כן התנהגנו בבושה ובקבלת עול שעה שבאנו אל הצדיק שעליו נאמר "מורא רבך כמורא שמים", וזה שישפיע עלינו שנה טובה ומתוקה.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.