הכנה לראש השנה – ולנסיעה לרבי

כל דבר שבקדושה צריך הכנה

לימדנו רבינו: "לכל דבר שבקדושה צריך הכנה והזמנה" (ספר המידות, תפילה כג). זהו יסוד בטבע הרוחני: כדי שיוכלו להמשיך קדושה עליונה, צריך האדם להכין כלי ב'אתערותא דלתתא' שבו יתקבל השפע העליון. כשעיקר ההכנה וההזמנה הם ההשתוקקות הרצון והחשק לקיום המצוה.

חיי העולם הזה – הכנה לחיי העולם הבא

כך לדוגמא מסביר רבי נתן את דברי חז"ל על חובת ההכנה לשבת קודש – שמרמזת על ההכנה ליום שכולו שבת, אשר כל אחד מישראל צריך להכין עצמו כל ימי חייו לעולם שכולו טוב – וזה לשונו: "ועיקר הוא ההכנה, שעכ"פ אנו צריכין להכין עצמנו לזה, לידע ולהאמין בכל זה ולצפות לחסדו תמיד, עד שנזכה לדבר דיבורים לפניו יתברך לבקש מלפניו שיקרבנו במתנת חינם אע"פ שאינו כדאי כלל וכלל. ועי"ז בעצמו יוסיף לגלות החסד עליון ולהוציאו ביותר מההעלם אל הגילוי, עד שיזכה לקבלו ולהתקרב אליו יתברך" (ליקוטי הלכות, מתנה ה, יט).

כלומר: ההכנה ליום שכולו שבת, היא האמונה והציפייה לַחסד שיתגלה אז, והתפילה והבקשה לזכות לקבל חסד-חינם זה. החסד עומד מוכן ומזומן, אך כל עוד אין האדם מצפה ומייחל וממתין לכך אין לו את הכלי לקבל זאת.

גם ראש השנה של רבינו צריך הכנה

ואם לגבי כל דבר שבקדושה כך, לגבי המתנה העליונה העולה על הכל – "הראש השנה שלו" – על אחת כמה וכמה. שאם אמנם שפע החסד הנשפע בו גם לרחוק שברחוקים עולה על כל דמיון, אולם הכל תלוי בהכנה לראש השנה; להמתין, לצפות לייחל לרצות, לבקש ולכסוף להיכלל בחסד הזה.

"ותתחיל מעכשיו להתגעגע…"

מוהרנ"ת כותב במכתב לבנו בשלהי חודש סיון (שנת תר"ב): "ותתחיל מעתה להתגעגע לקדושת ראש השנה הקדוש לקדושת הקיבוץ הקדוש". עדיין הוא עומד יותר משלושה חדשים לפני ראש השנה, והוא כבר מצווה לבנו להתחיל להתגעגע לקדושת ראש השנה ולקדושת מתנת הקיבוץ הקדוש… כי אכן, לפי גודל הדבר שבקדושה כן גודל ההכנה.

כמדומה שאם נשקיע בהכנה לראש השנה ונחדד לעצמנו מה אנו רוצים לזכות שם ב"ראש השנה שלו", ועד כמה הדברים נוגעים לנפשנו, נוכל לעורר בעצמנו כיסופים חזקים יותר, והם יהיו הכנת הלב האמיתית למתנה קדושה ונוראה זו.

לזכור שאנחנו אורחים בעולם…

רבינו הקדוש הִרְבָּה להזהיר אותנו לשמור את הזכרון: לזכור היטב שאנו אורחים בעולם הזה העובר ורץ ופורח מהר מאד, ולדבק מחשבתנו בעולם הבא. מי שאינו שומר זכרון זה – אומר רבינו ז"ל – נופל על ידי זה לשכחה, שהיא מיתת הלב. לבו מת בקרבו, ואינו זוכר את תכליתו הנצחית, מבלי לחוש כלום.

דבר ידוע – ונעלם…

הזכרון הזה, שנדמה שהוא דבר כל כך פשוט וזכור לכול, הינו אחד הדברים המכוסים ביותר מבני אדם.

"ואף על פי שהכל יודעין שהעולם הזה הבל וריק, אף על פי כן ההעלמה גדולה כל כך, שרצין הכל אחר העולם הזה ואין משגיחין על התכלית" (ליקוטי הלכות, שחיטה ה, ה).

"למה תדאג על הדמים ולא תדאג על הימים…"

יותר ממה שהאדם דואג על מזון נשמתו, הרי הוא דואג על החסרת ארוחה אחת לבני ביתו, פי כמה וכמה… הוא יכול להלך שעות, ימים ושבועות טרוד בדאגת פרנסתו, בטרדת כבוד מעמדו, בטרחת השגת דירתו, כאשר כל לבו ומוחו תפוסים ומלאים מהם, מבלי שיקדיש אפילו חלק מהיחס הזה לדאגת הצלחתו הנצחית. וכך חולפים ועוברים הימים והשנים היקרים, בהם היה אמור לקנות חיי נצח.

כל כוחות היצר וחיילותיו עומדים הכן עבור שכחה זו. בכל האמצעים העומדים לרשותם, בגוף בנפש ובממון, הם מתקיפים את האדם, מכל כיוון אפשרי, כדי לטרדו מן העולם
האמיתי.

אלול: כנגד השכחה!

וכנגד השכחה הגדולה, ניתנה לנו המתנה הנשגבה – חודש אלול!

"שאז כל ישראל מתעוררין וזוכרין בה' יתברך ובעלמא דאתי. ועל כן תוקעין אז בשופר, כי על ידי שופר מזכירין עצמן אימת יום הדין של לעתיד שאז יתקע בשופר גדול. ועיקר תיקון הזכרון נמשך בראש השנה, שאז עיקר מצות שופר. ועל כן נקרא ראש השנה 'יום הזכרון', כי זה עיקר ראש השנה לחדש זכרון עולם הבא. כי ראש השנה הוא ראשון לעשרת ימי תשובה, וצריכין אז להמשיך עלינו התעוררות התשובה שהוא על ידי זכרון העולם הבא.

בשביל זה נוסעים לצדיק לראש השנה!

ובשביל זה צריכין לבוא לראש השנה לצדיקים אמתיים, כי עיקר מה שנוסעים לצדיקים הוא בשביל זכרון עולם הבא, כדי שיזכירו [לו את] תכליתו הנצחי לעולם הבא, וילמדו אותו עצות ודרכים ישרים לזכות לזה.

על כן ביותר צריכין ליזהר לבוא על ראש השנה, כי אז הוא יום הזכרון, ואז עוסקים הצדיקים אמתיים ביותר להמשיך הזכרון הזה" (ליקוטי הלכות, ברכות הראיה וברכות פרטיות ה, ח).

ההכנה לראש השנה – לזכור למה נוסעים!

זוהי עיקר הסיבה אשר בשבילה אנו נוסעים לרבינו הקדוש לאומן לראש השנה: שנתחיל למאוס בטרדת הבל החיים הגשמיים ונתחיל לזכור את החיים הנצחיים. ועלינו להתחיל להתגעגע כבר מעכשיו לזכות לכך, להבין את הצורך החיוני לזכרון זה ולהמתין ולכסוף לקבלו.

ההכנה לראש השנה: לזכור למה נוסעים לרבי!

לא יתכן שההכנה לראש השנה לנסיעה קדושה כזו תסובב סביב המחשבות על נסיעה מענגת, מיטה נוחה, חדר מרווח, וסעודות דשנות. זהו ההיפך הגמור ממטרת הנסיעה הקדושה, ומתכליתם של ימים קדושים ונשגבים אלו. כל ה'אלול' חייב להיות קודש בהתעוררות זו, להזניח ולמעט את כבוד הגוף ולהרבות בכבוד המקום ברוך הוא וקרבתו. וכאשר נכין את הכלים, בוא נבוא ברינה לנחל הנובע, שימלא את כלינו על גדותיהם בחיים נצחיים.

ואם כבר הכנה לראש השנה – הרי לך תפילה לערב ראש השנה