האוצר שלנו – 'קריאת שמע'

"כל נפש מישראל הוא מושרש בשבעים נפש של בית יעקב… בשבעים פנים של תורה… כנגד… שבעים לשון. שכל לשון… יש לה מידה רעה בפני עצמה… ומחמת המידות האלו הם מרוחקים משבעים פנים של תורה…
"וכשאדם מקבל עליו עול מלכות שמים באלו הפסוקים [של קריאת שמע] – כולל את נשמתו בשנים עשר שבטי י-ה ומפריש את נשמתו מנשמת 'ערב רב'… המידות רעות של ע' לשונות".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א לו)

מכירים את הסיפור על ר' אייזיק שנסע לווינה כדי למצוא אוצר מתחת לגשר, וחזר לעיירתו בשביל למצוא אותו בביתו מתחת לתנור? כך אנחנו מלאים וגדושים באוצרות, אך כדי לעמוד על מעלתם של האוצרות הללו, אנו צריכים לנסוע לצדיקים שיגלו לנו זאת.

אחד האוצרות הללו הוא קריאת שמע, אותה אנו קוראים פעמיים ביום כדי לקיים מצווה מן התורה, ועוד כמה פעמים בתור מנהג – ב'קורבנות' שלפני תפילת שחרית, עם תפילין דרבינו תם, ולפני השינה.

* * *

עם ישראל הוא מטרת כל הבריאה, לכן העם הזה בעיקרו היה שבעים נפש, שכן העולם נברא בשבעה ימים-בשבע ספירות; כל ספירה מתחלקת לעשר תת-ספירות, וכך מתקבל המספר שבעים.

זו גם הסיבה לקיומם של שבעים אומות, כי כל אומה מתייחדת במידה מסויימת המשתלשלת מספירה מסויימת. אך אצלן המידות האלה אינן מתוקנות, שכן הן לא המליכו עליהן את הקב"ה, ולכן הפכו אצלן למידות רעות, בעטיין סירבו, כל אומה בתוּרה, לקבל את התוֹרה, כי התורה הקדושה על שבעים הפנים שבה, נועדה לקדש את כל שבעים המידות הללו.

* * *

כשאנו בגלות, האומות שולטות בנו לא רק באופן פיזי, אלא גם שבעים מידותיהן הרעות שולטות עלינו ומפריעות לנו לקבל את שבעים הפנים של התורה הקדושה.

שבעים מידות רעות הללו, הן שמביאות אותנו לידי חטא, כמו שכתוב: "העין רואה והלב חומד", ועל כך נצטווינו בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי".

כיצד נוכל לבלום השתלטות זו? כיצד נוכל להסיר מקרבנו את כל ההשפעות השליליות של שבעים המידות הרעות שמקורן בשבעים האומות?

– באמירת הפסוקים "שמע ישראל" ו"ברוך שם"!

בפסוקים אלו אנחנו ממליכים את הקב"ה על כל הבריאה, על כל שבעים חלקיה, ששורשן הטהור בשבעים נפשות ישראל – היפך מהותן של שבעים האומות.

זו הסיבה שבשני פסוקים אלו יש שתים עשרה מילים – כנגד שנים עשר השבטים, וארבעים ותשע אותיות – כנגד ארבעים ותשע האותיות (שבע פעמים שבע) שבשמות השבטים, שהרי זוהי מהותו של עם ישראל – להמליך את הקב"ה בכל זמן ובכל מצב.

כך נבין את דברי הזוהר, שעוצמים את העיניים בקריאת שמע כדי להיות "עולימתא שפירתא דלית לה עיינין" (= משולים לעלמה נאה שאין לה עינים), כי בקבלת עול מלכות שמים, אנחנו מפרידים את עצמינו משבעים המידות הרעות של שבעים האומות.

* * *

כוחם המופלא של הפסוקים האלו להכניע את המידות הרעות, מופיע כבר בתרגום יונתן על הפסוק "והמה בוכים פתח אוהל מועד" (במדבר כה) – "בכיין וקורין את שמע"…

הם קראו אז קריאת שמע, כדי להינצל מהמידה הרעה שהתגברה אז עליהם והכשילה אותם בבנות מדין.

כך נבין את הקשר שבין קריאת שמע לברכה שלפניה: "הבוחר בעמו ישראל באהבה", או בערבית – "אוהב עמו ישראל", שכן באמירת "שמע ישראל" אנו מתבדלים מהאומות בכך שאנו מקדישים את כל כוחותינו ואהבתנו לקב"ה: "כי בנו בחרת מכל עם ולשון… ליחדך באהבה"…

ככל שנעמיק להתבונן בעוצמתו של האוצר הזה ששמו 'קריאת שמע', הן זו הנאמרת תוך כדי התפילה, והן זו שנאמרת כסגולה בדוקה להכניע תאוות רעות – כך נהיה ראויים יותר ל"הבוחר בעמו ישראל באהבה".