לפני שנים רבות חי מלך שהיה לו בן יחיד אותו גידל בעושר ובכבוד וחיבב מאד מאד, כשגדל בן המלך והיה לנער חשק לצאת לטייל ולבלות בעולם הגדול, אך ידע הבן כי צעד זה יפגע מאד במלכות ואביו לא יתן לו לבצע זאת, מה עשה, החליף את בגדי המלכות בבגדים פשוטים לקח סכום כסף גדול וברח מהארמון.

טייל בן המלך בארצות שונות, התחבר לאנשים רעים ועסק בעניניהם ואט אט אזל כל הכסף שברשותו ונשאר ללא פרוטה בכיסו. נאלץ בן המלך לישון ברחובות ואף לחטט באשפתות על מנת למצוא שאריות מזון למחיתו, לימים פגש בן המלך בחסר בית מכוסה בתחבושות מכף רגל ועד ראש, התחבר אליו וחיו שניהם זה לצד זה במשך זמן רב, יחדיו ישנו ברחובות ויחדיו חטטו בפחי אשפה למחייתם.

במשך כל אותה תקופה באו אנשים שהכירו את בן המלך והוכיחו אותו על פניו, "תראה מה עוללת לעצמך, מה היה לך חסר בארמון, איזו בושה גרמת למלך ולכל הממלכה, לדעתנו טוב היה לו המלך היה עורף את ראשך". כמובן שדברים אלו למרות שהזכירו לו את עברו המפואר לא עודדו אותו לחזור הביתה אלא אדרבה הפחידו אותו מלעשות צעד זה.

לעומתם היו אנשים שניסו בדרך אחרת ואמרו לו: "בוודאי אביך ישמח מאוד לקראתך, תזכור שאתה בן יחיד ואתה בעצם יורש העצר, כדאי לך לעשות מאמצים לשוב לארמון המלוכה" אמנם דיבורים אלו השפיעו עליו יותר אך כאשר ניסה לעשות מעשה נפל שוב ליאוש, גם משום הוצאות הדרך הרחוקה אשר לא היה לו ועוד, חשב לעצמו מי יודע אולי בכל זאת אבי לא יקבל אותי ואף יצווה להעניש אותי, כך עבר עליו זמן רב עד שרעיון השיבה לארמון נשכח ממנו לגמרי.

באחד הימים הגיע אליו אדם וסיפר לו שהוא מכיר את אביו המלך באופן אישי וכך אמר לו "דע לך שאביך המלך עדיין אוהב אותך מאד ומתגעגע אחריך והוא לא מצליח לישון בלילות מרוב מחשבות עליך, ותמיד מדבר אודותיך עד שעניני המלוכה חדלו לעניין אותו" שמע בן המלך את הדברים והתקוה שבה אליו, פנה בן המלך אל השליח  וסיפר לו שאין לו כסף להוצאות הדרך, ענה  השליח: "אספר לך עוד סוד, דע לך שאביך נמצא כאן"! "היכן?" שאל – צעק הבן, "חברך חסר הבית היושב לצידך, המתפתל עמך זה שנים באשפתות, הוא אביך המלך" ענהו השליח. נפל הבן על צווארו של אביו וגעה בבכי. כעת כבר לא היה צורך בשום הוכחות לאהבת אביו, כי הבן ידע כיצד התגלגל באשפתות עבורו, כמה סבל האב מקור וחום בשבילו.

כעת לנמשל, בן המלך מסמל את כל אחד מבני ישראל המכונים "בני מלכים" וכפי שנאמר (שמות ד' כ"ב) "כה אמר בני בכורי ישראל", אך אותו בן מלך איבד את דרכו, תעה מחמת חטאיו ועוונותיו עד שמרוב הרגלו בחטאים נדמה לו שנתרחק מה' יתברך ולעולם לא יוכל לחזור ח"ו.

ישנם המנסים להוכיח את בן המלך ולהשיבו למוטב על ידי שמראים לו עד כמה חמורים מעשיו הרעים ועד היכן מגיעים הפגמים הנוראים ומקווים שבדרך זו יחזור בתשובה, אך דרך זו אינה יעילה כיון שהיא מעוררת פחד ובהלה.

ישנם המנסים לעורר את בן המלך כשמראים לו את אהבת ה' כלפיו אך הצורך לשוב אל "ארמון המלוכה" כבידה עליו ומפילה אותו שוב אל זרועות היאוש.

אך ה' יתברך שלרחמיו אין גבול שלח לנו שליח נאמן, הלא הוא רבינו הקדוש המגלה לנו כי ה' אוהב אותנו מאוד ולא רק זה אלא שהוא אף נמצא עמנו היכן שאנו נמצאים, כמו שכתוב (ויקרא ט"ז, ט"ז) "השוכן אתם בתוך טומאתם" וכותב רבינו בליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ס"ח "כי צריך להראות למי שהוא למטה מאוד בדיוטא התחתונה לגמרי, שעדיין הוא סמוך לה' ממש כביכול, ולעוררו ולגלות לו, ה' עמך ואל תירא ואל תפחד ואל תחת, כי הוא יתברך עמך ואצלך וקרוב לך ממש, כי מלוא כל הארץ כבודו, על כן אפילו אם האדם נופל, חס ושלום, למקום שנפל ר"ל, והוא בשפל המדריגה התחתונה ממש, גם משם יוכל לדבק את עצמו בה' ולשוב אליו יתברך".

את המסר הנפלא הזה מגלה לנו רבינו הקדוש בספריו הקדושים, במיוחד חודר המסר לכל הבא אל הציון הקדוש באומן, שזהו בעצם סוד ההבטחה הנפלאה של רבינו לבאים לציון הקדוש ואומרים שם את התיקון הכללי.

ידוע גם המשל שסיפר רבינו על אותו יהודי שחלם שתחת הגשר של וינה נמצא אוצר, נסע היהודי לוינה לחפש את האוצר, כאשר הגיע לגשר עמד וחשב כיצד לגלות את האוצר, תוך כדי שהוא חושב פנה אליו איש חיל ושאלו על מעשיו כאן, סיפר לו היהודי את חלומו, פרץ האיש בצחוק ואמר לו "תמים שכמותך, גם אני חלמתי שאצל יהודי פלוני הגר בעיר פלונית נמצא אוצר מתחת לכירה וכי אלך לחפש את האוצר שם? שמע היהודי את האיש מזכיר את שמו ושם עירו והבין שהאוצר נמצא בעצם בביתו, חזר לביתו ומצא את האוצר.

סיים רבינו הקדוש שכדי לדעת שהאוצר נמצא אצלך צריך אתה להגיע מתחת לגשר ולפגוש את איש החיל שיודיע לך על כך, נתבונן במילה ג ש ר מהן האותיות המסתתרות תחתיו, תחת הג' נמצא האות ב', תחת הש' נמצא האות ר' ותחת הר' נמצא האות ק', רמז שכדי למצוא את האוצר שלך, אתה צריך להגיע אל תחת הגשר, אל קבר הצדיק שם יתגלה לך שהאוצר נמצא אצלך ושם תהפוך לאיש חיל, היפך ה"שליימזלניק" ואין לך שליימזלניק גדול יותר ממי שנמצא ברשותו אוצר עצום ואינו יודע מקיומו וחי כעני ואביון ומחטט באשפה למחיתו.