דרכי התשובה
י״א בניסן תשע״ט
אין לאדם דרך אחרת אלא להיות חזק בדעתו שאחר שפגם מה שפגם, לדעת ולהאמין שעדיין חפץ בו השי"ת כבראשונה, ולא להיכנע אחר דרישות היצר שמבקש לייאש את האדם כאילו אין לו תקוה חס ושלום.
רוצים להתעורר
רוצים להתעורר, לשוב בתשובה שלימה, להתחיל לחיות חיים מסוג אחר, חיים רוחניים, חיים עם קרבת אלוקות, ולא כהרגשת בן שנתרחק מאביו שהוא כציפור בודד על גג, כספינה הטורפת בלב ים.. גם מי שלא מזהה בתוכו כיסופים כגון אלו, פשוט לא מודע לגבוה שאין גבוה ממנו, לכן שום דבר שבעולם לא מצליח לספק אותך ליותר מרבע שעה.., כל מילוי אחר מנסה לשפוך עפר על קרקור הרעב, אך לא להשביע, לחנוק את הזעקה אך לא להושיע.
אולם בד בבד כשבנפשו של אדם מתעוררת מחשבות של תשובה, ובפרט בזמנים של תשובה, צפים לו מיד לנגד עיניו חטאיו ופגמיו, שפגם ומרד נגד מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובצדק מזמר לו יצרו הרע האיך בריה שפילה שכמוך עדיין ברצונה לחזור אל השי"ת, בזמן שהנך בעצמך במו ידיך גרמת להתרחק מאביך שבשמים, ואת נשמתך השלכת בעמקי תהומים.
עצת רבינו זיע"א
ועל זה יעצנו רבינו ז"ל ואמר בתורה ו' שמי שרוצה לילך בדרכי התשובה צריך לחגור מתניו ולהתחזק בדרכי ה' תמיד ואף אם יפול ח"ו למקום שיפול אפי' בשאול תחתית, גם כן אל יתייאש עצמו לעולם, ותמיד יחפש ויבקש את השי"ת ויחזק עצמו בכל מקום שהוא בכל מה שיוכל כי גם בשאול תחתית נמצא השי"ת וגם שם יכולין לדבק את עצמו אליו יתברך.
ואין לאדם דרך אחרת אלא להיות חזק בדעתו שאחר שפגם מה שפגם, לדעת ולהאמין שעדיין חפץ בו השי"ת כבראשונה, ולא להיכנע אחר דרישות היצר שמבקש לייאש את האדם כאילו אין לו תקוה חס ושלום.
הבושה האמיתית
אולם אף כשיידע האדם ידיעה זו עדיין זומם יצר הרע להפילו בשאול תחתית ולהאבידו מב' עולמות ממש, ואורב לחטוף עני, ומושכהו ברשת הבושה, שטוען לאדם שבושה היא להתחזק פעם אחר פעם ולצפות ולייחל לה' על אף שעדיין אינו הולך בעבודת ה'.
והתשובה לטענה זו, אנו מוצאים בדברי מוהרנ"ת בספרו קיצור ליקוטי מוהר"ן, לפי הבנתו את דברי רבינו זיע"א, והשיב את טענת היצר במנה אחת אפים, באמרו שא"א לזכות לתשובה אמיתית אלא על ידי ענוה, ועיקר התשובה הוא כשישמע בזיונו ידום וישתוק ויסבול בזיונות ושפיכות דמים ע"י שמרגיש שפלותו וקטנותו, ומבין שבוודאי ראוי לו לסבול הבזיונות הבאים איליו, ולמעשה הבושה.. שהורו לנו חז"ל שצריך האדם בעת בתשובה, נאמר על בושה זו שיתבייש על שפלותו וקטנותו. ועיקר הבושה הלא נכונה שמתבייש האדם להתחזק אף במקומו שהוא, נובע מהגאוה הטמונה באדם שמחפש כבוד עצמו ולא את כבוד השם יתברך.
ובדרך הזאת יזכה האדם לעשות תשובה על תשובה עד שיזכה להגיע לתשובה שלימה, כי בתחילה גישם רוממות אלוקותו ית' ודימה שאין הקב"ה מרחם על בריות כמוהו, וכל מה שיכניס האדם בנפשו יותר ידיעה זו אזי באמת לא אבדה תקותו ותוחלתו ואף אם יעבור עליו מה, סוף סוף יזכה להגיע לתכליתו הנצחי.
