גשר צר מאוד
ט״ז באייר תשע״ט
"ודע שהעולם גשר צר מאד מאד. והכלל והעקר, שלא יתפחד כלל". מילא אם היינו עוברים על שלוליות, אבל אנחנו צריכים לעבור נהר סוער ושוטף. מה הסיכוי שלנו? רק אם נבוא ונאמר, שקיים מושג של "גשר" בעולם הזה. בלי הגשר אין לנו שום סיכוי. ומהו אותו הגשר? (משיבת נפש)
"ודע, שהעולם גשר צר מאד מאד. והכלל והעקר, שלא יתפחד כלל" (ליקוטי תנינא, מח).
הכלל שלנו בעולם הזה הוא: לא לפחד. אם היינו רוצים לסכם בשורה התחתונה את כל מה שאנחנו עושים, ואת כל הדרכים והעצות והתחבולות שלנו לעבור בזה העולם, הכל במגמה אחת: שלא נפחד כלל. איך אפשר לצוות על דבר כזה אם יש נטיה טבעית לפחד? אפשר לומר כל מיני הסברים לכך, אבל בסופו של דבר נישאר על השאלה מדוע "לא לפחד" הפך לכלל של הכל. לכאורה היינו צריכים ללמוד את הדרך בה לא מפחדים. דברי רבי נתן יעזרו לנו בעז"ה להבין מסר כל-כך עקרוני שכזה.
בשלב הראשון נדייק: כתוב כאן שיש בעולם הזה מערכת של "גשר". אין הרבה דרכים שמובילות למבוי סתום ורק דרך אחת שמובילה אל האמת, אלא גם כשהולכים בדרך עצמה – גם בלא בחירתנו ניאלץ לבוא במגע עם שאר הדרכים. לשם כך יש ללכת בגשר, העובר מעל המים. על שלוליות אפשר לדלג בקלילות; גשר נצרך במקום בו המים יכולים לשטוף אותך רחוק-רחוק. בנמשל, בחירת חיינו אינה רק בבחירת הדרך. גם כשהולכים על הדרך הנכונה, ועם הפנים למקום הסופי, עדין אפשר לשוב מהדרך ולנטות הצידה. יהיה מי שיאמר, נו, אז מקסימום אולי נסטה קצת. לא צריך לפחד אם הולכים בדרך הנכונה. עבורו מקדים רבי נחמן ואומר: דע, כי העולם גשר צר מאד מאד. עלינו להבין שכשאומרים "מאד-מאד", אין הכוונה לומר שכשאמרתי "מאד" חשבת שאני לא באמת מתכוון לזה, לכן אני אומר עוד פעם "מאד". "מאד" משמעותו ריבוי. "מאד מאד" פירושו, בתכלית הריבוי. כלומר, כשנדבר על הדבר בעצמו, מעצם טבעו הוא ידחה כל אופציה אחרת. עצם מהות הדבר דוחה את כל האפשרויות. הגדרה זו אפשרית רק אם נאמר שהמטרה היא אחת – השגת השלמות. לא שייך לומר שאפשר לסטות מעט מהשלמות, כי אז בעצם זאת לא שלמות. אין כמעט מושלם. מושלם פירושו בלי ה"כמעטים". אם נבוא ונאמר "כמעט הצלחתי לנצח את המלחמה", "כמעט הצלחתי לחזור בתשובה", "כמעט ולא עברתי אף עבירה", זה אומר שפספסנו את המטרה. מי שיודע את זה באמת, בודאי שיפחד. כל סטיה קלה כאן, והוא פיספס את המטרה. אסור לטעות אפילו במבט אחד, במחשבה קלה. מילא אם היינו עוברים על שלוליות, אבל אנחנו צריכים לעבור נהר סוער ושוטף. מה הסיכוי שלנו? רק אם נבוא ונאמר, שקיים מושג של "גשר" בעולם הזה. בלי הגשר אין לנו שום סיכוי. ומהו אותו הגשר?
"עקר הגשר לעבור עליו בזה העולם, הוא אמת. כמו שאומרים העולם, שעם אמת יכולים לעבור את כל העולם".
כשמדברים על אמת, רצון וחוסר-רצון אינם אופציות. העולם אומר: "עם אמת יכולים לעבור את כל העולם". מי שהאמת תהיה חדורה בו לחלוטין, יעבור את כל המכשולות והניסיונות. בכל מקום שיעמוד להישבר, שוב יזכיר לעצמו: אבל מה כל זה שייך, אם זאת האמת?
רק כשעבודת ה' הופכת למשהו בחירי שתלוי לפי הרצון שלנו, אפשר להיכשל ולהתבלבל בדרך. ברגע שאנחנו בוחרים להיות מוכרחים, להיות מבקשי אמת, בלי שהשיקולים הפרטיים שלנו ישנו בכלל, אין מקום ליפול. כמובן שלהגיע לכך הדרך ארוכה מאד (מאד…), אבל בכל ניסיון שיש לנו, אנחנו אמורים לחשוב על הדברים מחדש.
"וכל המניעות והבלבולים שיש לאדם בעבודת ה', עיקר העצה לעבור עליהם הוא אמת, שהוא מורה דרך להאדם לעבור על הכל". כשנעמוד מבולבלים באמצע הדרך, תבוא האמת ותורה לנו את הדרך – כלומר, היא תכניס בנו את ההכרה שכך צריך להיות. אין תפקיד האמת לעורר בנו עוד רצון טוב, אלא פשוט להראות לנו את המציאות. ברגע שנכיר את המציאות באמת, בודאי שכבר לא יהיה עוד מקום להתבלבל.
בכך אפשר לעבור על הגשר, מעל המים השוטפים. לומר על כל ניסיון "ניט שייך", לא שייך בכלל. עצה זו כל-כך יסודית וחשובה, ובכוחה אפשר לעבור על הכל. לא חייבים עבור כך גם רצון, אפשר שיהיה קיים רצון מסוים להשתלב במהלך של הנהר, אבל מה נעשה שאנחנו עומדים מעליו. בזה הכלל והעיקר, לא לפחד כלל. העבודה שלנו היא להגיע למצב בו אין פחד מהניסיונות והקשיים. אנחנו בטוחים וסמוכים בגשר היציב והאיתן, ומביטים מלמעלה על הכול. למרות שאנחנו רחוקים מבחינה זו כרחוק מזרח ממערב, עדין נוכל להעפיל להשקפה זו בשעת ניסיון. "שלח אורך ואמיתך, המה ינחוני" (תהלים מד).
על כולנו להתחזק בהכרה. לא לתת למים לשטוף אותנו.
חזקו ואמצו.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…