בת המלך

כ״ז בסיון תשע״ט

"קול גדול ולא יסף", הוא קול גדול שלא יגמר לעולם, ועל כן אנחנו מברכים בכל יום "אשר בחר בנו מכל העמים, ברוך אתה ה' נותן התורה", נותן – בלשון הווה, כי אנחנו מקבלים את התורה בכל יום ממש, ואנחנו נבחרים בכל יום להיות בנים לבורא העולם. (חג השבועות)

מה הן חדשות הבוקר? ובכן החדשות הן, שהשם יתברך אוהב אותנו מאד מאד. זה חדש ישן. אבל כל יום, למען האמת, אנחנו מתקרבים עוד פסיעה ועוד פסיעה אל האהבה הנפלאה הזאת. הרי אנחנו יודעים שכדי לשמור על הבריאות צריכים להתעמל כל יום, לא לאכול מזון שמן מידי, למרות שהוא טעים כל כך, ולפעמים אפילו להקריב נוחות והנאות מסוימות. איך קוראים לזה? משמעת עצמית. למשל כאשר מישהו מכעיס או מעליב אותנו, יש לנו חשק לגנות אותו עד הסוף, דבר שמקנה לנו הרגשת עליונות ופירוק כעסים. בדרך כלל יותר קל לנו לזכור כל מה שרצינו בחיים ולא קיבלנו מאשר להתמקד בכוחות הנפש שהקדוש ברוך הוא השפיע לנו. כל כך הרבה כוחות נפש, והיצר הקטן הזה השוכן בחלל השמאלי של הלב שם כאלה מגברים חזקים להשמיע את זה חזק בלב שלנו: "אבל אתה רצית ולא קיבלת הרבה דברים". וכך הוא משכיח מאיתנו את הטוב ומחזק בנו את החולי הזה – לראות רע. אבל אנחנו חייבים לחסל את כל ההרגלים המגונים הללו! חייבים להיפטר מהשומנים האלה שרובצים לנו הלב וחוסמים את הזרימה.

יהודי קם בבוקר ומתבונן בבריאה. השמש זורחת, הטל על האדמה, הפרחים מתחילים לפרוח. צריך לזרום עם הבריאה, לצמוח עם הבריאה, זאת היא החירות האמיתית. אדם שקם בבוקר צריך לסלק ממנו את כל המחשבות של יום האתמול, את כל הכישלונות. חייבים להתחזק בזה – לראות טוב! למרות שיש בנו כוחות חזקים שמתנגדים לרצונות האלה, אנחנו חייבים להתחזק, אנחנו חייבים לרצות מאד להיות בריאים כדי להתקרב לגילוי האלוקות בעצמנו ובבריאה.

כשאדם פוקח את עיניו, הוא רואה כאלה נסים ונפלאות שהקדוש ברוך הוא עושה איתו ממש בכל עת, ערב ובקר וצהרים. אבל חייבים לפקוח את העיניים. נכון שקשה לאדם לצאת מההרגלים שלו, מדפוסי המחשבה הקבועים שלו, אבל כל מי שקיבל על עצמו את התרופה הזאת – לראות טוב, גילה ששכרו גדול עד מאד. כל פעם שאדם מתגבר על עצמו ויוצא מתוך התרדמה שלו, מהעין הרעה שיש לו על עצמו ועל כל העולם, הוא מתעלה מעל הנטיות הטבעיות שלו. באותו רגע הוא מתקרב אל מעל הטבע, אל השם יתברך, הטוב והמיטיב, שעינו טובה עלינו תמיד.

הקדוש ברוך הוא נתן לעמו ישראל את תורתו הקדושה, את תרופת החיים הנפלאה שיש בה את כל הסגולות ואת כל הרפואות, כמו שאומר הכתוב: "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך", "פיקודי ה' ישרים משמחי לב". הקדוש ברוך הוא נתן לנו ספר תרופות, תרופות אמיתיות לכל הדורות ממש. גם היום, גם ברגע זה, התורה מדברת לכל נשמה ונשמה, לכל אחד ואחד. ומה התורה הקדושה מלמדת אותנו? להכיר טובה מהרגע שבו אנו פוקחים את עינינו בבוקר. המילים הראשונות שיהודי אומר כשהוא קם בבוקר זה תודה – "מודה אני לפניך". ועוד התורה מלמדת אותנו לסלוח ולמחול לכל אלה שפוגעים בנו, כך הרי אנו מסיימים כל יום לפני שאנחנו הולכים לישון, ואומרים: "הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי". מתחילים את היום עם לב נקי וגומרים עם לב נקי. בלי עין רעה. רק עם תודה, עם סליחה ומחילה.

התורה היא כולה עין טובה, על כל אחד ואחד מאיתנו ועל העולם כולו.

אומר האור החיים הקדוש: אילו היו בני אדם יודעים וטועמים את הנעימות של התורה הנפלאה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, היו פשוט הולכים אחריה כמשתגעים מרוב העונג הנפלא והעצום שיש בה". כשיהודי קם בבוקר ומברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה", טוב שיעצור לרגע, שישאל את עצמו: "שמת לב מה אמרת עכשיו? אתה נבחר. הקדוש ברוך הוא בחר בך מכל העמים. אתה נכבד מאד בעיני ה' בורא העולם, יוצר אור ובורא חושך. אותו אחד שברא את כל הבריאה הנפלאה והעצומה הזאת, הוא בעצמו מסתכל עליך באופן פרטי ובחר בך לתת לך את ביתו היקרה, את התורה הקדושה. האם אתה יודע איזה זכות נפלה בידך?"

"למה זה ידלקו אחריה", שואל ה"חזון איש", "בכל מדינה ומדינה ובכל דור ודור"? למה רודפים אחרי התורה? ספר דומם, מונח בארון, למה זה כל כך מפריע לכל אותם רבבות רבבות שונאים שנלחמו נגד התורה? "אין זה כי אם אות על מעוז תוכניתה וסגולת פעולתה על ליבות בני אדם, אשר ילבב את איש הלבב לראות את המראה הגדול הזה, לדעת ישראל ותורתו, והיא שעמדה להם בכל צרתם ועוניים, ותהי להם התורה לשלל לחיותם כיום הזה". אפילו הגויים, אפילו הכופרים שבכל דור, עצם העובדה שהם כל כך רודפים את התורה ואת לומדיה, זה בעצמו מוכיח כאלף עדים כי התורה היא דבר חי וקיים, שפועל בעולם, והיא היא מקור חיותם ותקוותם של כל נשמות ישראל. ועוד מאמר של ה"חזון איש", הצדיק הנפלא הזה: "ידיעת התורה- אין זה פשוטה של סוגיה בחיי אדם, כי הלא אמרו: "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה". התורה איננה דבר פשוט, מסביר ה"חזון איש", בשביל לזכות בה צריך למות. ומהי המיתה הזאת? זה התענוג הנפלא ביותר שיכול להיות, זוהי הנטייה מפשוטן של החיים לעומקם, לתוך תוכם של החיים. להמית את השטחיות ולהתחיל לחיות בצורה פנימית. זוהי התורה. להיכנס לעומק הדברים, להתבונן. לעצור לפני כל פעולה ולשאול את עצמי: "למה אני עושה את זה? מה אני רוצה?"

למה קשה לעשות את זה? כי זה דורש עבודת המידות. המידות הרעות של האדם עומדות מולו ומונעות ממנו להתקדם ולחיות מתוך התבוננות. ככל שהאדם מרבה בשבירת מידותיו הרעות הוא מרבה חיים וממית את היצר הרע. זהו העיקרון הבסיסי של קבלת התורה – בראש ובראשונה תיקון המידות. תיקון המידות הוא הכלי אשר בתוכו אנחנו יוצקים את האור הנפלא של התורה הקדושה. את התורה צריכים לקבל בנקיות, להכין מקום נקי לבת המלך המופלאה. צריך לקבל אותה בכבוד. כל עוד לא הכנו מקום ראוי לתורה הקדושה בתוך הלב, אז התורה עדיין בגלות, עדיין לא נמצאת בהיכל שלה.

כותב האור החיים הקדוש על הפסוק: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי"- "…אשר בזה הראה את האהבה והחיבה, שכל זה עשה בשבילנו, הרעיש את כל הבריאה, איבד אומה אחת בשבילנו, וכמה יתלהב האדם באהבת הבורא אשר הפליא חסדו אלינו כל כך, עד שאמר לנו: ראו חיבתי אליכם כרחם אב על בנים, כשאפילו מדרך כף רגלכם חסתי עליו ונשאתי אתכם על כנפי נשרים". כמה התפארות מתפאר השם יתברך עימנו בכל יום ויום, בכל תנועה, אפילו בתנועה קטנה של הפחות בישראל הקדוש ברוך הוא מתפאר בו. מכל שכן כשעושה איזו מצווה. מי יכול לתאר לעצמו את גודל ההתפארות שהקדוש ברוך הוא מתפאר בכל יהודי, "ישראל אשר בך אתפאר". כמו אבא שיש לו בן שעשועים והוא מתחיל לדבר, איזה תענוג יש לאביו לשמוע אותו, איזו שמחה. "תראו איזה בן יש לי, הוא יודע קצת לפטפט". כך הקדוש ברוך הוא מתפאר בנו.

מי יכול לתאר לעצמו את גודל האהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו. זהו היסוד הראשון שיהודי צריך ללמוד, ועם זה צריך ללכת כל החיים. הנביא ירמיהו אומר בשם ה': "כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך". מה פירוש "כלולותיך"? מתון תורה הוא חתונה עם הקדוש ברוך הוא. כל אחד מאיתנו עמד שם ואמר "נעשה ונשמע", עד שמרוב תשוקה ודבקות אל ה' פרחה נשמתו. מי יכול לתאר את הדבקות הנפלאה שהייתה לעם ישראל בעמדם לפני הר סיני לקבל את החמדה הגנוזה. זהו מעמד כזה נפלא, "קול גדול ולא יסף", זהו קול גדול שלא יגמר לעולם, ועל כן אנחנו מברכים בכל יום "אשר בחר בנו מכל העמים, ברוך אתה ה' נותן התורה", נותן – בלשון הווה, כי אנחנו מקבלים את התורה בכל יום ממש, ואנחנו נבחרים בכל יום להיות בנים לבורא העולם.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support