בתי הכנסת של אנ"ש (י)
כ״ב בניסן תשפ״א
בית הכנסת של אנ"ש: תיאור קורות בתי הכנסיות של חסידי ברסלב, מאמר עשירי בסדרה: בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים. והפעם: בית הכנסת ברסלב במאה שערים – "אמת ליעקב"
בית הכנסת ברחוב 'אמת ליעקב'
המאמר על בית הכנסת ברסלב 'אמת ליעקב' בשכונת מאה שערים הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בגליון"מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה
מקום שקט למקורבים החדשים
בשנת תשכ"א התחיל גל גדול של מקורבים שביקשו להתחמם באור הצדיק, ביניהם ר' אברהם מרדכי פלברבוים, ר' ישראל הירש, ר' חיים מן ועוד. חלקם התקרבו בישיבות בבני ברק וחלקם בירושלים. בין המקורבים היו כאלו שעברו רדיפות מאת ידידיהם, מכריהם ובני משפחתם שלא ראו בעין יפה את התקרבות לברסלב, ומחמת כן יראו להתפלל בבית מדרשנו במא"ש, אך נפשם שטעמה כי טוב סחרה לא אוותה להתנתק ח"ו, עד שב"ה נמצא הפתרון בדמות בית הכנסת קטן שנפתח הרחק מעין רואים – אך לא הרחק מהשול – שם יכלו להתאסף ולעסוק בספרי רבינו בהסתר.
מי שהקים את בית הכנסת הוא ר' ישראל נחמן אנשין, שחיפש מקום שקט ללמוד וגם למסור שיעורים. בית המדרש שכן במעלה רחוב אמת ליעקב הסמוך לבתי ורנר בצד שמאל. היה זה חדר קטן עם תקרה מעץ ובשל כך כונה בחיבה "די חורבה".
בימות החול שימש המקום אכסניה ללומדים שחיפשו מקום של יישוב הדעת. לפעמים היו מתאספים קבוצה של מקורבים והיו מביאים את ר' נתן ליברמנש לדבר לפניהם, כמו כן היה ר' אברהם מרדכי פלברבוים מדבר שם עם בחורים ביראת שמים ועבודת ה', להאיר בהם אורו של רבינו הק'.
הרה"ח ר' אלעזר מרדכי קניג זצ"ל, עוד בימי בחרותו כאשר למד בישיבת מיר, היה מגיע לשם מדי יום בבין הסדרים ולומד סיפורי מעשיות במתיקות; אביו הרה"ח ר' גדליה קניג היה מוסר שם שיעורים בעלים לתרופה, כאשר דרכו היה בתחילת כל שיעור לומר בהתרגשות: "הנה הגיע מכתב חדש ממוהרנ"ת…"
לר' נחום יצחק פראנק היתה חבורה שבועית עם ר' ישראל נחמן אנשין. באחד מהפעמים נכנס ר' נחום יצחק בהתרגשות ואמר כי התגלה לו ספר חדש ממוהרנ"ת, בהתכוונו על ספר ליקוטי תפילת שקבע לו אז סדר לשפוך בו את נפשו מדי יום.
*
ביום שב"ק היתה נערכת בבית הכנסת סעודה שלישית, בה השתתפו ר' גדליה קניג (שהיה גר בבתי ויטנברג שבסמוך), ר' יעקב מלמד ואחיו ר' דוד רומינשע'ר, ר' נחמן שותק (בתקופת חייו האחרונה, כשכבר היה חולה והתגורר בבית חמיו ר' משה אהרן הורביץ בבתי ורשה הסמוכה), ר' אלעזר מנדל קוסטנטינר, ר' שמחה שמעון אנשין ואחיו, ר' משה נפתלי חיים המבורגר מבתי הורנשטיין, ר' יוסף רונין, ר' ישעיה חנון ובנו ר' בנימין, ר' נתן ברסקי, ר' נתן שטרנהרץ, ר' יעקב זאב ברזסקי ועוד… כל אחד היה מביא שיירי חלה ומצות לסעודה, ובדרך כלל היה ר' ישראל נחמן אנשין לומד ברבים תורה בלקו"מ. אחד מהשכנים מתאר בגעגועים איך שראה את ר' יענקל מלמד עם ר' נחמן שותק ור' אלעזר מנדל נכנסים לביהמ"ד, ועד היום מודה לה' על שזכה לראות בילדותו את פניהם הקדושות…
מדי פעם היו מקיימים שם גם סעודת ר"ח ובפורים התאספו שם הבחורים לקיים מצוות היום, כאשר הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר היה בא ומדבר לפניהם. היו שנים שגם התפללו שם ביום הכיפורים.
בשנת תשל"ב נסגרו שערי ביהמ"ד, לצורך בניית בית מוסדות "בנות ירושלים". אך על אף שהמקום נסגר, הרי שהזכרונות המיוחדים של באי ביהכ"נ: הדיבורים, האחדות וההתעוררות, נשארו חרותים על ליבם לעד.
חבורת 'הניעור בלילה'
כאשר מזכירים פינת יקרת זו, אי אפשר שלא לספר על ענף נוסף מפעילותו של הרה"ח ר' ישראל נחמן אנשין באותם ימים.
מדי שבוע במוצאי שבת התקיימה סעודת מלווה מלכה בבית ר' ישראל נחמן אשר ברחוב בהר"ן, בה השתתפו בין השאר אחיו ר' שמעון, הרה"ח ר' גדליה קניג, והבחורים עמרם הורביץ, אברהם עקשטיין, חיים מן, כתריאל קלצקי ואביגדור גרינוולד ז"ל ויבלחט"א חיים זילברמן, אברהם שלמה רונין, משה יצחק רובין, יוסף קדיש שפירא ועוד. בהמשך הסעודה שרו זמירות למוצאי שבת בנעימות ואחרי ברהמ"ז חילק ר' ישראל נחמן מעיל חורפי ('ראק'), שהיה יקר המציאות באותם ימים, ומקל הליכה, כדי לצאת לשדה לקיים את עצת הניעור בלילה.
וכה היתה דרכם, על פי תיאורם של כמה מהמשתתפים:
"לקחנו את קו מס' 18, נסענו לקרית משה ליד בית הכרם (המקום הנקרא היום 'יער ירושלים'). היתה שם תחנת חשמל קטנה. טיפסנו את כל הבקעה עד למטה, על אף החושך הסמיך ששרר במקום היינו מתגברים על הפחד בהיותינו קבוצה ביחד. שם למטה היינו מתפזרים להתבודד. (לפעמים היינו הולכים לימין משה.) היתה זו נעימות בלתי נשכחת. לאחר מכן יצאנו בריקוד על נועם גורלינו. לפני החזרה הביתה התיישב ר' גדליה בתוככי היער והיה מספר סיפורי מעשיות, והיינו חוזרים בין השעה 2 ל-3 לפנות בוקר, ומדי פעם היו נוסעים גם בליל שישי".
אנקדוטה מעניינת מספר אחד המשתתפים: "היה זה בשנים המתוחות של היהדות החרדית, בעקבות פרשיית 'יאסאלע שוכמאכער', נסענו אז לשדה בשכונת 'ימין משה', ועקב המצב הורה ר' גדליה לא להיכנס עמוק מדי ליער. באמצע ההתבודדות היו כמה שצעקו מעומק לבם כנהוג, והמשטרה לא איחרה לבוא – ועצרה את כל הקבוצה, ונטפלה אליהם בחשד כי הילד אברהם נתן אנשין, בנו של ר' ישראל נחמן, הוא הוא "יאסאלע" הכל כך מבוקש… שעות ארוכות ישבו בתחנת המשטרה עד שהצליחו להוכיח לשוטרים הנבערים כי הוא דומה לאביו ר' ישראל נחמן ואין זה הילד שהם מחפשים….
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…