בית הכנסת ברסלב "פאר הנחל"

המאמר על בית הכנסת ברסלב פאר הנחל, בשכונת מאה שערים הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בעלון "מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה

---

הבה נפנה מעט משכונת מאה שערים וסביבותיה, ונצפין אל עבר שכונת תל ארזה המובלעת בין שכונת עזרת תורה לגוש שמונים.

שכונה קטנה שכמעט ואין יודעים אותה בשמה, בית הכנסת עוד יותר קטן ואנשים בה מועטים, אבל זכתה להיות אכסניה נכבדה רבות בשנים לפעילות עניפה בקרב אנ"ש בני עיה"ק ואף מחוצה לה, גם זכינו כי בחודשים האחרונים היתה עדנה לבית מקדש מעט זה, אך בל נקדים את המאוחר.שמה באחת הסמטאות ששמה נאה לה: דובב מישרים, הרחק מעין רואים ומשאון העיר, שוכן לה בית המדרש קטן של אנ"ש בכמות אך אחד מהגדולים באיכות "פאר הנחל" – כשמו כן הוא; פאר והדר לאנשי הנחל נובע.

כחמישים שנות תורה תפילה ועבודת ה' ספוגים בין קירות ביהמ"ד, אף זכתה להיות אכסניה של תורה לחבורות הבחורים וכינוסים. לאחרונה זכתה לעדנה כאשר נתייס שם מנין לתפילת שחרית מדי יום, וגם חידשו את ההתאספות בסעודה שלישית מלבד התפילת במשך כל יום השב"ק.

לרגל ההתחדשות יצאנו להתחקות על שורשי בית המדרש זו שזכורה אצל המבוגרים לטובה ולברכה.

ייסוד ביהכ"נ

היה זה לפני חמישים שנה, בשנת תשל"א. ברסלב לא הייתה אז מה שהיא היום ומנתה משפחות מועטות, לעומת שאר הקהילות בעיר.

ובכל זאת, היו כמה אברכים שראו את הנולד, הגדיים שנעשו תיישים; הילדים שנהיו לבחורים והמה לאברכים ויש לדאוג להם שישאבו ממימי הנחל הנובע להספיג את אורו אל קרבם.

לשם כך נתעוררו שלושה אברכים ה"ה ר' יענקל פראנק ור' מרדכי טורץ ע"ה ויבלחט"א ר' יוסף שמעון ברזסקי ממונטריאל, לייסד ביהכ"נ בשכונתם, בהיות שדרו מרוחק מבית מדרשנו במא"ש.

מי שהחזיק בידם היה הרה"ח ר' אלחנן ספקטור זצ"ל, שאף הוא התגורר בקרבת מקום – בשכונת עזרת תורה, כאשר דאגתו היתה על כארבעים המשפחות המתגוררות בשכונה (תל ארזה) שעלולים להישאר מחוץ לברסלב חלילה, וייסוד ביהמ"ד תהיה להם לקרש הצלה. לשם כך אף בא בדברים עם הרה"ח רלוי"צ בנדר זצ"ל שיסכים עמהם לתועלת אלו שאין בכחם לשרך את רגליהם בקביעות עד בית מדרשנו במא"ש.

רלוי"צ אכן נטה לדעתו, כאשר הוא מדגיש לקיים את שני היסודות של מנין חסידי ברסלב: הראשון שיתפללו בזמן ק"ש הראשון כשיטת המג"א, והשני שבראש השנה לא יעשו מניין נפרד אלא יתפללו כולם יחד במניין הראשי בבית מדרשנו. למעשה בהוראת ר' אלחנן הרי שבשנה הראשונה לא ארגנו מניין גם ביום הכיפורים כדי לא לפגוע במניין הגדול במא"ש.

בתחילה נתייסד בית הכנסת בדירת מגורים בקומה רביעית, מעל דירת מגוריו של ר' מרדכי טורץ זצ"ל. ראשיתו של ביהכנ"ס היה בדלות ממש, אפילו לא היו שולחנות וספסלים – אבל שרתה רוח כזאת של התחדשות ואהבת חברים, עד שכאשר בעל הדירה הפסיק את חוזה השכירות בעקבות שמכר אותה לאחר, היה אצל המתפללים כמו תשעה באב… אז ניגשו להקמת בית הכנסת החדש היכן שעומד עד היום.

האש שלי תוקד…

מי שדאג בעיקר לצרכי ביהמ"ד בימים ההם היה הרה"ח ר' יוסף שמעון הכהן בארזעסקי שליט"א, שהיה עוסק בזה במסירות נפלאה, בישרותו נשא חן בעיני הקהל שהחזיר לו אהבה וחיבה. בהיות והרה"ח רי"מ שכטר שליט"א היה נמנה על ועד ביהכ"נ היה ר' יוסף שמעון עולה אליו בכל עת לתכנן את כל הליכותיו בצדק וביושר.

כן שימש כגבאי ביהכ"נ הרה"ח ר' מרכי טורץ זצ"ל, שהיה מסור עד למאד לכל עניני בית הכנסת, והיה הרוח החיה באופנים, כאשר הוא משמש גם כחזן ובעל קורא ואף היה מוסר שיעורים ברבים. כך מספרים הרה"ח ר' אהרן דוד ברזעסקי שיחי' והרה"ח ר' משה בריינעס שיחי', ממתפללי ביהכנ"ס, על מסירות של ר' מרדכי טורץ:

"כדרכו של ר' מרדכי, שהיתה בו נחישות לכל דבר שבקדושה, לא נרתע משום מכשול. גם כשהיו זמנים קשים לא אמר נואש והמשיך כל הימים במסירות נפש לדבוק בחיזוק בית הכנסת. אפילו בשכבו במיטת חליו שנפטר ממנה לפני שנים ספורות, מטושטש אחר ניתוח, זכר להורות לבניו וחתניו שיתפללו את תפילות היו"ט המתקרב בבית הכנסת "פאר הנחל" כדי לחזק את המנין בהיעדרו".

"אחת מהתקנות היא שלא להתעסק בביהמ"ד כי אם לתורה ולתפילה"

לפנינו תיאור על הנעשה בביהמ"ד מיד אחרי פתיחתו מתוך מכתב שכתב הגרי"מ שכטר לידידו ר' הרשל ואסילסקי בו מספר לו כל ההשתלשלות: בהיות כי ב"ה ברוב הלל והודיה נפתח בית מדרש לתורה ותפילה בשיכון שאצל קלויזענבורג, היינו שאצל ישיבת טשעבין בירושלים, ששכרו שני חדרים בקומה ד' בבנין חרדים (שכר הדירה וכו' עולין לד' מאות לירות לחודש(. בבית המדרש מתפללין משלושה עד ארבעה מנינים קהל חשוב של אברכי אנ"ש ת"ח יראים ושלמים בצוותא בלימוד ובתפילה ובלימוד סיפורי מעשיות אחר תפילת שחרית של שבת. וגם בסעודה שלישית נמצאים אברכים שאומרים תורה בליקוטי מוהר"ן…

חיזקתי את המנהל של בית המדרש הנ"ל הרה"ח יוסף כהן בארזעסקי שליט"א שיקח אברך תלמיד חכם שילמוד בכל לילה שיעור לפני אברכים ובעלי בתים, בשולחן ערוך ובגמרא, כי דבר זה מקרב מאד את השכנים והסמוכים ויוצא מזה קידוש השי"ת, ושם רביה"ק, והסכים על ידי. ולקח אברך חשוב מאד מאנ"ש, שמו רבי מרדכי טורץ שליט"א, והוא לומד כבר בכל לילה ש"ע וגמרא בסברא נעימה.

וגם תלו בכותל הביהמ"ד תקנות, ואחת מהתקנות היא שלא להתעסק בביהמ"ד כי אם לתורה ולתפילה ולא להכניס כאן שום ענין של חילוקי דעות, לא חיצוני ולא פנימי.

אחד מזקני אנ"ש שמתפלל שם הוא הגאון הצ' רבי אלחנן ספעקטאר שליט"א ויושב ומקשיב את התורות מהאברכים.

מהר ושדה לבית כנסת

בית כנסת זו היתה ביהכ"נ החסידי הראשון שנוסד בשכונה.

בתחילה נוסדה ברח' עזרת תורה בדירת מגורים שמעל בית ר' חיים קירשנבוים. הדירה היתה ממוקמת בעליית הבנין והיו צריכים לעלות אליה באמצעות שישים מדרגות. אך המתפללים המסורים, למרות שהיו ביניהם כאלו שלא נימנו על הגיל הצעיר עלו את כל הקומות במסירות נפש כדי להתפלל במנין יחד עם אנ"ש.

לאחר מכן, כשבעל הדירה החליט למכור את הדירה כאמור, היה זה אחד מהחבורה ר' חיים נחמן מרגליות שהמציא את המקום הנוכחי בו קיים בית המדרש עד היום.

ר' חיים נחמן שימש כמנהל עבודה אצל ר' אברהם טרגר שהיה אחד מהקבלנים שבנו את השכונה. כך ידע על מיקומה של קומת קרקע פנויה ברחוב דובב מישרים והציע זאת לגבאי ביהכ"נ. הללו שמחו על כך כמוצא שלל רב ומיהרו לרכוש את המקום ולהעביר לשם את פעילויות ביהכ"נ לרווחת המתפללים.

אך ר' חיים נחמן לא הסתפק בכך, רק עמל במו ידיו להכשיר את המקום לשמש לבית מקדש מעט, ריצף את כל הבית והחצר, תיקן את השיש וגם בנה המחיצות מאלומיניום לעזרת הנשים שמפארים את ביהמ"ד עד היום.

כן המשיך לדאוג תמיד לאחזקת המקום, אם זה הכנת סלטים לסעודה שלישית [ולציין כי בנו ר' יחזקאל שרגא שיחי' ממשיך בזה עד היום] או הכנת סעודת הילולת רבינו הק', אם זה כיבוס המפות לכבוד שב"ק ועוד למען לא יחסר המזג. כן היה האחראי לנר התמיד בביהכ"נ ואף המציא פטנט מיוחד שלא יכבה הנר מהרוחות ולא ישחיר את כותלי ביהמ"ד, ממנו הועתק לבתי כנסת רבים.

בין זקני תושבי השכונה מקובל, כי המקום בו עומדת ביהכ"נ כיום היתה מקום התבודדותו של החסיד ר' יעקב גדליה תפילינסקי באותן שנים בהם היה עדיין מקום זה חלק מה'פעלד' בו היו יוצאים אנשי שלומינו מחוץ ליישוב לקיים את עצת הניעור בלילה.

השיעורים והחבורות במשך השנים

כאמור, קבע הרה"ח ר' אלחנן ספקטור את מקומו בביהכ"נ לתורה ולתפילה. זאת ועוד, על אף שבדרך כלל לא היה מדבר ברבים, אך בבית כנסת זו היה מורגש עליו כי בהיות והציבור רובם צעירים שחסרה להם עדיין שימוש חכמים היה מרבה 'לזרוק' אמרות נאות ושיחות או להוסיף חידושים והארות תוך כדי לימודו ושיחותיו עם המתפללים והלומדים.

בתחילה נהגו מחמת חשיבותו וזקנותו להמתין עליו בחזרת הש"ץ, אך ר' אלחנן שסלד מן הפרסום היצר לו הדבר מאוד ותלה מודעה על הקיר בו כתב כמה זמן צריך לקחת עד יוצר וכמה עד שמו"ע וכמה זמן תפילת השמו"ע, כאשר על כל דבר הוא מוצא רמז וגימטריא מיוחדת ושם כתב לא לחכות עליו בחזרת הש"ץ ואף עמד על כך בתקיפות עד שעלתה בידו.

תקופה מסויימת, היה מופיע מידי ליל שישי הרה"ח ר' נתן ליברמנש שליט"א למסור שיעור בספרי רבינו הק' בהתעוררות נפלא לפני עשרות בחורים ואברכים.

שיעורים אלו היוו מוקד ההתחזקות להיאחז באילן החיים של רביה"ק ותלמידיו.

כן היתה תקופה ארוכה שהיו מתאספים כעשרים בחורי חמד בכל מוצאי ש"ק לסעודת מלוה מלכה, עם זמירות וריקודים, והרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר נושא מדברותיו. כמו נערכה שם סעודת ראש חודש בהשתתפות כמה עשרות אברכים.

מספר אחד השכנים: פעם אחת בשעה מאוחרת בלילה אני מבחין באור הבוקע מחלונות ביהכ"נ, עליתי והצצתי בפנים והנה אני רואה איך שהגאון ר' פנחס פרנקל יושב עם הרה"ח ר' נתן ליברמנש ומשוחחים בעבודת ה'. "המחזה הזו לא ימוש מזכרוני" הוא מסיים.

מוסרי השיעורים והמתפללים

הרה"ח ר' מרדכי טורץ זצ"ל היה מוסר לפעמים שיעורים בדף היומי 'במתיקות מיוחדת' כעדות המשתתפים וכן בשבת קודש בסעודה שלישית ועוד. כן אנו מוצאים את ר' משה נחום הורביץ בין אלו שהיו נושאים דברים בשבת בבוקר בספה"ק סיפורי מעשיות ובסעודה שלישית ועוד.

בין חשובי המתפללים נמנו: ר' בנציון קנייבסקי ז"ל, ר' אברהם מרגלית, ר' ברוך ואחיו ר' ישראל דוד קרמר, ר' יעקב דב טרם שנסע להתגורר בחו"ל [וכאן בין כותלי ביהכ"נ חיבר את פירושו הנודע "ישועות יעקב" על המדרש רבה]. ר' יעקב מלמד קבע את מקום תפילתו בביהכנ"נ לתקופה מסויימת, כמו כן ר' פנחס פרנקל היה מהמתפללים הקבועים בעת שהיה עדיין מתגורר באיזור וגם לאחר מכן כאשר לכהן לכהן כרב שכונת אונסדורף ועבר לגור ברחוב סורוצקין היה מגיע במסירות כדי להתפלל עם אנ"ש. ר' קלמן רוזין, ר' יעקב לייב שטרן, ר' יצחק גולדברג – יאדלר. כמו כן היה נמנה על המתפללים הקבועים הרה"ג ר' יהושע לייב חשין זצ"ל (סביו של מיודענו ר' שמואל מאיר הי"ו) על אף שלא נמנה בין חסידי ברסלב אך הטעים את קביעותו בזאת "שהוא רוצה להתפלל במניין שהמתפללים טובלים במקוה". גם ר' נחמן פנחס יאבלום ז"ל היה מגיע תקופה ארוכה להתפלל בביהכ"נ.

בין אנ"ש יש כאלו שהתגוררו בשכנות לביהכ"נ ובאו להתפלל שם באופן קבוע עד שזכו בעצמם להתקרב לאורו של הנחל נובע.

שיעור דף היומי בן 7 מחזורים שיעור דף היומי הראשון בשכונה נוסדה בבית כנסת זו. בתחילה שימש הרה"ג ר' יעקב מאיר זוננפלד כמגי"ש ומאז שעבר לשמש כרב ברכסים ממלא את מקומו גיסו הרה"ג ר' שבתי פיין. במסגרת שיעור זה כבר זכו המשתתפים ללמוד את כל הש"ס במשך ששה מחזורים ועתה אוחזים במחזור השביעי.

זכרון לאחד מבני החבורה

אי אפשר מבלי להעלות את זכרונו של הגבאי הבלתי נשכח הרה"ח ר' יהושע העשיל קלפהולץ ז"ל.

ר' יהושע נולד לאביו ר' חיים יעקב מאנשי ירושלים של מעלה, ובימי בחרותו זכה להתקרב לאור רביה"ק הננמ"ח זיע"א.

לאחר נישואיו, עבר להתגורר בתל ארזה, והיות וזה היה בתקופה בה נוסד ביהכ"נ, שיעבד את עצמו תיכף להיות שמש בביהכ"נ. במו ידיו היה מטאטא ושוטף את הריצפה, פורש את המפות לכבוד שבת קודש ועושה כל מלאכת הקודש.

הרה"ח ר' אלחנן ספקטור אמר לו פעם כי "על דבר אחד הוא מקנא בו, על זה שמעולם אינו מצליח להקדימו בביהמ"ד", כי תמיד היה ר' יהושע העשיל נמצא עומד על משמרתו עוסק בעבודת הקודש, וכך היה תמיד הראשון לפני המתפללים ובמרבית הפעמים גם האחרון…

ר' יהושע העשיל גם שימש כבעל תפילה בשבת סליחות ויום כיפור, ובקולו הערב היה מתחנן לפני בוראו וסוחף אחריו את כל הציבור הק' בהשתפכות הנפש. כן היה מותיקי המשתתפים בשיעור דף היומי בביהכ"נ.

ר' יהושע נפטר בט' תמוז תשס"ה והלויתו יצאה מביתו השני – ביהכ"נ פאר הנחל, שם הספידו מרורות ידידו הרה"ח ר' מרדכי טורץ. יהא זכרו ברוך.

תקנות בית המדרש

להלן תקנות ביהמ"ד מתוך שלט שהיה תלוי בשנים עברו על כותל ביהמ"ד (נזכר כמה פעמים בחיבה יתירה ב"אוסף מכתבים" להרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, כאשר הוא מתכתב עם החסיד ר' הערשל וואסילסקי אודות ביהכ"נ)

לכל אנ"ש היקרים הנקראים ע'ש רבינו ז"ל ה' עליהם יחיו.

מטרת קימת ביהכ"נ הזאת הוא לאחד את כל אנ"ש הגרים מריחוק מקום מבית מדרשנו הקדוש במאה שערים.

"להתחזק ולהתחדש בדרכי רביז"ל ובעצותיו הקדושים"

אנו תפילה להשי"ת שתשרה שכינה במעשי ידינו והבית הזה יהיה מקום תורה ותפילה, מקום אהבת חברים ואחדות אשר כל קיומינו תלוי רק בזה שכל אחד יראה ויבקש  רק הנקודה טובה בחבירו כמו שלימדנו רבינו ז"ל.

בכדי שנוכל להמשיך בניהול וקיומו של הביהכנ"ס, אנו מבקשים מאד מכל באי ביהכנ"ס שישתדלו למען טובותינו ולמען השלום למלאות אחרי התקנות דלהלן:

– הבית הזה מוקדש לתורה ולתפילה ואין רשות לשום צד להביא כאן עניין פוליטי וחילוקי דעות משום עניין שהוא, והמשכיל יבין…

– לא להפריע בשעת קיום שיעור כללי אפילו בלימוד ותפילה, ומי שרוצה ללמוד או לעסוק בתפילה בעת השיעור עליו להכנס בחדר השני.

– אין לרדת להתפלל לפני התיבה כי אם ברשות הגבאים

– כל מנהגי ביהכנ"ס הזאת יהיו כמנהגי בתי הכנסת של אנ"ש היקרים.

– משום לא פלוג… אין להביא ילדות לביהכנ"ס בכל גיל שהוא

ארגון "מבועי הנחל"

סקירת פעילות ביהכ"נ לא תהיה שלימה מבלי להביא ולו סקירה מתומצת, על פעילות אגודת "מבועי הנחל", שהיתה עמוד התווך של חסידי ברסלב באותן הימים, ומעוז שבתה היתה ביהכ"נ פאר הנחל ומייסדיה.

אך טרם כל, עלינו להעלות על נס את הרוח החיה שהלכה לפני המחנה, ה"ה הרה"ח ר' מרדכי טורץ גבאי בית המדרש, שיזם והקים את אגודת מבועי הנחל ועמד בראשה במסירות נפש עצומה.

הוא הגבר הוקם על, שנטל על שכמו לסבול עולם של חסידי ברסלב, והיה לרוח החיה באופנים לכל דבר כינוס והתאספות, במיוחד לצעירי הצאן בחורי החמד והאברכים יחד עם המבוגרים, למען ידע כל אשר בשם 'ברסלב' יכונה, מה הם דרכיו ועצותיו של רביה"ק ותלמידיו ומה זכותו להיקרא 'ברסלב'ר חסיד'.

כך בפעילות ארגון מבועי הנחל כפי שנסקור להלן על קצה המזלג, כך בייסוד תלמוד תורה "תורה תמימה" וכך בכל שאר פעולות הקודש כולן שווין לטובה, שהיה עושה ומעשה בכל כחו, אונו ומרצו ובודאי יזכרוהו חסידי ברסלב לטובה ויהו כל הפעולות הנפלאות טובה לנשמתו ובגן עדן תהא מנוחתו עד יקיצו וירננו שוכני עפר במהרה.

***

אגודת מבועי הנחל פעלה בכל התחומים הנצרכים הן אצל האברכים הן אצל הבחורים וצעירי הצאן, כאשר גולת הכותרת היתה הו"ל של הירחון "מבועי הנחל", שיצא לאור בין השנים תשל"ח-תשמ"ה (??).

הבה נפתח את הירחונים ונקבל הצצה חטופה לשלל הפעילות כפי שתועדה בירחונים התקופתיים, וכל שאר מעשי תקפם הלא הם חרוטים שם לדורות עולם.

ההתייסדות

בשנת תשל"ו התעורר הצורך ללכד את בחורי החמד דרי עיה"ק ירושלים, לשם כך ייסדו כמה אברכים בעלי שאר רוח את הארגון "מבועי הנחל". לצורך קיום הפעילות מצאו את ביהכ"נ "פאר הנחל" כפינת יקרת מתאימה לכל פעולותיהם הברוכות, בהיותה הרחק משאון העיר והמולת בית המדרש הגדול.

ביום הילולת רביז"ל התקיים כינוס היסוד בהשתתפות כ-180 בחורי חמד, כאשר הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר הגיע לפאר את המעמד בהשתתפותו. במהלך הכינוס נשאו דברים הבחורים ר' משה גדליה אנשין ז"ל ולהבחל"ח ר' אברהם שמעון בורשטיין שליט"א.

בכך נפתח "ארגון הצעירים" לבחורי החמד עם פעילות שבועית וחודשית, כגון סעודת מלווה מלכה שבועית בהשתתפות חשובי אנ"ש ביניהם הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר, שהיה נושא מדברותיו ולאחר מכן יוצא יחד עם הבחורים לקיים עצת הניעור בלילה בשדה הסמוכה.

באחד מהסעודות הללו הנהיגו לראשונה לוח לימוד יומי בספרי רבינו הק' שהיה יוצא אחת לשלושה חדשים, בתחילה היה שם רק סדר אמירת דף ליקו"ת ביום ובהמשך הוסיפו סעיף שו"ע ואחד מספרי רבינו ליקו"מ או עלה לתרופה ועוד… הרבה בחורים העידו שרק בזכות לוח לימוד זה הם זכו להתחיל להגות בספרי רבינו ז"ל ועברו באמצעותו על כמה וכמה מספרי רבינו.

בימי חוה"מ התקיים כנס לבחורים בביהכ"נ פאר הנחל בו שמעו גם דיבורים מזקני וחשובי אנ"ש.

אברכים

עם הזמן החלו לקיים גם פעילות לאברכים, במסגרתה היו מתאספים מדי חודש לסעודת ראש חודש, לפעמים בביהכ"נ, לפעמים בהיכל ביהכ"נ שבת"ת תורה תמימה דאז או בשאר מקומות, כאשר חשובי ומשפיעי אנ"ש היו באים להשמיע מדברותיהם, ביניהם ר' נחמן בורשטיין ור' מרדכי טורץ ז"ל ולהבחל"ח הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר ור' משה קרמר ועוד.

מדי ראש חודש היו מעוררים להתחזק בעניין אחר. לדוגמא, בסעודת ר"ח ניסן תש"מ אנו מוצאים כי האברכים קיבלו על עצמם להתחזק בשמירת הדיבור בביהכ"נ, כאשר האברכים מגדילים לעשות, וחותמים בחתימת ידם על קבלה שלא לדבר בביהכ"נ מתחילה ועד סוף. כן אנו מוצאים בר"ח אדר תשל"ט כי התקבלה ההחלטה להתחיל ללמד יחד את התורה הזמנית ביחידות ובחברותות, וכן להתבודד על פי התורה ולומר התפילה שעל התורה ואף חילקו בכל פעם קונטרסים עם התורה והתפילה.

כן היו מארגנים מדי שנה סעודה בליל הילולת רביה"ק בסוכת ביהכ"נ, בהשתתפות חשובי אנ"ש, וכך, בין השאר, אנו מוצאים כי בשנת תש"מ פיאר בהשתתפותו החסיד ר' צבי יוסף ואסילסקי מארה"ב – שהיה מלוה מקרוב את כל פעילות הארגון בממון ובטירחא.

כמו כן היו האברכים מתאחדים מדי פעם לתפילה בכח ועוד שלל פעילויות בעבודת ה' והתקרבות לרביה"ק.

צעירי הצאן

לאחר מכן ייסדו 'חברה' לצעירי הצאן, כאשר הר"ר משה גדליה אנשין משמש כמשגיח, על אף היותו בחור, ואתו עמו להבחל"ח הר"ר אלעזר אנשין.

מדי פעם הביאו אברכים מאנ"ש לדבר לפני הילדים, כגון הרה"ח ר' יצחק גרשון ברזסקי ועוד.

תקופה מסויימת התקיימה אסיפה שבועית בשם "אז נדברו", בה ישבו הילדים עם המשגיח למעין 'שיחת חברים', להלעיט את לבם הטהור בדיבורים מתורת רבינו ז"ל ותלמידיו עוד משחר טל ילדותם.

ירחון מבועי הנחל

מאוחר יותר החלו להוציא את הירחונים הנודעים "מבועי הנחל", בהם נקבצו מאמרים מובחרים, לליבון תורות רביה"ק ותלמידיו, מעוטרים בשיחות ופנינים, אמרות וחרוזים וכן מאמרים נכבדים מזקני וחשובי אנ"ש, כמו גם עדכונים על הנעשה בפזורות אנ"ש.

בירחון זה הועלו לראשונה על מכבש הדפוס חידושים מאנ"ש לפי סדר התורה הזמנית ועוד. במשך כשבע שנים התקבל הירחון מדי חודש בהערצה אצל אנ"ש בכל מקומות מושבותם, ועד היום מהווה הירחון הזה במה נכבדת להרבה עניינים העומדים ברומו של עולם ועוסקים בליבון משנת ברסלב המסורה לנו מדור דור.

כן היה פעיל למשך תקופה "כולל מבועי הנחל" בשעות של לפנות בוקר.

בנותן טעם להביא כאן מתוך משא שנשא הרה"ח ר' משה גדליה אנשין ז"ל בכינוס חול המועד פסח שע"י מבועי הנחל:

המיוחד שבועידה זו – אמר – שקדמו לכך דיונים רבים משך החדשים האחרונים, דיונים לשיפור כל צורת הארגון בכללותו; היתה זו יזמת הבוגרים שבצעירים שבאו והתענינו אצל האברכים, שבעבר היוו את הרוח החיה בארגון, היאך ובמה ניתן להביא את הארגון לידי התרעננות ויעול יתר בכל מערכותיו – מערכת השיעורים בספרי רבינו זיע״א המתקיימים על ידי חשובי אנשי שלומינו; הגדלת מספר המשתתפים בהם; הידוק האחדות והקשר בין הצעירים ובעיקר, העלאת הרמה והשייכות לעבודת השי״ת באמת, כפי שרצה רבינו הקדוש.

למאז התקיים הכנס הראשון לצעירי חסידי ברסלב לפני יותר מעשר שנים ועד היום – הכריז ר״מ אנשין – עדים אנו לשיפור אחר שיפור בשורות הארגון. אך מה היה תמיד סוד ההצלחה – שאל – התארגנותם של הבחורים מעצמם ומרצונם. בחורים בני שבע עשרה שמונה עשרה ארגנו שיעורים והלכו מצעיר לצעיר להשפיע עליו שיבוא וישתתף. אכן הצעירים עצמם הם המשפיעים הסובים ביותר על החברים, לא אברכים העומדים בראש הארגון יעשו בהצלחה כפי שעושים זאת בני הארגון עצמם. גם היום באה ב״ה כל היזמה מצד צעירים צמאים לדבר ה', אך משימתם קשה היום פי כמה וכמה מכיון שהקהל גדל בלע״ה. אך לפני כמה עשרות שנים – סיפר – היו חסידי ברסלב מיעוס זעום כאן בארץ ישראל ואילו כיום ב״ה יש לנו בירושלים בלבד יותר ממאה צעירים חסידי ברסלב.

״מטרתו הראשית של הכנס היום היא – אחדות; לגרום לאיחוד חזק בין הבחורים, כי יודעים אנו מהנסיון, ששני צעירים יכולים להשתתף שנים בשיעור אחד ולינוק חיות נפלאה ממנו, ומאידך לא להכיר בכלל אחד את משנהו. עלינו אפוא לדאוג מהיום והלאה שיתעניינו איש ברעהו וישתדלו להתאחד. ומה איכפת לי הדבר, ישאל השואל, אם אין מכירים זה את זה, בכן רבותי! עובדא היא שאם אין אחדות, אם אין אחד מכיר את השני, מגיע זמן – אם לא עכשיו הרי אחרי הנישואין – שמאבדים את כל הקשר לברסלב, אין מכירים שם איש ואם גרים קצת רחוק, למה לבוא לבית המדרש דחסידי ברסלב?! … ואז, כאשר יש לזה בן, אין זה יודע כבר ולא כלום על החסידים וכך נידחות נשמות, אך ורק בגלל חוסר ההיכרות בין הצעירים. לא כן כאשר נגביר בינינו את האחדות, כבר לא ינתק אף פעם הקשר; ואפילו ממרחק יבוא האברך אל בית המדרש כדי לראות את ידידיו, לבו ימשוך יותר לחברת החסידים מכיון שיש לו ביניהם מכרים, ואגב כך כבר יאזין יקשיב לשיעור בליקוטי מוהר״ן וכו".

***

לאחרונה זכה בית הכנסת לעדנה, כאשר כמה פעילים מסורים חידשו את שלשת התפילות היומיות במקום, כן חידשו את הסעודה שלישית מדי שבוע, יחד עם פעילויות תקופתיות כגון סעודת ר"ח וכו', כאשר המקום משמש כאבן שואבת לבחורים הלומדים בישיבות באיזור לחבורות ועוד, זאת מלבד התפילות בשבתות ומועדים, ועוד מתכננים לבנות שם חדרי התבודדות ועוד. כה לחי.

 

מקורות: אבקשה (טבת תש"פ, סיון תשע"ט), אוסף מכתבים, גנזי אבא, מבועי הנחל