ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > בתי הכנסת של אנ"ש (ט)

בתי הכנסת של אנ"ש (ט)

ז׳ בתמוז תש״פ

בית הכנסת של אנ"ש: תיאור קורות בתי הכנסיות של חסידי ברסלב, מאמר תשיעי בסדרה: בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים. והפעם: בית הכנסת ברסלב במאה שערים באחד מגלגוליו: ליד שער דוידוביץ'

בית הכנסת דוידוביץ' – מאה שערים

המאמר על בית הכנסת ברסלב דוידוביץ', בשכונת מאה שערים הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בעלון "מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה

במאמרים הקודמים עסקנו רבות בבתי כנסת שהיו בבחינת תורה שבכתב, עתיקים וותיקים, שאין בינינו מי שעוד זוכרם. לעומת זאת, במאמרינו זה נעסוק באחד מבתי הכנסת שיש עדיין כמה מאנ"ש החיים איתנו כיום לאיו"ט שעוד נוצרים בזכרונם בית כנסת זה, כבית יוצר לחסידות ברסלב ויסוד לבית מדרשנו במא"ש העומד על תילו בפאר והדר.

רוח חדשה

כמו שראינו במאמר הקודם, שכאשר ר' אליהו חיים רוזין עלה בשנת תרצ"ו מאומן, לאחר שניצל מציפורני הקומוניסטים והשתכן בדירה בשוק מא"ש אשר בעיר החדשה, מצא את אנשי שלומינו ללא בית כנסת משלהם מתגלגלים ממתנות חסד מאחד למשנהו.

ר' אליהו חיים החליט כי לא עוד! הגיע הזמן שלאנ"ש יהיה בית כנסת משלהם. ממחשבה למעשה – הוא ניגש להרה"ח ר' אברהם שטרנהרץ והביע בפניו את הרעיון, אך ר' אברהם תמה לעומתו, באמרו: "בשביל מי לבנות ביהמ"ד? מי יממן את ההוצאות הגדולות? האם אתה בונה על אנ"ש הנאבקים מידי יום על פת לחם?"

וזאת לדעת, כי באותן ימים רוב אנ"ש התגוררו בעיר העתיקה, ושם כבר היה להם ביהמ"ד משלהם כאשר סיפרנו עליו במקומו (בין היתר, כאן), אך ר' אליהו חיים היה האיש שאינו שם לבו לחשוב 'מה יאמרו הבריות', וברוח החיה שבו החל מיד בפעולות מעשיות לחפש מקום ראוי להיות משכן לצדיק ולאנשיו הנקראים על שמו, לכונן ולייסד ביהמ"ד לצרכם.

לאחר מאמצים כבירים, מצא את מבוקשו ברחוב עונג שבת 2, בכניסה לשוק מא"ש בשער הפונה מרחוב סלונים פינת רחוב סלנט, המכונה 'שער דוידוביץ' ע"ש אחד מתושבי השכונה שהיה גר בחצר סמוכה ה"ה ר' יוסף דוידוביץ.

היתה זו דירה קטנה בת 2 חדרים, אליה הובילו 15 מדרגות. ר' אליהו חיים הצליח להשיג מאיזהו מקומן 'שידה' שתשמש כבימה, וכך קם והיה לאנ"ש בית מדרש ראוי לשמו, קטן במידה אך גדול וענק ברוח. אחד מהזקנים שעוד זוכר את המקום נענה, כי אינו מסוגל להבין איך במקום קטן כזה נכסו כ"כ הרבה אנשים, אין זה אלא שהיה שם בחינת 'עומדים צפופים ומשתחווים רווחים'…

בתחילה התפללו בקומה התחתונה ובהמשך עלו למעלה, לקומה השניה, סמוך לביתו של ר' יוסף דוידוביץ.

זה השער לה'

כמעשי אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם כך מעשיהם כאן, בהתחדשות החלו לעבוד את השי"ת בבית מדרש זה, כאשר ר' אליהו חיים רוזין ממנה את ר' שמואל מרדכי קורנבליט לגבאי בית המדרש וכבעל  תפילה קבוע מדי יום, מלבד זאת היה משמש גם כ'מתחיל' בתפילת שחרית בקיבוץ בימי ר"ה, כמו כן שימש כגבאי צדקה לאסוף כספים עבור הוצאות שבת לאנ"ש.

ר' משה ירוסלבסקי שימש גם כגבאי והיה מכריז העליות, בקולו החזק היה מזמר את הזמירות בסעודה שלישית ובכל עת.

כמו כן היה מנהגו לארגן בסוכת ביתו מדי שנה סעודה לכבוד הילולת רבינו הקדוש.

בימות החול היה ר' שמואל הורביץ מגיע במיוחד מהעיר העתיקה למסור שיעורים בתורת רביה"ק, כן מסר שיעורים ר' אליהו חיים רוזין. ר' אליהו חיים אף היה לומד סיפורי מעשיות וליקו"מ בשב"ק.

לאחר עלייתו של ר' לוי יצחק לארה"ק התחיל הוא למסור שיעורים בביהמ"ד ולנהל את כל צרכי ביהמ"ד ביד רמה.

פעם אחת לא הגיע ר' לוי יצחק ללמוד סיפורי מעשיות וכיבדו את ר' משה ירוסלבסקי ללמוד. ר' משה היה יהודי פשוט ולמד מילה במילה כל המעשה הראשון 'מעשה א מאל איז געווען א מלך' וכו' בלי להוסיף כלום מדיליה, אך משתי עיניו זלגו דמעות שליש מרוב הרגשתו בסיפורים הקדושים, וכך הלהיב את לב כל השומעים באמונת אומן בקדושת רביה"ק והמעשיות הנוראות שסיפר.

כל השנה שימש כבעל קורא ר' יצחק גרשון ברזסקי בנעימותו המפורסמת, לבד ממגילת אסתר שהיה רלוי"צ בנדר קורא בהתלהבות מיוחדת.

במאמר הבא נביא בעז"ה תיאורים חיים מהווי ביהמ"ד מכתבי הזמן דאז ועוד.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support