בתי הכנסת של אנ"ש – פרק ה

המאמר על בית הכנסת ברסלב – בתי מחסה הינו חלק מסדרת מאמרי "בתי הכנסת של חסידי ברסלב", שפורסמה לראשונה בעלון "מימי הנחל", ע"י מכון "אלופי הנחל", ומתפרסם כאן ברשותם האדיבה

גלילות ירושלים פרק א' – שערי חסד

שנת ת"ש בירושלים החדשה הצעירה יחסית לשכנותיה בעיר העתיקה, עוד ועוד אנשים מגלים את האור, ומתקרבים אל רבינו הק', כך שבשכונת שערי חסד הרחוקה מבתי הכנסת של ברסלב בעיר העתיקה ומא"ש, מתחילה להתלכד חבורה של אנשי הנחל נובע, חלק מגיעים ממשפחות אנ"ש וחלק מקורבים חדשים שזה עתה באו כר' זאב חשין, ור' העשיל פרנקל, ר' משה רוזנטל, ור' יום טוב זלוטניק, ר' אברהם מרגליות, ר' משה פרידמן, ועוד.. חבורה זו עבדה את ה' בלב ונפש אך היות וההתנגדות לחסידות הייתה רבה ובפרט לחסידי ברסלב החליטו אנ"ש לייסד מניין משלהם תחילה מצאו מקום לתפילה בבית מדרשו של ר' אריה לוין במשכנות שאננים הקרובה משם עברו אל שטיבל צדדי בבית הכנסת "חסידים" בשכונת שערי חסד ומשם לבית מדרשו של ר' שלום כאסר התימני ברחוב כהנוב, כך נדדו מבית מדרש למשנהו תקופה ארוכה עד שהחליטו לא עוד, הגיע הזמן שיהיה להם בית מדרש משלהם.

הביאו אלי סיד ואבנים ואני בונה…

ר' יום טוב זלוטניק שם עיניו על שטח סמוך לביתו ברחוב השל"ה שיבנה עליה לעתיד בית החסידים ברסלב, אך ההתנגדות הייתה עצומה ר' יום טוב לא חשב להתייאש הוא חיפש איך למנוע ההתנגדות וניסה להימנות בין חברי ועד השכונה בכדי להוריד ההתנגדות מבפנים על אף שתמיד היה נחבא על הכלים ובורח מן הכבוד אך מה לא עושים למען כבוד רבינו, לאחר ששקטה המחלוקת ורצו לבנות התחילו מניעות הממון,  אם בירושלים בכלליות לא היתה הפרוטה מצויה על אחת כמה וכמה בין אנ"ש אשר היו עניים מרודים, הרה"ח ר' משה בורשטיין בראותו את המצב תרם את הלירה הראשונה דבר זה רומם רוחם של אנ"ש שלקחו על עצמם התחייבות של לירה אחת הרב ד"ר מרדכי בוקסבוים (המשפטן החרדי ופרקליטו של היהדות החרדית) שהתקרב ע"י ר' משה רוזנטל עודד את הבניה ביודעו את הבירוקרטיה של האנגלים ולקח על עצמו סכום ניכבד ואף קרא את ביהמ"ד "אוהל אסתר" ע"ש אימו, ר' יחזקאל מרגליות (חותנו של ר' נחמן בורשטיין ז"ל)  יצא לאסוף כסף עם המלצה של זקני אנ"ש ר' אברהם שטרנהרץ ור' אפרימ'ל מפשעדבוז' שר' יחזקאל היה מאוד מיודד עימו, וכך התחיל להצטבר כסף עבור הבניה ורכשו צריף ברחוב השל"ה, סמוך ל"קוואל" שהיה מקור מים מרכזי לתושבי שערי חסד.

הבניה

אך להוציא רישיון בניה בעירייה המנדטורית תחת שלטון האנגלים היה מאוד קשה להשיג ובודאי בזמן קצר כזה, יעץ להם ר' מרדכי בוקסבוים לנצל לטובתם את החוק האנגלי האוסר להרוס מבנה קיים וכך הוחלט ביניהם להקים את ביהכ"נ בין לילה אנ"ש נערכו לבניה ובלילה אחד התחילו לבנות את ביהמ"ד בעשר אצבעותיהם כשהם משמשים כבנאים למרות שרובא דרובא לא הורגלו בכגון דא כאשר בין הבונים נימנים חשובי אנ"ש ר' יום טוב זלוטניק ר' העשיל פרנקל ר' אברהם מרגליות ר' משה פרידמן ושיבלחט"א ר' אריה אלבום שליט"א ועוד.. הטייח היה מאנ"ש וממתפללי ביהמ"ד ר' זעליג שצקובסקי, חתנו של ר' יעקב צבי פילמר, שזה היה מקצועו, וכך חפרו את היסודות הניחו קורה על גבי קורה לבינה על גבי לבינה פח על גבי פח ור' יום טוב זלוטניק עמד וניצח על מלאכת הקודש, השמחה בעת העבודה היתה ממש פורצת גבולות על כל התקדמות ועל כל שורת לבינים חדשה יצאו בריקוד על פני השטח כאשר ר' יום טוב כמובן גם נימנה בין הרוקדים,  ובחסדי ה' עלה בידם לבנות קיר שלם (הקיים עד היום) בימים הבאים הושלמה העבודה בחשאיות, פעם אחת באמצע הבניה הגיע פקח מטעם העיריה המנדטורית מיד ניתק ר' יום טוב את זרם החשמל שנמשך מביתו הסמוך חמק חרש לחסידישע שול כשליקוטי תפילות בידו התפלל והתפלל עד שסר האיום כך חיברו יחד לבינה ללבינה טייחו והחליקו עד שהושלם הבניין, באחד משלבי הבניה התפוצץ צינור מים סמוך ומים החלו לזרום בשטף רב איש לא ידע איך לעצור המים אך ר' יום טוב זלוטניק התייצב להתפלל לפני קונו שיתקן עצה מלפניו והנה התגלה שבמעלה רחוב אוסישקין נמצא ברז ראשי חיפשו ומצאוהו וסגרוהו עד תיקון הצינור הפגום.

ר' משה אריה רוזנטל הבטיח לכמה אנשים ישועות אם יסייעו בבניה אחד מהם ר' מרדכי בוקסבוים שלא היו לו בנים זכרים  למעלה מעשרים שנה נולד לו בן בזכות הברכה (ה"ה ר' יוסף בוקסבוים יו"ר הטור השלם) (עוד אחד שהיו לו ילדים נושע בבנים..) ור' משה ירוסלבסקי זכה לשפע בזכות זה, (שיש"ק חלק ז' ע'מ ק"א)  וכך במסירות גוף ונפש ניבנה עוד בית יוצר לתורה יראת שמים ועבודת ה' עוד להבה ניצתה ונהפכה ללהבה יוקדת.

אש יוקדת

אור רבינו התחיל לפרוח בשכונת שערי חסד ובית הכנסת הקטן נהפך למגדלור רוחני כפי שמעידים התושבים מאותם ימים שלאו דוקא נימנו בין חסידי ברסלב, כדברי ר' שמואל הורביץ "ונעשה קיבוץ יפה בשכונת שערי חסד והתחילו להתפלל שם וללמוד ספרי רבינו ז"ל ונעשה התעוררות גדול" (ימי שמואל ח"ג פרק ל"ו) אנ"ש התחילו לומר שם שיעורים ר' אברהם שטרנהרץ היה מגיע מהעיר העתיקה עם ר' משה בורשטיין מדי שבת בכדי למסור שיעור בליקוטי מוהר"ן כאשר לשיעור מצטרפים בני עלייה משערי חסד שלא נמנו כלל על אנשי שלומינו, היו הרבה מאנ"ש שהתקרבו בביהמ"ד זה ר' יום טוב זלוטניק אף ביקש מר' שמואל הורביץ לבוא לומר שיעור באופן קבוע אך לא אסתייעא מילתא, בשנים הבאות מסרו שם שיעורים הרה"ח ר' אריה לייב שפירא ר' לוי יצחק בנדר ור' אליהו חיים רוזין שהיו מגיעים ממא"ש בכדי למסור שם שיעורים  בין מתפללי ביהמ"ד נימנים פארי וחשובי אנ"ש ביניהם  ר' וועלוול חשין ר' נחום יצחק פראנק ר' זעליג שצקובסקי ר' משה אריה רוזנטל ר' אברהם מרגליות ר' משה פרידמן ר' העשיל פרנקל ועוד… מעיין רבינו המשיך לפכות בשכונה רבות בשנים (כעבור כמה שנים נוסדה בשכונת שערי חסד חבורת מקורבים בשם "פחד יצחק" ע'ש מייסדו ר' יצחק אנשין וע"ש הפחד שהיה אם יתוודעו מי הם באי החבורה המקורבים משם נמנים כיום על זקני וחשובי אנ"ש).

כיום

כשמונים שנה עבר מעת יסוד ביהמ"ד והרבה תהפוכות עבר על ביהכ"נ זה כאשר רצו להחריבו לפני כמה שנים בתואנות שונות, וב"ה שזממם לא עלה בידם וביהמ"ד עומד על תילו ואף שופץ לפני כ30 שנה ובשנת תשע"א שוב, ומתקיימים בו תפילות מדי יום ביומו ושיעורים ממשפיעי אנ"ש בגמרא וחסידות תמידין כסדרם, סעודה שלישית בצוותא מדי שבוע, ואף בשנים האחרונות היתה תקופה שהתקיימה בו ישיבה, כיום ביהמ"ד מתנהל ע"י הגבאי ר' משה גוטדינר הי"ו ובניו המתמסרים בכל נפשם לביהמ"ד ועדיין אפשר לראות את כותל המסירות נפש שנותר לגל ועד על מסירות נפשם של אלו שזכותם עומדת לעד ובזכותם שבוודאי תעמוד להם  לעד

מקורות : כיסופים- ח. בורשטיין, סיפורים ירושלמים, ימי שמואל ח"ג, הקלויז, שיח שרפי קודש, תודה לר' אברהם שמעון בורשטיין

לחצו כאן לכל מאמרי "בתי הכנסת של אנ"ש"