בענין זמן קידוש לבנה
ט׳ באייר תשע״ט
איך לנהוג בהתחלת זמן קידוש לבנה: האם להמתין למלאות שבעה ימים שלמים, כפי שמבואר בליקוטי הלכות, או שלא להמתין, כפי שכתוב בחיי מוהר"ן? ואיך נהגו בענין זה רבי לוי יצחק בנדר, רבי אברהם שטרנהרץ ועוד (הלכה ומנהג)
בנוגע איך לנהוג בהתחלת זמן קידוש לבנה[1] אם להמתין למלאות שבעה ימים שלמים, כפי שמבואר בליקוטי הלכות, או שלא להמתין, כפי שכתוב בחיי מוהר"ן: שפעם אחת באיזה חודש לא נראתה הלבנה משום שהיתה מכוסה בעננים כל הזמן, ואמר אז רבינו שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל להתעניין תמיד אם כבר אפשר לקדש, אפילו אם לא מלאו שבעה ימים (לא העתקתי הלשון אלא המשמעות וד"ל).
תחילה רציתי לכתוב שכפי ידיעתי נהגו אנ"ש כאן בירושלים בבית מדרשינו במאה שערים, בראשות מורינו הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, להמתין על שבעה ימים שלמים כמו שכתוב בליקוטי הלכות, שנראה שם שהוא קפידה גדולה. והמובא בחיי מוהר"ן מדבר בשעת דוחק גדול כמו שמבואר שם. ורק חלק קטן ממתפללי בית מדרשינו נהגו להקדים. וידוע לכל גודל מידת דייקנותו של ר' לוי יצחק ז"ל במנהגי אנ"ש.
והנה קבלתי מגיסי, הרב החסיד ר' אליעזר מרדכי קעניג שליט"א מצפת ת"ו, העתק מתוך מכתב של מר אביו הוא מורי חמי מורינו הרב החסיד ר' גדליה קעניג זצ"ל, מגדולי משפיעי אנ"ש בדור שלפנינו, שם הוא מזכיר ומבאר דעת רבו המובהק מורינו הרב החסיד רבי אברהם שטרנהרץ זצ"ל נכד מוהרנ"ת זיע"א בענין האמור. ר' אברהם ז"ל גדל בביתו של הרה"ק מטשערין זצ"ל, וזכה להכיר ולשמש את רוב תלמידי מוהרנ"ת ז"ל וידע היטב את מנהגם ודרכם בקודש בכל עניני רבינו ז"ל, 'ואין בודקין מן המזבח ולמעלה.' [דרך אגב הוסיף לי גיסי הנ"ל ששמע בעל פה ממר אביו ז"ל אודות מה שאמר מורינו הרב ר ' אברהם שטרנהרץ ז"ל בשם מוהרנ"ת זיע"א, שכשנכנס בתוך היממה של יום השביעי מהמולד אפשר כבר לקדש, שזהו רק כשחל במוצאי שבת קודש וזה לא נזכר במכתב].
[הרה"ח ר'] שמואל משה קרמר
להלן המכתב:
העתק אות באות מתוך מכתב הרה"ח מגדולי אנ"ש רבי גדליה קעניג זצ"ל
"…וששאלת באיזה יום אחר המולד אומרים קידוש לבנה בארץ ישראל, ואם הוא אחר ז' ימים, מה הטעם כתוב בחיי מוהר"ן שצריכים לומר תיכף אחר ג' ימים. העיקר הוא אצלינו לחדש הלבנה אחר ז' ימים שלימים מעת לעת מזמן המולד וכמבואר בליקוטי הלכות, בהלכות ראש חודש הלכה ג' אות ד' שכתב, וזו לשונו: כי קידוש הלבנה הוא אחר שבעה ימים מן המולד שהוא כנגד שבעה ימים נקיים כאשה המטהרת לבעלה וכו'. גם [שם, ב]יורה דעה הלכות נדה הלכה א' אות ז' כתב, וזו לשונו: ועל כן אסור לחדש הלבנה קודם שיעברו עליה שבעה ימים בבחינת שבעה נקיים הנ"ל, עד כאן לשונו.
ומה שכתבת שכתוב בחיי מוהר"ן שצריכים לומר תיכף אחר ג' ימים, לא מצאתי שם כלשון הזה, אלא כך כתוב שם בחלק עבודת השם סימן ל"ז: פעם אחת היה יסורים באיזה חודש שלא היתה הלבנה וכמדומה שלא קידשו אותה אז כלל, אחר כך אמר רבינו שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל לקדש הלבנה קודם שבעה ימים וציוה לעיין בפוסקים וכו'. והנה גם מסיפור זה גופא ראיה גדולה שתמיד היה רבינו נזהר לא לקדש הלבנה קודם שבעה ימים, רק מפני שעל ידי זה אירע פעם שלא קידשו אותה כלל, על כן עלה על דעת רבינו להתחיל לקדש הלבנה קודם שבעה ימים בכדי שלא לאבד חס ושלום קבלת פני אבינו שבשמים פעם אחת בחודש.
והנה מתי ובאיזה זמן אירע סיפור זה לא מצינו מבואר. אמנם מהסיפור השני שכתוב שם להלן בסמוך באותו סימן ל"ז הנ"ל: פעם אחת נתאחרתי בקידוש הלבנה וכו', יתברר לנו באם יתכן לומר שזהו אותו הסיפור המובא בספר ימי מוהרנ"ת, הרי מבואר שם שאירע זאת בשנת תקס"ז חודש טבת, והיה אפשר לומר שגם הסיפור הראשון פעם היה יסורים וכו' הנ"ל אירע סמוך באותו פרק זמן, ושעל כן חיברם מוהרנ"ת וכתבם שניהם בסימן אחד. ואם נכונה היא השערתינו זאת, הרי שיש לנו עוד ראיה גמורה שלא היתה כוונת רבינו ז"ל לשנות מנהגינו ח"ו, אלא באופן יוצא מן הכלל דהיינו בשעת הדחק גדול שאפשר שעל ידי זה יפסידו מלחדש הלבנה לגמרי. דהנה הלכה א' מהלכות נדה הנ"ל ששם כתוב בפירוש אסור לחדש הלבנה קודם שיעברו עליה ז' ימים וכו', מיוסדת על מאמר מישרא דסכינא שבליקוטי מוהר"ן תורה ל"ב שנאמרה בשבת חנוכה תקס"ז, היינו באותו פרק זמן [בו] אירעו הסיפורים הנ"ל [המובאים] בחיי מוהר"ן, ובוודאי שהלכה זו נתחדשה ונכתבה באיחור זמן מה, ואנחנו רואים כי אף על פי שזה עתה דיבר רבינו שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל לקדש את הלבנה קודם שבעה ימים, אף על פי כן כתב שם מוהרנ"ת שאסור לחדש הלבנה קודם שבעה ימים, הרי מוכרח שכדברינו כן הוא, שכוונת רבינו לא היה להנהיג כך מעתה אלא באופן הנ"ל דהיינו בשעת הדחק גדול וכנ"ל, ועל כן אנחנו נוהגים לקדשה רק אחר שבעה ימים שלימים מעת לעת מזמן המולד.
אבל כגון דא צריך למודעי [=יש לספר], אשר כ"ק מו"ר עט"ר הרב ר' אברהם שטרנהרץ זיע"א הנ"ל אמר לנו בפירוש כמה פעמים שקבלה בידו איש מפי איש שאבי אבי זקנו, מוהרנ"ת זיע"א, היה לפעמים מחדש הלבנה גם אם עדיין לא עברו עליה ז' ימים שלמים מעת לעת אלא אם רק נכנסה ביום הז' היה נוהג לחדש הלבנה. ונראה לי לומר דאפשר שרצה לקיים בזה דיבור זה שיצא מפה קדשו של רבינו הקדוש זיע"א שצריכין לראות להקדים את עצמו להתחיל לקדש את הלבנה "קודם ז' ימים", והיינו קודם ז' ימים שלימים, אבל לא קודם שנכנסה ביום השביעי, והטעם בזה הלא היא כמוס עמדי חתום באוצרותי ואין כאן מקומו, ואולי יתבאר במקום אחר, וכן אנחנו נוהגין בעצמינו, וכבר גילינו לכל החברים המקשיבים לקולינו, וכן הם נוהגין.
(פורסם לראשונה בעלון "נחלי ברכה")
על פי ההלכה, אי אפשר לקדש את הלבנה טרם עברו שלשה ימים מהמולד, ויש ממתינים עד שיעברו שבעה ימים. על פי המעשה המובא בהמשך, מחיי מוהר"ן, משמע שלא להמתין לשבעה ימים, אלא משעברו שלשה ימים מהמולד, מיד יקדש הלבנה, ואולם, בליקוטי הלכות, כותב רבי נתן שלא לקדש הלבנה עד שיעברו שבעה ימים. ולכאורה סתירה היא.
