בעל השדה

ב׳ באלול תשע״ט

במאמר זה נבאר את ענין עסקו של רבינו בתיקונם של נשמות ישראל, בחייו ולאחר הסתלקותו. נתחיל בביאור ענין היות רבינו, רבי נחמן מברסלב, "בעל השדה" העוסק בתיקון נשמות ישראל.

תקציר: במאמר זה נבאר את ענין עסקו של רבינו בתיקונם של נשמות ישראל, בחייו ולאחר הסתלקותו. נתחיל בביאור ענין היות רבינו, רבי נחמן מברסלב, "בעל השדה" העוסק בתיקון נשמות ישראל.

באתי לקרב נשמות ישראל:

נשמתו של רבינו הקדוש לא ירדה לעולם בשביל עצמו, אלא כדי לקרב נפשות ישראל להשם יתברך. וכך העיד על עצמו: "אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל, כי בשבילי איני צריך לעשות כלל. רק באתי לעולם, לקרב נפשות ישראל להשם יתברך" (חיי מוהר"ן, שז).

"ורמז לנו מדבריו הקדושים, אשר כל עניינו שבא לזה העולם, הוא רק בשביל לתקן כל הנפשות הנפולות … וכן כל ייסוריו שסבל בעולם הזה, וגם כל התגברות ההעלמה שנעלם אורו הקדוש מהעולם, עד שיש רבים שלא זכו ליהנות מאורו הקדוש – הוא רק בשביל זה" (משיבת נפש, הקדמה).

ההתחלה: התקרבות ר' שמעון

ואכן, בזה עסק כבר מימי נעוריו: לקרב נשמות ישראל להשם יתברך. וכבר ביום הבר-מצוה [שהיה גם יום חתונתו], כבר התקרב אליו תלמידו הראשון, רבי שמעון. "ודיבר רבינו ז"ל לרבי שמעון דברי התעוררות הרבה, שאין שום תכלית בעולם הזה, כי אם לפרוש מתאוות עולם הזה ולעבוד את השם יתברך" (חיי מוהר"ן, קו).

"והמשיך ליבם לה' יתברך"

ולאחר חתונתו, כשהתגורר בבית חמיו בכפר 'אוסיאטין', והיה עוסק בעבודת ה' במסירות נפש בשדות ויערות, "היה דרכו לדבר לפרקים עם אנשים בעבודת השם, והיה מעוררם מאד, והמשיך את ליבם להשם יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד". וכבר בהיותו פחות מבן 20 שנה, "התחילו קצת אנשים להתקרב אליו" (שם, קה).

"והיה משיב רבים מעוון"

וכאשר מלאו לו ח"י שנים אירע מה שאירע, והתפרסמה גדולתו ברבים (חיי מוהר"ן, קח). וכשעקר לאחר מכן דירתו ועבר לגור בעיירה מדבדיבקה, "התחילו כמה אנשים להתקרב אליו, ונלוו אליו אנשים רבים מיום אל יום. והתחילו לנסוע אליו מהסביבות, עד שהתחילו לנסוע אליו ממקומות רחוקים. וכל מי שזכה להתקרב אליו, נתמלא יראת השם. והיה משיב רבים מעוון, וקירבם להשם יתברך בהתקרבות גדול" (שם, קיב).

תיקון כלל נשמות ישראל

וכך המשיך רבינו הקדוש בעבודתו הקדושה, אשר למענה נשלח לעולם הזה: לתקן ולטהר נשמות ישראל, לקרבם לאביהם שבשמים. אמנם, בשנת תקס"ו עלתה עבודה זו בדרגה, ורבינו הקדוש נטל על עצמו את התפקיד של "בעל השדה", העוסק בתיקונם של כל נשמות ישראל, החיים והמתים, וכדלהלן.

בעל השדה:

שנת תקס"ו

בשנת תקס"ו – השנה הרביעית לישיבתו של רבינו הקדוש בעיירה ברסלב – בחודש סיוון, התחיל רבינו הקדוש לדבר מעניין "בעל השדה" העוסק בתיקון נשמות ישראל, כמבואר באריכות בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה.

"שדה עליון"

והעולה משם בקצרה הוא שיש "שדה העליונה" ששם נטועים כל נשמות ישראל, ויש צדיק שהוא "בעל השדה", והוא זה שאחראי על כל נשמות ישראל, החיים והמתים, להביאם לתיקונם השלם. "וצריך כל אחד שרוצה לרחם על נשמתו, לבקש ולהתחנן הרבה לפני השם יתברך כל ימיו, שיזכה להתקרב להצדיק הזה שהוא 'בעל השדה', שהוא מסתכל על כל אחד להביאו אל התכלית האמתי שהוא כולו טוב. כי אי אפשר לבוא אל התכלית הטוב הנצחי, כי אם על ידי הצדיק הזה, שהוא בחינת בעל השדה העליונה" (ליקוטי עצות, צדיק נח).

וכבר בזוהר הקדוש רמז מעט רשב"י שיש דבר כזה שנקרא 'בעל השדה', וגם רבינו הקדוש השיג בזה מעט כבר בהיותו בעיירה זלטיפולי. אך בשנת תקס"ו בהיותו בעיירה ברסלב, נודע לו בשלימות עניין זה. "והמובן היה, שכמו שהוא יודע עכשיו בעניין זה של הבעל השדה, לא ידע עדיין וכו'" (חיי מוהר"ן, קנב). ואז קיבל תפקיד זה על עצמו.

מחיר כבד…

ואכן – מאחר שקיבל על עצמו תפקיד זה – עברו על רבינו באותה תקופה דברים קשים ביותר, כשהבולט ביניהם הוא "פטירת בנו, הילד הקדוש והנורא, מורנו הרב רבי שלמה אפרים זכרונו לברכה", אשר רבינו בכה מרה על הסתלקותו. ואז גילה תורה זו, על 'בעל השדה', שצריך לסבול הרבה אודות תיקון הנשמות" (שם, כח).

תיקון נשמות…

ומאותה תקופה, התחיל רבינו הקדוש לדבר הרבה מעניין "תיקון הנשמות" אשר הוא עוסק בהם. והיו באים לפניו אלפים ורבבות וריבי רבבות נשמות, שיתקן אותם. וגם כל כניסתו לעיירה אומן, ומה שנקבר שם, הכל היה לצורך זה, שיוכל לעסוק בתיקון נשמות ישראל החיים והמתים (שם, קנא).

…במחיר סבל ויסורים

"ובכל עניין זה יש הרבה לספר, כי יש בכל זה דברים גנוזים מאד, גנזייא דמלכא, אשר זכה להשיג בכל העניינים האלה. אשר בשביל זה הוכרח לטלטל כל כך, ולסבול ייסורים כל כך, והכל בשביל תיקון העולמות תיקון הנשמות והנפשות של החיים, ובפרט נשמות המתים שבזה עסק ביותר בסוף ימיו" (שם).

"אולי נתעורר על ידי זה"

ומסיים מוהרנ"ת וכותב: "ואם אמנם לא שמענו ולא ידענו בכל זה אפילו כטיפה מן הים, וגם מעט דמעט שחמל עלינו והודיע לנו, גם מזה אי אפשר לבאר כי אם מעט דמעט ברמז – אף על פי כן לא נמנעתי מלרשום מה דאפשר, כי היא טובה גדולה לחפצים באמת השוקדים על דלתותיו, כשיודעים מה שיודעים ממה שעבר עליו ואשר יצא מפיו הקדוש בעניינים האלה. והמשכילים המעיינים בדברינו בעין האמת, יבינו מעט גדולת הבורא יתברך על ידי כל זה, וגדולת הצדיקים, וכמה ייסורים וצרות הם סובלים בשביל תיקון נפשותינו. אולי נתעורר על ידי כל זה, לילך בדרכיו הקדושים אשר הורה אותנו בספריו הקדושים, ונשוב אל השם באמת, במהרה בימינו אמן" (שם).

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support