בן המלך והחכם
כ״ה בניסן תשע״ט
רבינו בא להראות לנו שכולנו שייכים לכל המדרגות הקדושות שבעולם ואל לנו לחשוב שדרכי הקדושה שייכים רק לבני אדם גדולים מערכנו. זוהי גם הנחה מופרכת מעיקרה, שכן כל איש ישראל מצד נשמתו הינו "בן מלך" ולשם כך עליו להתעלות אט אט עד שיהפוך ברבות הימים לאדם כשר.
משל…
אסון קרה בבית המלוכה. בן המלך שהיה עד כה שפוי ומנומס, שקע במרה שחורה, והחל הוזה הזיות. מתגולל מתחת לשולחן האוכל, על הרצפה וגורר חתיכות לחם ועצמות שמוצא שם, באמרו שהוא תרנגול הודו…
ולא די לו בכך, אלא שהוא מתעקש שלא ללבוש עוד את בגדיו, בהטעימו שתרנגול אינו לובש בגדים… אלא יושב ואוכל פרורים וחתיכות בשר הנופלים על הרצפה משיירי האוכל…
צער רב נגרם לו למלך בשל כך. הוא קיווה לראות את בנו גדל וקונה לו שם בארץ, כיאה לבן מלך, ואילו לדאבון לבו, נאחז בו שגעון נורא שכזה, ומי יודע לאן יגיע…
קרא המלך לרופאיו וחכמיו, וביקש מהם עצה ותרופה לבנו, המהלך עליו אימים בהתנהגותו הבלתי נסבלת. ניסו הרופאים את כחם בסמי מרפא, והחכמים בחלקלקות לשונם, אך ללא הועיל, בן המלך בשלו : "תרנגול הודו אני, ואין כל תימה בהתנהגותי, שכן כל תרנגולי הודו נוהגים כך"… עד כי התייאשו כל הרופאים והחכמים מלרפאותו.
והנה, ביום מן הימים, בא חכם אחד מעיר רחוקה, וטען שהוא מקבל על עצמו לרפאות את בן המלך. מרוב יאוש, כשהוא שבור ומדוכדך מדרכי בנו, הרשה המלך לחכם לטפל בבנו, בחשבו שבין כה וכה לא יעלה ולא יוריד מחומרת מצבו.
למרבה תדהמתו של המלך, פשט גם החכם את בגדיו, והתיישב אל מתחת לשלחן ליד בן המלך, והחל גם הוא גורר פרורים ועצמות, בארשת פנים תמימה, כאילו הדבר מובן מאליו…
נעץ בו בן המלך עינים תמהות ושאלו: "מי אתה ומה אתה עושה פה?" השיבו החכם: "ומה אתה עושה פה?!" – "תרנגול הודו הנני" נענה הבן ברצינות – "גם אני תרנגול הודו" השיב לו החכם…
קיבל בן המלך את טיעונו של החכם, באותה רצינות בה התייחס לשגעונו הוא, בסברו שבנסיבות מסוימות, הרי גם אחד בצורת אדם מסוגל להיות תרנגול הודו.
עברו ימים ושבועות, והשניים התרגלו זה לזה, אכלו יחד מאותו אוכל, בלי לבוש לגופם, עד כי נוצר ביניהם קשר אמיץ.
הבין החכם שהגיעה העת להתחיל בפעולה ממשית, רימז לסובבים להשליך שני חולצות אל מתחת השלחן, ובפנותו אל בן המלך אמר לו החכם: "כלום סבור אתה שתרנגול אינו יכול ללבוש חולצה? אפשר ללבוש חולצה ולהמשיך ולהיות תרנגול הודו"… הסכים בן המלך ולבשו שניהם חולצות.
שוב עבר זמן. רימז החכם, והשליכו אליהם מכנסיים ללבוש, ואף עתה, בפנותו אל בן המלך אמר לו: "החושב אתה שעם מכנסיים אי אפשר להיות תרנגול?!"…
כך לבש בן המלך בגד אחר בגד, בלי כל התנגדות. שוב עבר זמן ניכר, והחכם רימז לנוכחים להשליך מאכלי אדם מהשולחן, ושוב טען לבן המלך: "חושב אתה שאם אוכלים מאכלים טובים יוצאים מכלל תרנגול הודו? יתכן לאכול אותם ואף להשאר תרנגול", ואכל.
כאן הגיע אחד השלבים הסופיים לקראת ריפויו המוחלט. כעבור זמן מה, פנה החכם אל בן המלך וביקשו לשבת עמו על כסא אצל השלחן, מכאן לא ארכו הימים עד שהחזירו אל מסלול החיים התקינים, מבלי שיחוש בן המלך בכך, שהפך לתרנגול העושה משה בני אדם, בכל מכל כל…
* * *
…ונמשל
היטב משקף משל זה את הקושי הרב שיש לו לאדם הלבוש בחומריות להרגיל עצמו בהרגלים רוחניים, כמה מיני תחבולות וגניבות דעת נזקק האדם לעצמו כדי שיתרגל בדרכי העבודה הצרופה ולא בקלות ניתן לו לקפוץ אל תוך הרגלים רוחניים כלימוד בהתמדה, תפילה בכוונה, חצות, התבודדות וכו' וכו'.
צא ואמור לו לאדם ביום בהיר אחד שיעשה משהו מהעבודות הללו, ודאי יטען לך שאין הוא שייך למדרגה כזו… כלומר אינו "אדם" אלא "תרנגול" אין הוא שייך לאותן עבודות כביכול.
או צא ואמור לעצמך לעשות משהו בעבודת ה' שלא הסכנת מימיך לעשות, הרי מה אתה חושב באותה שעה – "פשוט אין זה שייך אלי" או "הדרך הזו שייכת לצדיקים ולא לאדם פשוט כמוני" וכהנה וכהנה.
פירוש הדבר הוא שלא הקושי שבעבודות הקדושה הם המעכבים לעשותם אלא בעיקר ההנחה שמניח האדם שהוא אינו מסוגל לעשותם כביכול, ולכן עוסק עמנו רבינו בדרכיו ועצותיו כדי להראות לנו שגם הוא בן אנוש, ילוד אשה כמונו ואף על פי כן אף לנבראים כמונו מותר ללבוש כותונת ומכנסיים ולאכול מאכלים טובים רוחנים "כמוני ממש" מבלי לצאת מכלל "אדם פשוט" כלל…
ליתר ביאור, שיטתו של רבינו ז"ל היא להראות לנו שכולנו שייכים לכל המדרגות הקדושות שבעולם ואל לנו לחשוב חס ושלום שכל דרכי הקדושה וההנהגות הקדושות שייכות רק לבני אדם גדולים מערכנו. זוהי טעות מרה, זוהי גם הנחה מופרכת מעיקרה, שכן כל איש ישראל מצד נשמתו הינו "בן מלך" ולא "תרנגול הודו" ולשם כך עליו להתרגל למנהגים רוחניים אט אט עד שיהפוך ברבות הימים לאדם כשר.
הדבוים מובאים בקיצור בהערת המעתיק למשל זה: "אמר המעתיק: יכולים לומר שהאדם הרוצה להתקרב לעבודת השם הלא הוא הינדיק [=תרנגול הודו] מלובש בחומריות וכו' ובדרך זה יכולים מעט מעט לקרב את עצמו לעבודת השם עד שנכנסים לגמרי וכן בהתקרבות אנשים על דרך זה וד"ל".
ואף גם זאת מדרכי העבודה התמה, לא לקפוץ בבת אחת לרום המעלות "פן יהרסו לעלות אל ה' ונפל ממנו רב", עלינו אפוא להתרגל ולהתקדם לאיטנו שלב אחר שלב בסולם המדריגות הרוחניות.
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ושובו אל ה'…
הבה נאמץ לעצמנו את הכח האדיר של אמירת תהלים, יהיה איך שיהיה. ואם הקור העז חדר ללבנו חלילה, לא נמתין לשום התעוררות, רק נטה אוזנינו באמירה זו כפי יכולתנו, כי אז כבר נכללנו בתקוה העצומה.

טעם זקנים – לשה"ק – י
לקריאה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", שיעורי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, מתורגמים ללשון הקודש. אוצר של שיחות, תורות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ומאנ"ש מדורות קודמים. קונטרס י

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…