בְּכָל עֵת וְרֶגַע מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים

צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
בְּכָל עֵת וְרֶגַע מְחַדֵּשׁ חֲדָשִׁים
הִבְטִיחַ אֲשֶׁר עַל צִיוּנוֹ בִּתְפִלָּה נִגָשִׁים
יוֹצְאִים מִשְּׁאוֹל אַף אִם עָבְרוּ עֲווֹנוֹת קָשִׁים
(שיר ידידות לר' יצחק ברייטר)

כולנו מכירים את ה'שיר ידידוּת' של רבי יצחק ברייטער הי"ד, בו הוא כותב: "ציונו הקדוש קודש קדשים, בכל עת ורגע מחדש חדשים, הבטיח אשר על ציונו בתפילה נגשים, יוצאים משאול אף אם עברו עוונות קשים".

ציון רבינו מתחדש בכל רגע!

מבחינה רוחנית, ציונו של רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתחדש בכל עת ורגע! הציון של הרגע הקודם, אינו דומה לציון של הרגע הבא. ועל אחת כמה וכמה, שבכל שנה ושנה משתנה ומתחדש הציון עד לבלי הכר.

במאמר זה ננסה לבאר מעט, את ענין התחדשותו של רבינו וציונו בכל עת ורגע:

היכל הגוונים המשתנים

רבינו הקדוש אמר, שכשיחפשו אותו בעולם האמת ידעו שהיכלו שוכן מול היכלו של הרב הקדוש רבי ברוך ממז'בוז' זיע"א, אולם ההבדל בין היכלו לבין ההיכלות האחרים הוא שהיכלו משנה את גווניו בכל עת! (שיש"ק ב,עד).

מתחדש ומתעלה בכל רגע

כי כבר בחייו הקדושים לא היה עומד רבינו הקדוש במדריגה אחת, רק היה מתחדש ומתעלה בכל עת ורגע. "וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר, שאם היה יודע שהוא עכשיו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד, אינו רוצה את עצמו כלל, רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה. ויש הרבה מאד בענין זה לספר, אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל. כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמוע באזניו, היה יכול לשער בלבו מעט מקצת ענין זה, איך לעולם לא היה עומד על מדרגה אחת בשום פעם, רק תיכף היה משתוקק לעלות למדרגה גבוהה יותר, עד שזכה וכו', וכן לעולם, והיה חידוש גדול בענין זה" (שבחי הר"ן,לד).

רבי נחמן נפטר כי רצה להמשיך להתעלות

וגם כל הסתלקותו – בגיל צעיר כל כך – היה מפני שהיה רוצה להמשיך ולהתעלות עוד ועוד, מעל גבולות הגוף.

וכמובא בשיחותיו הקדושות:

"קודם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשיו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אופן כל זמן שמלובשין בהגוף. ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמוד על מדרגה אחת בשום אופן, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת. אפילו כשהגיע לאיזה מדרגה עליונה שיהיה, אפילו לתכלית המעלה, אף על פי כן היה מחפש יותר עד שהגיע למדרגה גבוהה יותר ויותר, וכן היה תמיד כל ימי חייו. ולבסוף הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אופן, ועל כן היה מוכרח להסתלק. ואמר בזו הלשון: 'איך וואלט שוין גיגערין דאס העמדיל אויס גיטאן, ווארין איך קאן אויף איין מדרגה ניט שטיין' [- 'כבר רציתי לפשוט את כותנתי (ז"א: את הגוף, שהוא כבגד לנשמה), מפני שאיני יכול לעמוד על מדריגה אחת!']" (שיחות הר"ן, קעט).

על אחת כמה וכמה בעולם העליון

ועל אחת כמה וכמה, בהיותו בהיכלו בעולמות העליונים, הרי הוא הולך ומתעלה מרגע לרגע, ולכן משתנים גם גווני היכלו בכל עת. ולכן גם מקום ציונו הקדוש משנה את גווניו ואורותיו בכל עת ורגע.

"הצדיק עולה יותר ויותר"

וכפי שמזכיר כל זה בקצרה – רבי שמואל הורביץ זצ"ל בהקדמתו לספר "ציון המצוינת", וזה לשונו: "הצדיק עולה יותר ויותר כמובא, וכידוע מענין היכל רבינו ז״ל שהוא בכל פעם גוון אחר. וזה המובא בשיר של רבי יצחק ברייטער ז"ל: ציונו הקדוש קודש קדשים, בכל עת ורגע מחדש חדשים. הבטיח אשר על ציונו הקדוש בתפילה ניגשים, יוציאם משאול אפילו אם עברו עוונות קשים" (הקדמת ציון המצוינת).

ובכל עת שאנו באים לציונו הקדוש, אנו מגיעים לרבי אחר… השגות אחרות, מדריגות אחרות, ותיקונים עליונים וחדשים לגמרי.

"אילו היו יודעים גודל יקר תפארת…"

וכבר התבטא על כך רבינו הקדוש ואמר: "הקטנים במעלה, אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומן! אילו היו יודעים גודל יקר תפארת החידושים והצירופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, והתפילות העולים בכל פעם ופעם, ובכל פעם נעשים צירופים וחידושים יקרים ונפלאים ביותר… והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו" (חיי מוהר"ן, רה).

לבוא כל פעם מחדש ממש!

כעת, לאחר שהחכמנו קצת בענין, הרי שכאשר ניסע לציון רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זיע"א באומן, נדע שעלינו להתחדש לגמרי. להרגיש כאילו אנו באים לרבינו בפעם הראשונה ממש! שכבר לימדנו רבינו: "בכל פעם ופעם שנוסע להצדיק, צריך שיראה שיבוא בכל פעם מחדש. לא כמו שכבר היה אצל הצדיק, ועכשיו הוא בא פעם שנית, רק כמו שלא היה מעולם אצל הצדיק, ויהיה אצלו כמו שבא עכשיו מחדש פעם ראשון" (ליקוטי מוהר״ן, סב).

כפי ההתלהבות בהתחלה – כך ההמשך

והטעם לזה הוא: "כי עיקר הוא ההתחלה, וכפי הכח וההתלהבות של ההתחלה, כן הולך ומתנהג בעבודתו. על כן צריך להתחיל בכל פעם מחדש, כי פן ואולי לא הייתה התחלתו כראוי, ואם כן גם כל עבודתו אינה בשלימות כראוי, כי הכל מתנהג כפי ההתחלה. על כן צריך להתחיל בכל פעם מחדש, ולבוא להצדיק מחדש, בכח והתלהבות גדול, והתגברות חדש לעבודת השם יתברך, כדי שתהיה עבודתו כראוי כפי כח ההתחלה. וכן בכל פעם ופעם צריך לחשוש חשש זה, פן לא התחיל עדיין כראוי, וצריך להתחיל ולבוא להצדיק בכל פעם מחדש" (שם).