בין רשב"י לרבינו
כ״ז בסיון תשע״ט
החוט המשולש, שלעולם לא ינתק, המקשר בין יחידי הדורות – רשב"י זיע"א ורבינו זיע"א – נראה בחוש בימי ההילולא שלהם: ח"י אייר וח"י תשרי, שחלים תמיד באותו יום בשבוע, ובכוחם הקדוש והנשגב נזכה במהרה לצאת מבין שיני אריות הגלות, לשן הגאולה הקרובה. כוכבי אור. (לג בעומר)
"גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בְּפֶסַח בְּחִפָּזוֹן בְּלִי שְׁלֵמוּת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא [=הארה מלמטה, מצד האדם עצמו], נִתְקַלְקְלָה קִלְקוּל אַחַר קִלְקוּל עַד שֶׁנִּתְהַוָּה זֶה לְעֻמַּת זֶה הַחֻרְבָּן שֶׁחָל תָּמִיד בְּזֶה הַיּוֹם [=תשעה באב, לעולם יחול ביום בשבוע בו חל יום ראשון של פסח], כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ הַסִּימָן אַ"ת בַּ"שׁ וְכוּ'.
"וְעַכְשָׁו כָּל תִּקְוָתֵנוּ עַל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה גַּם תִּקּוּן הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ עַכְשָׁו יִהְיֶה כָּל הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִיַּת עֲמָלֵק כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו זַ"ל (לקוטי תנינא סימן ע"ד), וְהָעִקָּר בְּכוֹחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל רָאשֵׁי יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא [מלבד משה רבינו, האר"י והבעש"ט] אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, וּבִפְרָט עַל יְדֵי עֹצֶם הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּתְקְנוּ בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם (כַּמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) שֶׁשְּׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתָם מְכֻוָּנִים לִהְיוֹת חָל בְּיוֹם שֶׁחָל בּוֹ פּוּרִים (כַּמּוּבָא בִּכְתַב יָד שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ"ל הַמּוּבָא לְהַלָּן) וּבִשְׁנֵיהֶם הַגְדָּלַת הַהִלּוּלָא (יוֹם לַ"ג בָּעוֹמֶר הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל) וּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ [יום הסתלקות רבינו זיע"א, יום שלישי של חול המועד סוכות שנקרא 'זמן שמחתנו' – כמו בפורים שהוא יום שמחה, ככתוב במגילת אסתר 'ולעשות אותו יום משתה ושמחה'] כִּי בְּכוֹחָם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּשְׂגָּב נֵצֵא מִבֵּין שֵׁ'ן' הָאֲרָיוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְנִזְכֶּה לִבְחִינַת שֵׁ'ן' הַמּוּבָא בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"ה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁ'בַּת נַ'חֲמוּ (נֶחָמַת הַגְּאֻלָּה) הַמְכֻוָּן גַּם לְרָאשֵׁי תֵּיבוֹת שֶׁל שְׁמוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שִׁ'מְעוֹן נַ'חְמָן זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.
"וְכָעֵת הִנְנִי לְהַעְתִּיק דָּבָר נִפְלָא מִכְּתַב הַיָּד הָרַב וְכוּ' מוֹרֵנוּ רַבִּי נַחְמָן זַ"ל אַב בֵּית דִּין קוֹדֶשׁ דִּקְּהִלַּת קוֹדֶשׁ טְשֶׁעהְרִין [תלמיד מוהרנ"ת. העורך] הַשַּׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנַּ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עִנְיַן סְפִירַת הָעוֹמֶר [הוא] בִּבְחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁכָּל סְפִירָה וּסְפִירָה מְשֻׁלֶּבֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ וּמְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ, וְחוֹזְרִין חֲלִילָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ עִנְיַן הָעִגּוּלִים, שֶׁכָּל הָעִגּוּלִים מְסַבְּבִין וּמְעַגְּלִין סְבִיב נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, וְהַמֶּרְכָּז שֶׁבִּסְפִירַת הָעוֹמֶר הוּא הַסְּפִירָה 'נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח' שֶׁהִיא מְאִירָה בְּיוֹם כ"ה לַסְּפִירָה [שהוא 'מרכז' הספירה: לפניו יש 24 ימים, ואחריו 24 ימים. העורך].
"וְהִנֵּה בְּלַ"ג בָּעוֹמֶר, יוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַשְׁבִּ"י זַ"ל, מְאִירָה הַסְּפִירָה 'הוֹד שֶׁבְּהוֹד' וְהָבֵן. כִּי בְּיוֹם שֶׁחָל לַ"ג בָּעוֹמֶר, הִסְתַּלְּקוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, יָחוּל לְעוֹלָם יוֹם שֵׁנִי דְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, יוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן זללה"ה, אֲשֶׁר מִדָּתוֹ נֶצַח כַּיָּדוּעַ מִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּשְׁמוֹ בְּגִימַטְרִיָּא נֶצַח [הערך הגימטרי של שני המילים: 'נחמן' ו'נצח' זהה: 148. העורך] וְכֵן פּוּרִים שֶׁעָבַר הוּא גַּם כֵּן בְּיוֹם שֶׁחָל לַ"ג בָּעוֹמֶר כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ הַקַּדְמוֹנִים הַסִּימָן פֶּלֶ"ג (שלחן ערוך ארח חיים סימן תכח). וּמְבוֹאָר בִּכְתָבִים (פרי עץ חיים שער י"ט) דִּימֵי חֲנֻכָּה [הם] נֶגֶד הוֹד וִימֵי פּוּרִים [הם] נֶגֶד נֶצַח, וּכְמוֹ כֵן לַ"ג בָּעוֹמֶר הוּא תָּמִיד בְּיוֹם חַ"י אִיָּר, וְיוֹם ב דְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת [יום הילולת רבינו ז"ל, כאמור. העורך] גַּם כֵּן בְּיוֹם חַ"י תִּשְׁרֵי.
"וּכְשֶׁחָל יוֹם כ"ה בַּסְּפִירָה בְּיוֹם שַׁבָּת אָז הִיא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז לִימֵי הַסְּפִירָה גַּם לַשַּׁבָּתוֹת: לְפָנָיו שָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת, וּלְאַחֲרָיו שָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת. כִּי כָּל הַסְּפִירוֹת, וּבְתוֹכָם גַּם הַסְּפִירָה הוֹד שֶׁבְּהוֹד שֶׁמְּאִירָה בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, מְסַבְּבִין וּמְעַגְּלִין סְבִיב נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהִיא נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח אֲשֶׁר הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זללה"ה וּמִכָּל הַנַּ"ל תָּבִין מַה שֶּׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַכְשָׁו וְכוּ' וְגַם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ע"ד גַּם כֵּן סִיֵּם וְעַכְשָׁו וְכוּ' וְדַי לְחַכִּימָא."
(כוכבי אור, חלק חכמה ובינה בסופו)
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…