בין רשב"י לרבינו
כ״ז בסיון תשע״ט
החוט המשולש, שלעולם לא ינתק, המקשר בין יחידי הדורות – רשב"י זיע"א ורבינו זיע"א – נראה בחוש בימי ההילולא שלהם: ח"י אייר וח"י תשרי, שחלים תמיד באותו יום בשבוע, ובכוחם הקדוש והנשגב נזכה במהרה לצאת מבין שיני אריות הגלות, לשן הגאולה הקרובה. כוכבי אור. (לג בעומר)
"גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בְּפֶסַח בְּחִפָּזוֹן בְּלִי שְׁלֵמוּת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא [=הארה מלמטה, מצד האדם עצמו], נִתְקַלְקְלָה קִלְקוּל אַחַר קִלְקוּל עַד שֶׁנִּתְהַוָּה זֶה לְעֻמַּת זֶה הַחֻרְבָּן שֶׁחָל תָּמִיד בְּזֶה הַיּוֹם [=תשעה באב, לעולם יחול ביום בשבוע בו חל יום ראשון של פסח], כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ הַסִּימָן אַ"ת בַּ"שׁ וְכוּ'.
"וְעַכְשָׁו כָּל תִּקְוָתֵנוּ עַל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה גַּם תִּקּוּן הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ עַכְשָׁו יִהְיֶה כָּל הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִיַּת עֲמָלֵק כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו זַ"ל (לקוטי תנינא סימן ע"ד), וְהָעִקָּר בְּכוֹחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל רָאשֵׁי יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא [מלבד משה רבינו, האר"י והבעש"ט] אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, וּבִפְרָט עַל יְדֵי עֹצֶם הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּתְקְנוּ בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם (כַּמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) שֶׁשְּׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתָם מְכֻוָּנִים לִהְיוֹת חָל בְּיוֹם שֶׁחָל בּוֹ פּוּרִים (כַּמּוּבָא בִּכְתַב יָד שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ"ל הַמּוּבָא לְהַלָּן) וּבִשְׁנֵיהֶם הַגְדָּלַת הַהִלּוּלָא (יוֹם לַ"ג בָּעוֹמֶר הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל) וּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ [יום הסתלקות רבינו זיע"א, יום שלישי של חול המועד סוכות שנקרא 'זמן שמחתנו' – כמו בפורים שהוא יום שמחה, ככתוב במגילת אסתר 'ולעשות אותו יום משתה ושמחה'] כִּי בְּכוֹחָם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּשְׂגָּב נֵצֵא מִבֵּין שֵׁ'ן' הָאֲרָיוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְנִזְכֶּה לִבְחִינַת שֵׁ'ן' הַמּוּבָא בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"ה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁ'בַּת נַ'חֲמוּ (נֶחָמַת הַגְּאֻלָּה) הַמְכֻוָּן גַּם לְרָאשֵׁי תֵּיבוֹת שֶׁל שְׁמוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שִׁ'מְעוֹן נַ'חְמָן זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.
"וְכָעֵת הִנְנִי לְהַעְתִּיק דָּבָר נִפְלָא מִכְּתַב הַיָּד הָרַב וְכוּ' מוֹרֵנוּ רַבִּי נַחְמָן זַ"ל אַב בֵּית דִּין קוֹדֶשׁ דִּקְּהִלַּת קוֹדֶשׁ טְשֶׁעהְרִין [תלמיד מוהרנ"ת. העורך] הַשַּׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנַּ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עִנְיַן סְפִירַת הָעוֹמֶר [הוא] בִּבְחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁכָּל סְפִירָה וּסְפִירָה מְשֻׁלֶּבֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ וּמְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ, וְחוֹזְרִין חֲלִילָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ עִנְיַן הָעִגּוּלִים, שֶׁכָּל הָעִגּוּלִים מְסַבְּבִין וּמְעַגְּלִין סְבִיב נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, וְהַמֶּרְכָּז שֶׁבִּסְפִירַת הָעוֹמֶר הוּא הַסְּפִירָה 'נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח' שֶׁהִיא מְאִירָה בְּיוֹם כ"ה לַסְּפִירָה [שהוא 'מרכז' הספירה: לפניו יש 24 ימים, ואחריו 24 ימים. העורך].
"וְהִנֵּה בְּלַ"ג בָּעוֹמֶר, יוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַשְׁבִּ"י זַ"ל, מְאִירָה הַסְּפִירָה 'הוֹד שֶׁבְּהוֹד' וְהָבֵן. כִּי בְּיוֹם שֶׁחָל לַ"ג בָּעוֹמֶר, הִסְתַּלְּקוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, יָחוּל לְעוֹלָם יוֹם שֵׁנִי דְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, יוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן זללה"ה, אֲשֶׁר מִדָּתוֹ נֶצַח כַּיָּדוּעַ מִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּשְׁמוֹ בְּגִימַטְרִיָּא נֶצַח [הערך הגימטרי של שני המילים: 'נחמן' ו'נצח' זהה: 148. העורך] וְכֵן פּוּרִים שֶׁעָבַר הוּא גַּם כֵּן בְּיוֹם שֶׁחָל לַ"ג בָּעוֹמֶר כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ הַקַּדְמוֹנִים הַסִּימָן פֶּלֶ"ג (שלחן ערוך ארח חיים סימן תכח). וּמְבוֹאָר בִּכְתָבִים (פרי עץ חיים שער י"ט) דִּימֵי חֲנֻכָּה [הם] נֶגֶד הוֹד וִימֵי פּוּרִים [הם] נֶגֶד נֶצַח, וּכְמוֹ כֵן לַ"ג בָּעוֹמֶר הוּא תָּמִיד בְּיוֹם חַ"י אִיָּר, וְיוֹם ב דְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת [יום הילולת רבינו ז"ל, כאמור. העורך] גַּם כֵּן בְּיוֹם חַ"י תִּשְׁרֵי.
"וּכְשֶׁחָל יוֹם כ"ה בַּסְּפִירָה בְּיוֹם שַׁבָּת אָז הִיא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז לִימֵי הַסְּפִירָה גַּם לַשַּׁבָּתוֹת: לְפָנָיו שָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת, וּלְאַחֲרָיו שָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת. כִּי כָּל הַסְּפִירוֹת, וּבְתוֹכָם גַּם הַסְּפִירָה הוֹד שֶׁבְּהוֹד שֶׁמְּאִירָה בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל, מְסַבְּבִין וּמְעַגְּלִין סְבִיב נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהִיא נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח אֲשֶׁר הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זללה"ה וּמִכָּל הַנַּ"ל תָּבִין מַה שֶּׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַכְשָׁו וְכוּ' וְגַם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ע"ד גַּם כֵּן סִיֵּם וְעַכְשָׁו וְכוּ' וְדַי לְחַכִּימָא."
(כוכבי אור, חלק חכמה ובינה בסופו)
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.