ביטול לצדיק
י״ב באדר ב׳ תשע״ט
המוח הוא המקום שבו מאירה החכמה האלוקית, החמה; ואילו הלב הוא הלבנה, שאמורה להתבטל ולהשתעבד אל המוח. ורק כאשר האדם משעבד את תאוות לבו לאור החכמה האלוקית שבמוח, הרי הוא זוכה להתקשר לאור החמה שבו.
"איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר … אך מחמת שאור השכל גדול מאד, אי אפשר לזכות אליו, כי אם על ידי בחינת 'נון' שהוא בחינת מלכות" .
(ליקוטי מוהר"ן, א)
ב'תורה' הראשונה שבליקוטי מוהר"ן, מלמד אותנו רבינו הקדוש על החיבור בין השמש ללבנה, כלומר, בין החכמה האלוקית לבין זה שרק מאמין באלוקים חכמה אלוקית.
אור החכמה האלוקית נמשל לאור השמש, "כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש". אך אין אפשרות לקבל אותו, אלא באמצעות ה'מלכות' – קבלת עול מלכות שמים מתוך אמונה פשוטה. 'מלכות' זו הופכת להיות כמו הירח שמקבל את אורו מהשמש, "כי הלבנה אין לה אור מעצמה, כי אם מה שמקבלת מהשמש. וזהו בחינת מלכות דלית לה מגרמה כלום [=שאין לה [אור] מעצמה כלום]".
ברם, כשהאדם מבטל את עצמו אל אור החכמה, כלבנה שאין בה שום אור מצד עצמה, הוא מכשיר את עצמו לקבלת אור החכמה האלוקית.
* * *
על אף שבאופן כללי מסמלת השמש את אור החכמה האלוקית, והלבנה – את האמונה, הרי שגם במישור האישי קיימים בכל אחד מאתנו 'חמה ולבנה', ועל האדם לשעבד ולבטל את הלבנה שבו, אל אור החמה המאירה בתוכו.
המוח הוא המקום שבו מאירה החכמה האלוקית, החמה; ואילו הלב הוא הלבנה, שאמורה להתבטל ולהשתעבד אל המוח. ורק כאשר האדם משעבד את תאוות לבו לאור החכמה האלוקית שבמוח, הרי הוא זוכה להתקשר לאור החמה שבו.
"כי עצם המוח האמיתי מאיר מעצמו כפני חמה, בהארת האין סוף יתברך, בלי שום חסרון. אבל מחמת זה בעצמו אין ביכולת האדם המוגבל לזכות בו, אם לא באמצעות [הלב שהוא] הלבנה אשר מצד עצמה חסרה היא מהחכמה" (ביאור הליקוטים, יא).
* * *
נשאלת השאלה: מה יעשו אותם שליבם עדיין אינו נקי מהתאוות הרעות ועדיין אינו יכול לשמש כלבנה שיאיר בה אור החמה? כיצד יזכו גם הם לאור החכמה האלוקית?
עבורם, יש לנו בשורה:
ישנו צדיק אשר "היה חידוש נפלא ונורא מאד, והיה מופשט מכל התאוות ומכל המידות בתכלית, עד שלא נשאר לו משום תאווה ומידה שום שמץ בעלמא" (שבחי הר"ן, כה); אור החכמה האלוקית האירה בו בשלימות, עד אשר הפך להיות ה"חמה" עצמה – כמאמר חז"ל: "פני משה כפני חמה" – וכאשר מתבטלים אליו כלבנה בפני החמה, יש סיכוי גם לנו לזכות לאור החכמה האלוקית.
"וכהכרח הכנעת הלב אל המוח בפרטיות, כן בכלליות מוכרחים הקטנים והשפלים – אשר לא זכו וזיככו את לבבם בתכלית השלימות – שיכניעו את עצמם על כל פנים כנגד [הצדיק] המזוכך בתכלית הזיכוך, עד שנחשב ל'פני החמה' בכלליות" (ביאור הליקוטים, שם).
לא לחינם שמו של אותו צדיק הוא 'נחמן' – אותיות 'מח' מוקף בשני נוני"ם משני עבריו – שכן אותו צדיק צמצם עבורנו את אורו הגדול, אור החכמה האלוקית שבמוחו הקדוש, ב'צמצומים' נפלאים (הלא הן הנוני"ם) של תורות שיחות ומעשיות (שם). וכשנשקוד על תורותיו בהתבטלות כלבנה, יאיר גם בנו אור החמה הקדושה, ככתוב על העתיד לבוא: "והיה אור הלבנה כאור החמה".
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…

סיפור התקרבות: רבי שמואל שפירא
לקראת יום היארצייט של הרה"ח ר' שמואל שפירא שחל ביום שביעי של פסח, נביא הפעם את סיפור התקרבותו לאורו של רביה"ק.