"כשאין אדם דן ושופט את עצמו, אזי באין ושופטין אותו למעלה, כי 'אם אין דין למטה – יש דין למעלה'. וכששופטין את האדם… אזי הדין נתלבש בכל הדברים – וזה שאדם מפחד משר או מגנבים ומשאר פחדים. אבל כששופט את עצמו – 'אין דין למעלה' ואין היראה מתלבש בשום דבר, כי הוא בעצמו נתעורר".
(ליקו"מ ח"א טו)

"מרבין בשמחה…" מי יכול לשמוח? למי יש בכלל חשק לשמוח כשאנחנו כל כך מוקפים בלחצים ובדאגות, שצצים חדשים לבקרים. דומה שעל כל בעיה שנפתרת, נוצרות שתים אחרות… כל זאת, מלבד הסיפורים ששומעים וקוראים על צרות שנחתו בחתף על שכנים, קרובים או סתם יהודים, שכמובן מעוררים חרדה.

האם אנחנו מבוטחים?

מסתבר שאכן ישנו 'ביטוח' כזה, ביטוח מפני כל מיני מקרים רעים, דאגות צרות. גם עלות הפרמיה של הביטוח הזה היא אפסית… חינם אין כסף, רק קצת רצון, תשומת לב וכמה דקות של חשבון נפש יומיומי – וזהו.

* * *

שתי דרכי הנהגה יש לקב"ה בעולמו: חסד ודין. החסד בוודאי טוב, אך גם מידת הדין היא לטובה – להזכיר לנו ולעורר אותנו לפשפש במעשינו ולתקן אותם, שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד.

לא רק על החטאים צריכים לעורר אותנו; כל יום נוסף מחיינו טומן בחובו אפשרות להוסיף ולהתעלות. החמצת ההזדמנות הזו – גם היא הפסד נצחי!

כך נבין את כל המקרים והמאורעות הבלתי נעימים שאנחנו חווים, או שומעים עליהם מדי פעם – פשוט רוצים לעורר אותנו משנתנו הרוחנית, שנתחיל להתקדם ולפעול, שלא נחמיץ הזדמנויות לקנות חיי נצח נפלאים.

מובן אם כן, שאפשר למנוע את כל ה'תזכורות' הלא–נעימות הללו, זאת באם אנחנו מיוזמתנו נקדיש זמן כל יום לחשבון נפש, נבדוק את מעשינו, נשתדל לתקן את הטעון שיפור, וכמובן נבקש עזר וסיוע משמיים. או אז כבר לא יהיה צורך שיעוררו אותנו מלמעלה – כפי שקבעו חז"ל: "אם אין דין למטה – יש דין למעלה" (מדרש רבה שופטים ה).

לאמור, שאם אדם אינו דן ומעורר את עצמו – כי אז דנים ומעוררים אותו מלמעלה. אך אם יש דין למטה – אין דנין אותו משמיים והוא חוסך מעצמו צרות, דאגות ופחדים.

כך שבהשקעה של כמה דקות ביום אתה מבטח את עצמך ואת קרוביך בביטוח מקיף!

פשוט תתבונן על דרכיך ומעשיך, הן המעשים הקטנים, הן הגדולים; ועל דרך החיים והשקפת העולם שלך. בדוק האם הם תואמים לרצון ה' ולמטרה שלשמה נשלחת לעולם. מה שטוב – ברוך ה'; ומה שלא – אל ייאוש, לא דורשים ממך לשפר הכל ומיד, רק 'משפט' – לדעת מה דרוש תיקון, לא להתעלם, לא לטאטא מתחת לשטיח – והשיפור גם הוא יגיע בעזרת ה' תוך כדי רצון עקבי והתמדה, אבל את ה'דינים' מלמעלה כבר מנעת, כבר לא צריך לעורר אותך אתה כבר ער!

יש לציין שמדברי רבי נתן אפשר ללמוד, שעצה זו כוחה יפה גם אחרי שה"דינים" כבר שורים על האדם, כלומר, כשהוא לא דן את עצמו מראש ונחתה עליו צרה גדולה או קטנה – גם עכשיו, אם יתבונן ש"הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (דברים לא, יז) הוא יוכל גם כעת לשנות את המצב, כפי שיעצו חז"ל: "אם רואה אדם שיסורים באים עליו – יפשפש במעשיו (ברכות ה ע"א).

גם אם כעת יעורר את עצמו לשוב ולהיטיב דרכיו – מובטח לו שתסתלק הגזרה מעליו, כהבטחת הרמב"ם (תענית א, א): "מצות עשה לזעוק על כל צרה שתבא, וידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם – וזהו שיגרום להסיר הצרה מעליהם", וכפי שאמרו חז"ל: "כל השָם אורחותיו (= עורך 'שומה' של דרכיו) – זוכה ורואה בישועתו של מקום (סוטה ה ע"ב).