ביחד
י״א באב תשע״ט
גם כשאין דבקות, אפשר וצריך להתפלל בכל הכוח והכוונה. אין דבקות, אין את החיבור לה' המתבטא בצורה טבעית וזורמת. אבל אנחנו בהחלט יכולים לכוון את עצמנו למקום הזה של הדבקות, ורק לדעת שהיא תתבטא בצורה שונה. הפעם, לא לחפש את זרימת והלב והמילים, אלא להשקיע את כל הכוחות בכוונה ולעמוד כך מול השם יתברך, עם הקושי לכוון, עם החלקים שעדיין לא יוצאים החוצה, ולהיות בדבקות הזאת. להאמין שאנחנו ביחד גם כשאנחנו בריחוק. (השתפכות הנפש)
ביחד (גם כשאנחנו רחוקים)
ועיין גם בליקוטי מוהר"ן שכתב שם, שצריך האדם להתחזק בתפילה אפילו בשעה שאינו זוכה להתפלל בדבקות ואין תפילתו שגורה בפיו חס ושלום, אף על פי כן יתחזק גם אז להתפלל בכל כוחו וכוונתו, כי בעת שיזכה להתפלל בדבקות ותהיה תפילתו שגורה בפיו כראוי אז יעלה כל התפילות עם התפילה ההוא שהתפלל כראוי. וזה "ואתחנן אל ה' " – תמיד, בין בדבקות בין שלא בדבקות. "בעת ההוא לאמר"- היינו כי בעת שאזכה להתפלל בדבקות והדברים יהיו נאמרים ומרוצים בפי, בחינת שגורה תפלתי, אז יעלו גם כל התפילות שהתפלל עד עתה שלא כראוי עם התפילה ההגונה ההוא.
הקושי העיקרי בתפילה הוא ללא ספק היכולת לכוון בה. עד כמה שהכוונה נדרשת כדבר בסיסי בתפילה, כך גם מתעורר הקושי עליה. הלכות רבות בהלכות תפילה מתייחדות סביב נושא זה בלבד – על החובה להתרחק מדברים המסיחים את הדעת, על יצירת המקום והאווירה המאפשרים כוונה ראויה, ועוד. ואחרי הכל, לא תמיד הכוונה אפשרית. כך כותב הב"ח (או"ח צח): "ביד הקדוש ברוך הוא להכין לבבם שיכוונו בתפילה, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, לא היה יכול לכוון את לבו". הכוונה לא מסורה לאדם, אבל ביכולתו למסור את עצמו לידי בורא עולם שיכין את לבבו לתפילה. אם זהו המצב, בזמן שאדם מרגיש בצורה ברורה שאין ביכולתו לכוון עכשיו, מה עליו לעשות? האם הוא אמור להשלים עם המצב? הרי אין ביכולתו לשנות את המצב. האם זאת תהיה תפילה הנידונה מראש לפעולה חסרת חיות ולב?
בדברים המובאים למעלה רבי נחמן מלמד שתפילה שלא בכוונה גם היא תפילה. הראיה הכי גדולה לכך היא העובדה שבסוף גם היא עולה. וכאן, למרבה הפלא, אומר רבי נחמן שדווקא בגלל כך צריך להתחזק בתפילה כזאת. למרות שהתפילה היא לא בכוונה ובדבקות, "על פי כן יתחזק גם אז להתפלל בכל כוחו וכוונתו". מלמד רבי נחמן – אתה חושב שזה או תפילה בדבקות גדולה עם כל כוחות הנפש, או תפילה אפרורית ויבשה? טעות בידך. אתה יכול להתפלל בלי דבקות, ועדיין זאת תהיה תפילה עם כל הכוח והכוונה. תפילה חדשה מוצגת עתה בפנינו, וראוי לתת עליה את הדעת והלב.
ראינו בפעם הקודמת שרבי נחמן אומר שעל פי רוב אין ביכולת האדם לכוון בכל התפילה, ואף על פי כן הוא צריך להשתדל לכוון בכל התפילה ולא להתייאש מראש. טמון בכך לימוד גדול- הדרישה לכוונה בתפילה באה דווקא על הרקע שהדבר כמעט בלתי אפשרי. כוונה שמנסה להכריח לתפוס את כל התפילה בידיה עתידה לכישלון ולא תצליח לתפוס גם את המועט. תפילה שיוצאת ממקום שיודע שגם על התפילה אין ביכולתנו לשלוט, יכולה להגיע לכוונה יותר אמתית.
* * *
התיאור של תפילה בכוונה בתורה זו הוא " תפילתו שגורה בפיו". המשנה בברכות (ה, ה) מספרת על רבי חנינא בן דוסא שהתפלל על חולים שונים, ועל כל אחד ידע לומר אם יחיה או ימות. הסימן שלו היה "אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו יודע אני שהוא מטורף". אפשר לומר שבמושגים שלנו, מצב של תפילה השגורה בפה הוא מצב בו הדיבור יוצא החוצה בצורה מלאה מבלי שנשארים דברים חסומים בפנים. מצב כזה יכול להתאפשר רק מכוח דבקות אלוקית, כמו שהב"ח מלמד, ולכן היה ברור לרבי חנינא שאם התפילה בדבקות אז זה סימן שהיא מקובלת.
ננסה להתבונן קצת במושג של "תפילתו שגורה" אצלנו. יש מצבים בהם אנחנו רוצים לבטא בתפילה תחושות ורצונות עמוקים הנמצאים בתוכנו, אבל אנחנו לא מצליחים להוציא אותם החוצה. דיבור הוא תוצאה של חיבור – דעת. זה מצב מוכר מאוד, שגם מופיע רבות בקשר בין בני אדם. זה יכול להיות אדם מסוים או מצב מסוים שפתאום אין מילים, אין על מה לדבר. כשאנחנו מחוברים לה' הדיבור בתפילה מתבטא בהתאם לכך. כשאיננו מצליחים לכוון, אומר רבי נחמן שזהו מצב בו התפילה לא שגורה בפינו. במילים אחרות: זה לא שמשהו טורד את דעתנו ולכן אנחנו לא מסוגלים לכוון. הנקודה הראשונית היא זה שאנחנו לא בדבקות, לא בחיבור לה', ולכן אנחנו נמצאים במצב בו אנחנו צריכים לכוון במה שאנחנו אומרים. בתפילה אידיאלית אין פער בין המילים לכוונה שצריך להדביק ביניהם, כי שניהם יוצאים מאותו מקום.
איזו תפילה אפשר להתפלל במצב כזה, בו אנחנו לא מחוברים לה'? אם, כמו שרבי נחמן, זה מצב שכיח ועל פי רוב אי אפשר לשנות אותו, מה יהיה על כל אותן תחושות ורצונות שנשארים בתוכנו ולא באים לידי ביטוי?
כאן אנו באים לשתי פירושים של המילה תפילה. פירוש אחד – "ותפילה לשון התחברות, כמו שכתוב 'נפתולי אלקים נפתלתי'" (ליקוטי מוהר"ן ב, פד). אבל ישנו פירוש נוסף, המובא בדברי רש"י על פסוק זה – "נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שווה לאחותי". תפילה היא מלשון פתלתול, ביטוי לעקשנות והליכה בדרך שהיא לא הישרות המתבקשת. לכאורה, ממש פירוש שונה בתכלית מהראשון: עקשנות, שלכאורה כל כך רחוקה מחיבור ודבקות. בעקשנות אין זרימה של דיבור, אין ישרות לב טבעית. אבל שני הדברים הם ממש אחד, ורבי נתן מרחיב על כך (ליקוטי הלכות תפילין ג, מומלץ מאוד לעיין בפנים).
תפילה היא בוודאי חיבור. אבל כמו בכל חיבור, לא תמיד החיבור הוא מלא וכולל את כל החלקים של שני הצדדים. תמיד יש התקרבות והתרחקות, זמנים של ביחד וזמנים של לחוד. חיבור אמיתי ומלא הוא חיבור כזה שיודע לכלול גם את הזמנים של הנפרדות בתוך הביחד, ובכך להפוך גם אותם לדבקות. זאת תהיה דבקות חדשה, מסוג אחר, דבקות שאומרת שגם כשאנחנו בריחוק, אנחנו באמת ביחד. זהו לא המצב השלם, כמובן. דבקות המתאפשרת גם בזמנים של פירוד יכולה לצאת רק ממקום וודאי של חיבור מלא ואמיתי, ומשם היא הולכת ומתרחבת לכל המצבים. אומר רבי נחמן: תפילה אחת בכוונה יכולה להעלות את כל התפילות שלא היו עם כוונה. תפילה אחת בכוונה יכולה לגלות שכל אותן התפילות שלא היינו עם ה', באמת היינו אתו. עובדה: דיברנו אליו, התפללנו. זה גילוי מפתיע, אבל צריך להאמין בו: זו הייתה תפילה. דיברנו אל ה'. הלב לא היה אתו לגמרי, אבל עכשיו זה מחדד עומק של דבקות חדשה: לא היינו אתו, ויחד עם זאת היינו אתו.
מכאן אפשר לנסות ולהבין את המשפט שפתחנו בו: "אפילו בשעה שאינו זוכה להתפלל בדבקות ואין תפילתו שגורה בפיו חס ושלום, אף על פי כן יתחזק גם אז להתפלל בכל כוחו וכוונתו". גם כשאין דבקות, אפשר וצריך להתפלל בכל הכוח והכוונה. אין דבקות, אין את החיבור לה' המתבטא בצורה טבעית וזורמת. אבל אנחנו בהחלט יכולים לכוון את עצמנו למקום הזה של הדבקות, ורק לדעת שהיא תתבטא בצורה שונה. הפעם, לא לחפש את זרימת והלב והמילים, אלא להשקיע את כל הכוחות בכוונה ולעמוד כך מול השם יתברך, עם הקושי לכוון, עם החלקים שעדיין לא יוצאים החוצה, ולהיות בדבקות הזאת. להאמין שאנחנו ביחד גם כשאנחנו בריחוק. זה דורש מאמץ הרבה יותר גדול, כי זאת לא דבקות מוחשת ומורגשת כמו זו הפשוטה. זה דורש אמונה, שגם התפילה הזאת היא תפילה. וזה מוליד גם תקווה, שבעת ההיא, ביום שנתפלל בדבקות, נראה איך כל התפילות עולות ביחד אתה, והכל תנועה אחת גדולה של התקרבות.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…