ביום רעה ראה…
י׳ באב תשע״ט
בימי בין המצרים אנו עוצרים את שגרת החיים, לא שומעים כלי זמר, מסיחים דעת מכל דבר שמחה אחרת ומתמקדים בלזכור את האבל. אבל איננו מתאבלים על העבר, כי מה שעבר עבר; אנו מקוננים על העתיד, אנו מתעוררים לחפש דברים שהתייאשנו להאמין שיש סיכוי שנזכה להתקרב אליהם. איננו בורחים מהמצב, איננו מתייאשים, אלא אנו מבקשים את ה' וזועקים על הגאולה
ימים אלו, ימי בין המצרים, בהם אנו עוצרים את שגרת החיים, מסיחים דעת מכל שמחה אחרת ומזכירים לעצמנו את מציאות הגלות, יושבים על הארץ כל צהרים אחר חצות היום, ומתאבלים ואומרים תיקון חצות.
יש והיצר הרע לוקח את הימים המיוחדים האלו והופך אותם לימים רעים וקשים, שרק מצפים לסיומם, להסיח דעת מרדיפות הגלות. הרי די לנו במה שעובר עלינו יום יום ברוחניות ובגשמיות, בקושי אנו מחזיקים את עצמנו לעבור את החיים, ולמה להוסיף ימים מיוחדים של שלשה שבועות בהם אנו מצווים שלא לשכוח את החורבן, להתאבל ולקונן?
אחי, דע לך, שהסתכלות זו על ימי בין המצרים היא מאוד מוטעית. כי כך הוא דרכו של היצר הרע, שמרגיל אותנו מקטנותנו לעשות הבדל וחילוק בין ימים; לומר שהיום הזה הוא יום טוב, ואילו היום הזה הוא יום רע, וכדומה. כך למעשה חיים רוב בני העולם, מודדים כל יום האם היה יום טוב או רע ח"ו, וזה מה שגורם לנו לסבול כל כך צרות ויסורים, כי כאשר מגיעים אלינו איזה צער ועגמת נפש, או נפילה וירידה ברוחניות, אנו מיד תולים תווית על אותו היום "יום רע", ומחכים רק לברוח מהמצב הזה, לבוא ליום טוב יותר, וממילא מובן הדבר מדוע כשמגיעים ימים כאלה אשר לפי האמת, המלך בשדה וכל רודפי י-ה יכולים להשיג אותו בין המצרים, ובכל זאת אנו מעדיפים להיות אחרי ימים אלו, לעבור אותם כמה שיותר מהר.
הלוואי ונטה אוזן לשים לב לדעת הצדיקים המלמדים אותנו איך להתייחס נכון לימים אשר מוגדרים כימי רע ח"ו.
כי הנה שלמה המלך ע"ה אמר (קהלת ז'): "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה". והיינו שצריך האדם להסתכל היטב היטב בתוך הרע, ובוודאי ימצא שם טוב, שזהו "ביום רעה ראה" (ליקו"מ סי' ל"ג).
אין אנו מתעלמים מהימים הקשים, לומר הכל טוב, אין צרות ואין ירידות; אנו פשוט מסתכלים ומתבוננים בפנימיות אותם הימים "רעים", ומחפשים שם איך שייך שנתקרב לה' מימים אלו. כי אין מציאות בו היום הוא כולו רע בלי שום דרך למצוא את ה', שהרי כל הבריאה מלאה באלקותו יתברך, ולית אתר פנוי מיניה. ואם בכל זאת יש יום של הסתרה, ואפילו אם היא הסתרה שאנו גרמנו בידיים ובמזיד על ידי החטאים שנכשלנו בהם, בכל זאת בהכרח שיש מטרה ותכלית ביום הזה שאמורה להוביל לטוב גמור. ואם נחפש ונתבונן בתוך היום הזה דייקא, או אז נבין למה היינו צריכים את הגלות של אותו היום.
כבר אמרו חז"ל "לא גלו ישראל בין העכו"ם אלא כדי שיתווספו עליהם גרים". כי כמו בגלות הכללית, על ידי שנפלנו בין הגויים, ומצד אחד יש בזה סכנה שנתקרר ח"ו ע"י שנלמד מדרכיהם ומהנהגותיהם, אבל אם מתחזקים לחפש להתקרב לה' מתוך הגלות, אזי אדרבא דווקא על ידי הגלות מתקרבים הרחוקים ומתגיירים.
כמו כן בירידות שלנו, אם נבין שיש מטרה בימים אלו של הנפילות, אזי לא נתייאש וניפול בדעתנו, אדרבא נחפש ונבקש שם את ה' ואזי נזכה לבוא לעלייה והתחדשות גדולה בעבודת ה', שלא היינו יכולים להגיע אליהם אילולא אותם "ימי רע".
הקדושה הגדולה הזו מתגלה בימים אלו של ימי בין המצרים, שהיצר הרע מיטיב לצייר לנו אותם כימים רעים אשר אין בהם חפץ, אך המשכיל ההולך בדרך הצדיקים מבין את הטוב הגנוז בימים אלו. כי באמת אנו עוצרים את שגרת החיים, לא שומעים כלי זמר ומסיחים דעת מכל דבר שמחה אחרת, ומתמקדים לזכור את האבל. אבל איננו מתאבלים על העבר, כי מה שעבר עבר; אנו מקוננים על העתיד, אנו מתעוררים לחפש דברים שהתייאשנו להאמין שיש סיכוי שנזכה להתקרב אליהם. "וביום רעה ראה" – לא בורחים מהמצב, לא מתייאשים, אלא מבקשים את ה', זועקים על הגאולה, וכך נזכה לעליה גדולה והתחדשות חדשה בהתקרבות לה', עד שמתוך החיפוש נזכה שיקויים בנו "ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה".
אחי חזק ואמץ, אחוז עצמך חזק, והמשך לחפש – "ביום רעה ראה"!
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…