ביום רעה ראה…
י׳ באב תשע״ט
בימי בין המצרים אנו עוצרים את שגרת החיים, לא שומעים כלי זמר, מסיחים דעת מכל דבר שמחה אחרת ומתמקדים בלזכור את האבל. אבל איננו מתאבלים על העבר, כי מה שעבר עבר; אנו מקוננים על העתיד, אנו מתעוררים לחפש דברים שהתייאשנו להאמין שיש סיכוי שנזכה להתקרב אליהם. איננו בורחים מהמצב, איננו מתייאשים, אלא אנו מבקשים את ה' וזועקים על הגאולה
ימים אלו, ימי בין המצרים, בהם אנו עוצרים את שגרת החיים, מסיחים דעת מכל שמחה אחרת ומזכירים לעצמנו את מציאות הגלות, יושבים על הארץ כל צהרים אחר חצות היום, ומתאבלים ואומרים תיקון חצות.
יש והיצר הרע לוקח את הימים המיוחדים האלו והופך אותם לימים רעים וקשים, שרק מצפים לסיומם, להסיח דעת מרדיפות הגלות. הרי די לנו במה שעובר עלינו יום יום ברוחניות ובגשמיות, בקושי אנו מחזיקים את עצמנו לעבור את החיים, ולמה להוסיף ימים מיוחדים של שלשה שבועות בהם אנו מצווים שלא לשכוח את החורבן, להתאבל ולקונן?
אחי, דע לך, שהסתכלות זו על ימי בין המצרים היא מאוד מוטעית. כי כך הוא דרכו של היצר הרע, שמרגיל אותנו מקטנותנו לעשות הבדל וחילוק בין ימים; לומר שהיום הזה הוא יום טוב, ואילו היום הזה הוא יום רע, וכדומה. כך למעשה חיים רוב בני העולם, מודדים כל יום האם היה יום טוב או רע ח"ו, וזה מה שגורם לנו לסבול כל כך צרות ויסורים, כי כאשר מגיעים אלינו איזה צער ועגמת נפש, או נפילה וירידה ברוחניות, אנו מיד תולים תווית על אותו היום "יום רע", ומחכים רק לברוח מהמצב הזה, לבוא ליום טוב יותר, וממילא מובן הדבר מדוע כשמגיעים ימים כאלה אשר לפי האמת, המלך בשדה וכל רודפי י-ה יכולים להשיג אותו בין המצרים, ובכל זאת אנו מעדיפים להיות אחרי ימים אלו, לעבור אותם כמה שיותר מהר.
הלוואי ונטה אוזן לשים לב לדעת הצדיקים המלמדים אותנו איך להתייחס נכון לימים אשר מוגדרים כימי רע ח"ו.
כי הנה שלמה המלך ע"ה אמר (קהלת ז'): "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה". והיינו שצריך האדם להסתכל היטב היטב בתוך הרע, ובוודאי ימצא שם טוב, שזהו "ביום רעה ראה" (ליקו"מ סי' ל"ג).
אין אנו מתעלמים מהימים הקשים, לומר הכל טוב, אין צרות ואין ירידות; אנו פשוט מסתכלים ומתבוננים בפנימיות אותם הימים "רעים", ומחפשים שם איך שייך שנתקרב לה' מימים אלו. כי אין מציאות בו היום הוא כולו רע בלי שום דרך למצוא את ה', שהרי כל הבריאה מלאה באלקותו יתברך, ולית אתר פנוי מיניה. ואם בכל זאת יש יום של הסתרה, ואפילו אם היא הסתרה שאנו גרמנו בידיים ובמזיד על ידי החטאים שנכשלנו בהם, בכל זאת בהכרח שיש מטרה ותכלית ביום הזה שאמורה להוביל לטוב גמור. ואם נחפש ונתבונן בתוך היום הזה דייקא, או אז נבין למה היינו צריכים את הגלות של אותו היום.
כבר אמרו חז"ל "לא גלו ישראל בין העכו"ם אלא כדי שיתווספו עליהם גרים". כי כמו בגלות הכללית, על ידי שנפלנו בין הגויים, ומצד אחד יש בזה סכנה שנתקרר ח"ו ע"י שנלמד מדרכיהם ומהנהגותיהם, אבל אם מתחזקים לחפש להתקרב לה' מתוך הגלות, אזי אדרבא דווקא על ידי הגלות מתקרבים הרחוקים ומתגיירים.
כמו כן בירידות שלנו, אם נבין שיש מטרה בימים אלו של הנפילות, אזי לא נתייאש וניפול בדעתנו, אדרבא נחפש ונבקש שם את ה' ואזי נזכה לבוא לעלייה והתחדשות גדולה בעבודת ה', שלא היינו יכולים להגיע אליהם אילולא אותם "ימי רע".
הקדושה הגדולה הזו מתגלה בימים אלו של ימי בין המצרים, שהיצר הרע מיטיב לצייר לנו אותם כימים רעים אשר אין בהם חפץ, אך המשכיל ההולך בדרך הצדיקים מבין את הטוב הגנוז בימים אלו. כי באמת אנו עוצרים את שגרת החיים, לא שומעים כלי זמר ומסיחים דעת מכל דבר שמחה אחרת, ומתמקדים לזכור את האבל. אבל איננו מתאבלים על העבר, כי מה שעבר עבר; אנו מקוננים על העתיד, אנו מתעוררים לחפש דברים שהתייאשנו להאמין שיש סיכוי שנזכה להתקרב אליהם. "וביום רעה ראה" – לא בורחים מהמצב, לא מתייאשים, אלא מבקשים את ה', זועקים על הגאולה, וכך נזכה לעליה גדולה והתחדשות חדשה בהתקרבות לה', עד שמתוך החיפוש נזכה שיקויים בנו "ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה".
אחי חזק ואמץ, אחוז עצמך חזק, והמשך לחפש – "ביום רעה ראה"!
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…