בהעלותך את הנרות
ז׳ באב תשע״ט
"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", שבעת הנרות מזוהים עם שבעת פתחי הראש: האזניים, העיניים, נחירי האף והפה. ו'נרות' אלו הם הם המפתחות הראשונים לקדושה ולטהרה, או חלילה וחס – לטומאה ואבדון. חוסר שמירה בהם, הקשבה לא ראויה, הסתכלות לא ראויה, כעס ודיבור לא טוב, הם המאבדים את האדם; לעומתם, השמירה על הנרות – מאירה את האדם באור יקרות.
פרשת השבוע, מתקשרת עם אור שבעת קני המנורה המאירים אל מול פני המנורה ומאירים את העולם, ולא שלאורה הוא צריך, ריבון כל המעשים העוטה כשלמה אורה, אלא כדי להאיר החוצה לאור העולם.
בספרי החסידות, מזוהה המנורה עם מוח האדם הנקי והזך, המאיר באור יקרות את חשיבתו היהודית. השמן מסמל את החכמה המזוקקת; האור הינו השימוש הנכון בשכל הקודש הזה. כשהוא זך וכתית, הוא מניב אור בהיר ומאיר – חכמה נכונה ואמיתית.
החכמה, לפי היהדות, הינה אור השכל המאיר מהשמן הטהור והנקי, שמבעבע מתחת אותו אור בוהק. חכמה בגוים תאמין, אמרו חכמינו, אך תורה בגויים – אל תאמין. החכמה המדוברת היא החכמה הרוחנית, הקשורה לתורה זו, שבגויים אין.
מעניין, מה מונע מאיש כלשהו בעולמנו להגות בתורה זו, להוציא ממנה את פניני החכמה הנזקקים לו, ולהיערך למסגרת תורנית גויית לכל דבר, וכי יש כרטיס כניסה לתורה? הלא בכל ספריה בעולם היא מתורגמת לשפת המקום, ומה הוא הפשר של תורה וחכמה יהודית?
בדרך רמז, שבעת הנרות, רומזים אל שבעת פתחי הראש, המוח, שהם שתי העינים, שתי האוזניים, שני נחירי האף והפה, אלו הם משרתי השכל הפנימי, ועליהם הוזהרנו בהזהרות רבות להחזיקם ולשומרם בנקיות ובטהרה. כל פגם בהם אוטם את הלב מלקבל את ההשכלה פנימית באור התורה, כלומר, הספר ישנו, אולם האור נכבה ואיננו.
העיניים הן הכי שבריריות. הן מסוגלות בקלות ליפול בשדה המערכה, כוחן הדל לעמוד מול מראות מבלבלים, המהווים סתירה גמורה לאור הבוקע מבית המקדש הפרטי של כל אחד ואחד, היא נוראה מאד. לא ניתן לנצח את הקרב הזה בלי יראת שמים טהורה, עמוקת תוכן.
הרמב"ם מציג את הבעייתיות שבקושי עמידה בניסיון שמירת העינים, ומציב את העוון הגדול הזה בין הדברים שמעכבים את התשובה, משום שהעובר על עונות אלו, אינו מסוגל לשוב עליהם, כלשונו: המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, והוא אינו יודע שראיית העינים עוון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם; כלומר, ההצדקה העצמית, חוסר ההכרה בחומרת העבירה, גורמת לאדם שאפילו אינו חושב שעליו לשוב…
בימינו, כשהפריקה חוגגת, הצטרפו לאש היוקדת גם זוג האוזניים – אלו שנכוות תחילה לאברים – השומעות הכול: כל יריקת בוז של חדל אישים תורן המצטרף למקהלת הכפירה והטומאה, שמיעות שאינן ראויות, מראות המביאות תובנות מעוותות ומנהיגות לפיהן חיים של אנשים, הנידונים לכליה רוחנית מוכחת.
נחירי האף, מרמזים על מידת הכעס, העצבנות וההתקוטטות שכה מוכרים לנו ממחוזות החיים הקרובים, הינם מאבות הטומאה. הזוהר הקדוש מחמיר בעוון זה עד מאוד, וקורא על הכועס את הפסוק: "טורף נפשו באפו", שכל נפשו הקדושה, האלוקית והמאירה נטרפת בעוון הכעס, הסתלקה לה הקדושה ונכנסה תחתיה טומאה נוראה, המטמאת את כל כולו. עד שאפילו שכינה אינה חשובה כנגדו – כלום! איש מעורטל לחלוטין.
ואחרון אחרון חביב – הפה, הפה הגדול והפעור, הדובר הכול ללא הבחנה ו-ויסות כלשהם, הוא זה שבעוכרו של כל איש שוגה ופתי. אמרת מילה – לך תתנצל, תכרע ברך, תתקפל, תעשה הכל, אבל כבר אמרת… כולם יודעים עד כמה ניתן להיכשל רק בגלל הפה הפתוח והחופשי – אם כל חטאת, ברוב דברים לא יחדל פשע. לכן, למד את פיך לשתוק קצת.
המנורה הטהורה נפגמת לגמרי כאשר הפה פתוח. סייג לחכמה שתיקה, אמרו חז"ל, החכמה העליונה של הדבקות המוחלטת בבורא יתברך, נעדרת מהדובר ללא הבחנה, אין החכמה שורה אלא במי שמקדש את דיבורו.
וכשם שיש לאלו שבעת הנרות שבילים של סור מרע, יש בהם גם תכונות חיוביות הנדרשות לדגל של עשה טוב, העיניים הזכות המתבוננות בעולם האמיתי, ומדמות את הצורה ליוצרה, ומביטות על הטוב שבבריאה – על ידם מאירים את הנרות הטהורים הללו, בקדושה; האוזניים המקשיבות לדברי תורה מביאות בשורה מרעננת ומזקקת לגוף האדם, ולכל בשרו מרפא.
האף, הרומז על הסבלנות, מתוך ידיעה שהכול מהשם, ואין על מה לריב ואין על מי לכעוס, מביא את הקדושה בכמות מוגברת, זה כל האדם השלם, היודע שהכל מהשם יתברך, ואין עוד מלבדו, שורש כל אמונת ישראל.
הפה המדבר מישרים, בקדושה ובטהרה, המרבה לדבר אודות המציאות הכי נוכחת שבעולם, מציאותו של הבורא יתברך. פה המשתדל המשכין שלום בין שנים שנפרדו, המנחם לבות נשברים בלהג חיובי, הגורס ולומד בדברי תורה ומוסר, זהו הפה המתוקן, שיוצר את המוח השלם והנכון – אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. זו לא עבודה פשוטה, אך בשביל עבודה שכזאת יצרו לנו שבעה כוחות יפים כאלו, לא חבל להשחיתם?
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…