אני יוסף

ל׳ בסיון תשע״ט

בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת מוהרנ"ת.

"אני יוסף" – גילוי אור הצדיק

כולנו מכירים את הפרשיות המופלאות של יוסף הצדיק ואחיו הקדושים. התורה מספרת על האופן בו נהג יוסף עם אחיו, והדברים מעוררים תמיהות קשות, כל ההתנהלות הזו נראית אפילו כאכזרית, יוסף מגולל עליהם עלילות ומסב צער רב לא רק לאחיו, אלא גם לאביו – יעקב, והדבר פלא. גם מפליא הדבר שפרשיות רבות כל כך הוקדשו לעניינו של יוסף, יותר פרשיות מכל אחד מהאבות הקדושים, מה עניין מיוחד יש להאריך כל כך בסיפורו של יוסף.

אכן, מכיוון שאוזן אדם איננה מורגלת בדרך כלל במושג 'צדיק', וכל עניינו רחוק מהמושגים המוכרים לנו. מבקשת התורה – דרך סיפורו של יוסף ואחיו, ללמד אותנו עד כמה יסודי הוא עניין הצדיק, ואיך בלתי אפשרי לקיים כראוי את התורה, ולעבור בשלום את העולם הזה, לולי ההתקרבות לצדיקים השלמים. כך מלמדת התורה למשל, שעניינו של הצדיק מתגלה בלב דווקא על ידי צער ומתוך עוגמת נפש. כמו שלא עמדו האחים הקדושים על עניינו של יוסף אלא מתוך הצער שגרם להם. וכשנמצא הגביע אצל בנימין, רק אז הבינו שיש להיות כלי מוכן לקבל מהצדיק (כידוע שכל עניינו של בנימין המכונה צדיק תחתון, שמבקש תמיד את אור הצדיק, ומשום כך מצוי אצלו הגביע, כי גבי'ע בגי' ע"ב י"ג, כי אצלו מצוי אור החסד ושפע הרחמים העליונים של הצדיק). וכשהכירו מה צריך לקבל מהצדיק, או אז התגלה אליהם ואמר – 'אני יוסף'.

וכשזוכים לגלות את ה'אני יוסף', אז יש להתחיל לחפש ולבקש עוד יותר את עניינו של הצדיק, ממש כמי ששרוי בצרה ומבקש בכל דרך עצה למלט את נפשו. וכשנחפש כראוי, אז נבין מהי תפילה והתבודדות, נרגיש מה בין כבוד שמים לכבוד עצמו, אז גם יתיישבו על ליבנו לימודי ההתחזקות, איך לראות רק טוב, ולהיות תמיד בשמחה. אז נזכה לראות בחוש כמה חיות מקבלים אנו מהצדיק, ונוכל לגשת לחפש בדבריו הקדושים את מה ששייך לנו מדרכי עבודת הבורא. כי לולי מה שעובר על האדם, לעולם לא יוכל להבין מה חסר לו, ומדוע ההתקרבות לצדיק הכרחית וחיונית כל כך, רק המעברים מלמדים כמה חסד ורחמים גמל עימנו הבורא בכך ששלח לנו בכל דור צדיקים מופלגים להחיות את נפשותינו. רק אז מבינים איך כל קיום התורה, ועליית עבודת השם לרצון, תלוי הכל בצדיק המופלג, ובלעדיו לא ירים איש את ידו ורגלו.

אנו עומדים ביומא דהילולא של מוהרנ"ת, אשר נשא על שכמו את העול, לגלות ולפרסם את עניינו של הצדיק. עניין זה שידוע היה מכבר, חזר מוהרנ"ת לגלות ולבאר את מציאותו, ויך כחו של רבינו הוא דבר מוחשי, מציאותי וברור כשמש. ובדרכו המופלאה הוא מאיר את שבילי התורה, ומראה איך בכל אריכות הסיפור של יוסף ואחיו, מרמזת לנו התורה על עניין הצדיק, שהדרך להשגת עניינו היא על ידי בקשה וחיפוש תמידיים, ושאצלו מצויה התרופה לכל מיני צער ועוגמת נפש. כי כאשר שומעים את ה'אני יוסף' אז זוכים ל'ועתה אל תעצבו'. כי רק מעצם הכרת הצדיק מתרוננת הנפש ופורקת את עול העצבות והעייפות.

'ויגש אליו יהודה' – לגשת ולחפש אצל הצדיק

ואז, לאחר שהצדיק מתגלה לאדם והוא כבר יודע את יוסף. מגיע הזמן לגשת אל הצדיק ולבקש 'בי אדוני, ידבר נא עבדך דבר…' כי אחרי שהצדיק מאיר פנים, והאדם זוכה להכיר את הצדיק ולהיות נמנה בין אנשיו. כעת יש לגשת אל הצדיק בעצמו, ולבקש אצלו עצה ותרופה למה שבאמת מעיק על הנפש, לחפש אצל הצדיק את אוצרות הטוב הנצחי, לשאול ולדרוש איך אוכל להשתנות באמת במה שצריך להשתנות. כי אצל הצדיק יש את רפואות הגוף והנפש כולם, על האדם רק להתחיל ולחפש את מה ששיך לנפשו (הל' ת"ב ד' ח'). זהו חוט השני העובר בכל כתביו של מוהרנ"ת, בהלכות, בתורות ובמכתבים, תמיד הוא מעורר לבקש ולחפש את ה'לעובדא ולמעשה' שבדברי רבינו. כי המקורב לצדיק צריך לחפש ולמצוא אצלו את מה שיועיל לו למעשה, ויביא אותו לשינוי מהותי. את החיפוש הזה עורך כל אחד בעצמו, בלימודו בספרי הצדיק, ובשיחותיו עם חברים המבקשים יחד את אורו של הצדיק, ובעיקר בתפלה ותחנונים, והתבודדות בינו לבין קונו. כי כל מי שזכה להתקרב ולהכיר את הצדיק, צריך לשאול את עצמו 'האם אני מוצא באמת את המזון של הצדיק' את ה'למחיה שלחני אלקים לפניכם'. כי גם מי שכבר יודע מהצדיק עלול לאבד את המכוון, ולחפש את אצלו פתרון חברתי, כבוד, או שאר דברים שוליים. אך כשמחפשים באמת, זוכים ומוצאים עצות ודרכים אמיתיים בעבודת הבורא, מגלים את הדרך לצאת מכל ירידה, מוצאים עצה איך לשמח את הנפש בכל מצב, ואיך לתקן את המידות באמת. משום שהצדיק הוא התגלמות מדות הרחמים, אצלו מצויה רחמנותו של הבורא, ומי שמשתדל בתפלה ותחנונים יכול לעורר את הרחמים הללו על עצמו.

בעשרה בטבת החל המצור, ביום זה התחילה הגלות וההסתרה, אך אז גם בקע והפציע שחר אור הגאולה. ביום זה מתעורר כחו של מוהרנ"ת אשר המשיך והנחיל לנו את דרך הקיום בתוך עומק הגלות, הוא האיר לנו את הדרך לחפש ולבקש את אורו של הצדיק ולהאיר עימו את חשכת גלותנו. אנו מתענים ביום זה, בכדי לעורר עלינו רחמים שנזכה למצוא את העצה לשוב אל השם, ולבטל את קושי הגלות. ונתעורר לגשת לספרי רבינו בהתחדשות, לבקש העצה ולבא לקיום למעשה.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support