אמונה בחושך
י״ג באב תשע״ט
מרן המחבר פותח את ספרו ה"שולחן ערוך" במילים "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו – שיהא הוא מעורר השחר". והרמ"א מוסיף: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד – הוא כלל גדול בתורה". מה הקשר בין השכמת הבוקר ל"שיוויתי ה' לנגדי תמיד"? הקשר ברור – אומר מוהרנ"ת – אם ברצונך לזכות לשוות את ה' לנגדך תמיד, עליך ללכת בדרכו של דוד המלך שהיה קם בחצות הלילה ומעורר את השחר!
"יש חילוק בין הקושיות. כי יש קושיא שיכול האדם להבין תירוץ על קושיא זו. על זה נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס'; ויש קושיא שאינו באפשרי לשכל האנושי להבין תירוץ על קושיא כזו… אסור לאדם לעיין בהם, וכל מי שסומך על שכלו ומעיין בה, על זה נאמר 'כל באיה לא ישובון' ".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, סב)
החושך הרוחני שמסתיר מאתנו את אור האמונה, יש בו שני סוגים – כמו הלילה שחולק לשניים – במחצית הראשונה שורר חושך גמור; בלבולים וקושיות שאין אפשרות להתמודד אתם בכח השכל בלבד. על אותו חצי, אומר הזוהר הקדוש: "כד פריש ליליא גדפהא, מסתתמים תרעין דגן עדן" [= כשהלילה פורש את כנפיו, שערי גן העדן נסגרים]. או אז אין אפשרות להתמודד עם החושך.
בשעות חושך אלה העבודה היא, לקרוא קריאת שמע שעל המטה, כלומר, לקבל עול מלכות שמים, לחזק את האמונה – ולישון. שכן "כשמתחילין לשלוט בעולם אלו הקליפות והכפירות והקושיות שאי אפשר ליישבן, שהם בחינת חשכת לילה, אז צריכין לשינה, שהיא תיקון ונייחא למוחין, כי אז צריכין לסלק דעתו לגמרי, שזהו בחינת שינה / הסתלקות הדעת, ולסמוך רק על אמונה לבד" (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר ג, ב).
אך יש מחצית שניה ללילה, החל משעת חצות. גם אז עדיין החושך שולט בכיפה, אך זהו כבר חושך מסוג אחר, חושך שניתן לתיקון; בלבולים וקושיות שאפשר וצריך לתקן אותם.
אזי העבודה היא דווקא להתעורר מהשינה, להתאבל על חורבן בית המקדש, ולעסוק בתורה. בכך, פותחים את "שבילי הדעת", מסלקים את החושך הרוחני, ו"מעוררים את השחר", את אור האמונה הקדושה.
* * *
מרן המחבר פותח את ספרו ה"שולחן ערוך" במילים אלה: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו – שיהא הוא מעורר השחר". מיד לאחר מכן מוסיף הרמ"א: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד – הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוקים".
מה הקשר בין השכמת הבוקר ל"שיוויתי ה' לנגדי תמיד"? הקשר ברור – אומר מוהרנ"ת – אם ברצונך לזכות לשוות את ה' לנגדך תמיד, עליך ללכת בדרכו של דוד המלך שהיה קם בחצות הלילה ומעורר את השחר!
הסיבה שאין אנו מרגישים את ה"שיוויתי" היא אותו חושך רוחני הנראה לעין גם אחרי חצות הלילה; הקושיות והאפיקורסות שבלב שמסתירים מאתנו את הידיעה הפשוטה "שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו" (שולחן ערוך, שם).
הדרך לסלק את אותו חושך, הוא לקום בחצות הלילה, להתבודד בתפילה וללמוד תורה. "כי העיקר לקום בחצות. וגם מי שאינו יכול לעמוד בחצות, כשמתגבר על כל פנים לעמוד קודם אור היום לעסוק בתורה ועבודה – על ידי זה פותח שבילי השכל וכו' לפי בחינתו, כפי עבודתו, שעל ידי זה זוכין לדעת בלב שלם ש'מלוא כל הארץ כבודו', כי נסתלקין הקושיות. ועל כן נסמך לזה 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד' דהיינו לדעת ש'מלא כל הארץ כבודו' – כי הא בהא תליא; כי על ידי התעוררות השחר שעוסקין אז בתורה ועבודה – על ידי זה נפתחין שבילי השכל וזוכין לבטל הקושיות והאפיקורסות. ואז זוכין לדעת שלם שמלא כל הארץ כבודו, שזהו בחינת 'שויתי ה' לנגדי תמיד' " (ליקוטי הלכות, שם).
* * *
זוהי גם ההכנה הנפלאה ביותר לתפילת שחרית, לקום בחצות הלילה ולעסוק בעבודת השם. כי אז התפילה היא בכוונה ובהתלהבות. "כי כשיודע שהשם יתברך עומד עליו בשעת התפילה ושומע ומאזין ומקשיב כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו, אזי בוודאי יתלהב מאד בתפילתו וידקדק מאד לכוון דבריו. ולידיעה זו בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו, זוכין על ידי קימת חצות. נמצא, שקימת חצות מסוגל לתפילה בכוונה. וכן מובן בכוונת האר"י ז"ל, שקימת חצות הוא תיקון והכנה לתפילה" (שם).
אשרי הזוכה!
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.