"אם תרצה…"

כ״ז בניסן תשע״ט

לאחר שנפטר בנו היחיד של הרב, ב'מעשה מרב ובן יחיד', ובא לאביו בחלום, ואביו נוסע כבר לצדיק, הוא פוגש בסוחר שמנע את נסיעתם בפעם הקודמת, מזהה אותו ושואלו "הלא אתה הוא שראיתיך באותה האכסניה?" משיב לו הסוחר: "בודאי ראית אותי ופתח [הסוחר את] פיו ואמר לו: אם תרצה, אהיה בולע אותך" וסיפר הסוחר לרב שהוא מנע את נסיעתם בכוונה. והסוחר הזה היה היצר הרע.

"אם תרצה, אהיה בולע אותך!"

ראה כאן את המעשה כולו

המשפט הזה "אם תרצה אהיה בולע אותך" הוא מוזר מאוד. מה פירוש "אם תרצה"? וכי מי רוצה שיבלעו אותו? יתירה מזו, אם ה"סוחר" יכול לבולעו, הוא יבלעו בין אם ירצה ובין אם לא ירצה. ועוד: מדוע מספר לו הסוחר את מעלליו? מדוע הוא מגלה לו את סודו?

הענין הזה, "אם תרצה", מופיע במקום נוסף.

כאשר מודיע הקב"ה לקין על קיומו של היצר הרע, הוא אומר לו "ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו". תשוקתו של היצר הרע, אומר הקב"ה, היא אל האדם, להכשילו, לפתותו ולהחטיאו. אולם, "ואתה תמשל בו", מפרש רש"י: "אם תרצה תתגבר עליו".

"אם תרצה".

כאשר ניסתה אשת פוטיפר להחטיא את יוסף הצדיק, מספרת לנו התורה, "וימאן יוסף". הטעם שעל "וימאן", שלשלת, מסביר רבינו בחיי (ומפרשים נוספים) בא להדגיש את סירובו. "איני רוצה". לא משום סיבה או טעם שהם, לא בהסברת דעתי וסירובי, אלא "וימאן". לא, ותו לא.

שלמה המלך, החכם מכל אדם, אומר במשלי (א,י) "בני, אם יפתוך חטאים, אל תאֹבה!". מבאר האור החיים הקדוש (ויקרא יח,ב) אל תאבה, פירוש לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכות הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעיל הגברת החפץ ותהפך הרצון אליה (ראה ספר המידות, ניאוף י שם מביא רבינו הק' לשון זו).

וכל סוגי הרצונות, והסירובים, שהזכרנו, כולם קשר אחד להם.

כאשר מודיע הקב"ה על היצר הרע, הוא מודיע מפורשות: הכל תלוי ברצונך. "אם תרצה" הוא לא יוכל להתגבר עליך או לשלוט בך כלל. הכל תלוי ברצונך.

כאשר יוסף הצדיק נתקל בנסיון הקשה ביותר שיכול להיות, עם אשת אדונו, שחייו מסורים בידו, הוא "ממאן". הוא מפעיל את כל כוח הסירוב שלו ומסרב. בניגוד למה שחושבים, הנסיון לא היה קל ליוסף. זה לא שבגלל שיוסף היה צדיק כה גדול, הנסיון היה קל עבורו. ההיפך המוחלט: הנסיון היה קשה מאוד. יוסף ניצב מול קושי שלא ניתן לתארו. רק מסירות הנפש שלו, והעובדה שהוא "ירא את ה' יותר מאשר את אדונו" כפי שמפרשים שם, היא שסייעה לו להתגבר על הנסיון העצום הזה, משום שסירב לדון בו. הוא פשוט מיאן! ובשל כך הוא היה צדיק כה גדול.

ושלמה המלך, החכם מכל אדם, מודיע לנו אף הוא: "אם יפתוך חטאים", אם תעמוד פעם מול הנסיון, אם תתייצב פעם מול חמת זעמו של המלך הזקן והכסיל המשתוקק להפילך ברשתו, המשתוקק לבלוע אותך חי, הלא יכולתי לחשוב, שמה אני ומה חיי, ואיך אוכל להתגבר על תאוות כה קשות ועל יצר הרע שכוחו כה רב? מלמד אותנו שלמה המלך: "לא! העצה לכך היא פשוטה ביחס: אל תאבה! הכל תלוי ברצונך". "אם תרצה" – תתגבר עליו. "אם תרצה" לא לתת לו שליטה בך – לא תהיה לו שליטה בך!

כי זו היא עובדת היסוד, ועליה מבוסס המשפט הפותח את המאמר: על מנת שיוכל היצר הרע לשלוט בך, אתה חייב להסכים, לרצות שהוא ישלוט בך. וזה סוד המשפט. אכן, אומר היצר הרע: "יכול אני לפתוח פי מכאן ועד לשמים, אולם לבלוע אותך אוכל רק אם תרצה".

הס"מ כבר השיג את מטרתו. הוא כבר הצליח להפריד בין המאור הגדול למאור הקטן, הוא הצליח לעכב את הגאולה. אולם הוא מגלה סודו לרב: אפילו שנפלת כבר ברשתי, עדיין אינך ברשותי, אלא אם תרצה.

 ואז, אם תרצה, אם רק לא תוכיח רצון הפוך, רצון של "וימאן", של "אל תאבה", רק אז נפלת ברשותי, אז הינך שלי, אז אהיה בולע אותך.

וזה פירוש המשפט שאומר הסוחר לרב: גם כעת, אחרי שכבר הצלחתי במטרתי; אחרי שכבר הפרדתי בין בינך לבין הצדיק באמצעותך; אחרי שכבר נפלת בפיתויי כמה פעמים, אם תרצה גם עכשיו, ותחלש דעתך, אהיה בולע אותך לחלוטין.

ואין רבינו בא אלא ללמדינו, כמובן: והלימוד, אחד הוא, ברור כשמש ומאיר כיהלום: בני, צועק לנו בורא עולם, אם יפתוך חטאים, אל תאבה. כל שעליך לעשות הוא לא לרצות. לא להסכים. ואם נפלת, אחת או שתיים, קום, התנער מעפר, ואל תרצה גם כעת. כי רק ברצונך הדבר תלוי. ועל זה אמר רבינו "העיקר הוא הרצון". הרצון הטוב – ולהיפך, חס ושלום, הרצון הרע. רק בו תלוי. ואין היצר הרע יכול לפגוע בנו כהוא זה אם באמת לא נרצה. אם באמת "לא נכנס איתו בטוען ונטען" אלא נשיב פשוט ב"וימאן" בכל גופינו ובכל איברינו.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support