"כי זה כלל גדול, כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם וכמו שאמרו רבותינו ז"ל זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה וכו'. וכל הדברים שהשי"ת שולח על האדם, הן טוב הן להיפך כל כוונתו יתברך תמיד לטובה, רק שהאדם הוא במשקל ונסיון תמיד, ועל כן אפילו כשהשי"ת שולח יסורים על האדם ח"ו או שרואה יסורים ועונשים של אחרים, וכל כוונתו יתברך כדי שיתעורר לשוב אליו – אבל בזה העולם יש להאדם בחירה תמיד עד שלפעמים מתגבר עליו הבעל דבר במרה שחורה ועצבות – עד שנופל יותר על ידי זה וכנ"ל, ועל כן צריכין להתגבר תמיד בכל עת שבאה עליו איזה יראה שתהיה לטובה שיהיה נזהר מאוד שתיכף כשהמחשבות רוצים להחליש דעתו ולהגביר עליו העצבות ולהפילו ח"ו, על ידי זה שיתגבר כנגדם, ויחזק את עצמו בכל דרכי ההתחזקות המבוארים בדברינו כמה פעמים"
(ליקוטי הלכות או"ח הלכ' פסח ט').

מסתובב לו יציר כפיו של הקב"ה בעולם אפוף עצב ודאגה, שבור ורצוץ, הוא מרגיש את עצמו נדחק לשוליים; הפרנסה בדוחק, הבריאות בקושי, החובות למעלה ראש, ללא אח ורע – ההצלחה ממנו והלאה – והוא רואה את עצמו עומד בפני שער מתכת כבד שננעל טרם בואו…

קום נא אחי היקר, התנער ממחשבותיך הנוגות, אל תתן ליצר לכבול אותך בכבלי היאוש והמרה שחורה, עוד חיים טובים לפניך… דע שכל מה שנעשה בעולם בכלל, ועם כל אדם בפרט – בין הטובות ובין חלילה הרעות – הכל בא מהשגחה פרטית, כל יהודי עומד תחת השגחה מיוחדת, מפני שאם לא כן – לא היתה לו שום תקומה, בשל שונאיו הרבים הסובבים אותו, ולכן יהיו איזה יהיו המאורעות שיפגעו בך, ח"ו, אפילו הגרועים ביותר רח"ל, כולם הם רק לטובתך – הכל לטובתך! האמן!

מסופר על הגאון ר' משה פיינשטיין זי"ע: ממשלת רוסיה הכריזה פעם שבמשך יום אחד בלבד היא תנפיק ויזות לכל דורש ומבקש החפץ לצאת את רוסיה, נזדרז הגר"מ זצ"ל והשכים קום בכדי לקבל ויזה. בהגיעו למשרד, השתרך כבר תור ארוך מאד, למרות שהיו אלה ימי אמצע החורף, עמד על רגליו וחיכה לתורו, מחמש בבוקר עד אחת עשרה בלילה בקור הרוסי העז. והנה כאשר נשארו רק שני אנשים לפניו נסגר לפתע המשרד…

הווה אומר: אבדו סכוייו לעזוב את הארץ הרשעה… לאחר יומיים נודע שהממשלה שלחה את כל מי שחתם על בקשה לויזה – לסיביר! וכך ניצל הגאון ר' משה.

פעמים חושבים שהעולם חשך ושאפסה תקוה. אין עוד אפשרויות, אין עוד דרך הצלה. רואים כבר את הסוף. אבל ח"ו לבר ישראל לחשוב כך! רחמי ה' הרי אינם כלים לעולם, והוא ית' רוצה הלוא רק בטובתך – יותר ממה שאתה חפץ בזה.

נאמר "קל מלא רחמים", כאשר כוס מלאה מים על כל גדותיה, די בנגיעה קלה ביותר בכוס, וכבר נשפכים מים מתוכה החוצה – כך גם הקב"ה הוא כל כך מלא ברחמים עד שאין צורך ביותר מנגיעה קלה וכבר נובע ממנו ית' ים של רחמים כביכול.

הבט נא בדברי הספורנו המפרש את הפסוק בתהלים כ"ג: "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמוני": אמר דוד המלך – יודע אני שאתה הוא המכה, וע"כ שבטך שהכיתני בו לשעבר, ומשענתך שאחרי כן היית לי למשען ועזרתני, עובדות אלו שיודע אני – ששום צרה אינה נמשכת לעולם, ולאחר המכה באה המשענת וההצלה, המה ינחמוני!

יש רק להתאזר בסבלנות – עד בוא הישועה – והעיקר הוא, אומר רבנו (משיבת נפש מ"ב) מבטן שאול שוועתי. יצעק ויצעק, ולא יתייאש מן הצעקה לעולם, רק יצעק ויתחנן לפני השי"ת תמיד, עד ישקיף וירא ד' מן השמים.